פירוש טוב ורע

Itamarsh1

New member
פירוש טוב ורע

בשלוש ספירות חכמה נבנית הדעת טוב ורע. והרי מניינן: דעת השם, דעת האדם לאחר אכלו מפרי עץ הדעת ודעת התמימות, משל לאדם לפני אכלו מפרי עץ הדעת. ושלוש הספירות משל לעולם בהיבראו: ספירה עליונה, משל לשמיים, היא ספירת ה' יתברך. ספירת ביניים, משל לתהו ובהו וחוסר ידיעה שאין בה שמיים ואין בה ארץ. וספירת התמימות כארץ הטובה הבאה תחת השמיים בה שם הקב"ה את האדם בראשית בריאתו. דעת התמימות, שנאמר: "וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (בר' ב', פס' ז'). ובעת ההיא היה האדם כחית הארץ לולא הנפש הקדושה שהחדיר בו הקב"ה. וכשם שחיית הארץ נמשכת אחר חושיה ללא ידע מדוע ולמה, כן סבב לו האדם בגן העדן וחושיו היו ידיעת ה' ואין צורך לאדם בתכלית מלבד תכלית זו. ובעת ההיא תמימות ישגא ואין האדם יודע טוב ורע, לכן נאמר כל מעשיו נעשו בתמימות. משל חכמה כי בתמימות תיקנה הגאולה ודרך גן העדן וביום אחרית הימים לא נדע עוד טוב ורע, אלא רק ידיעת ה' יתברך שהיא סגולה ראשונית לבריאת האדם ואין תכלית מלבדה. שאין העולם קיים לאחר חטא גן העדן אלא כדי לתקן וכשתיקון יושלם תמלא הארץ דעת ה' יתברך. וספירת חכמה שנייה לאדם ככתוב: "היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" (בר' ג', פס' כ"ב). ובאות אחת יתגלה סוד ספירה עליונה, ככתוב: "היה כאחד ממנו" ולא: "היה אחד ממנו". ולאחר חטא גן העדן היה האדם דומה לה' יתברך בידעו טוב ורע. אך ספירה זו היא ספירת עונש לענות האדם בחטאו, לא שמיים ולא ארץ. כי ידע האדם טוב ורע, לא יוכל להיות כמות ה' יתברך ותמיד יהיה בין שמיים וארץ ומי ידע נכונות הטוב או הרע. וכי אדם אחד יטען לטוב יבוא שני ויטען לרע ואין שופט ביניהם מלבד הקב"ה. וזאת לראיה כי רוב הזוועות הגדולות בתולדות האנושות לא נעשו מרוע מכוון, אלא מסערה צדקנית של רצון עשיית הטוב כראיית האדם ואין יודע הטוב והרע מהו מלבד ה' יתברך. וכך חי האדם את חייו בספירה לא של מעלה, משל לשמיים הקדושים אליהם רצה להגיע באכלו מעץ הדעת ולא של מטה, משל לתמימות ולאדמה אותה נתן ה', גן עדן מקדם. וספירת הקב"ה, ספירת הסוד משל לשמיים. וידיעת הטוב והרע מתמזגת לידיעה אחת של שלמות בה האור והכלי הם אחד ובריאת העולם נעשתה בכוחה. שם ספירה של תמימות ושל ידע הטוב והרע מתמזגות. ובספירה של מעלה אין הטוב והרע קיימים אלא לשם יצירת שלמות הבורא יתברך, שנאמר: "וירא ה' כי טוב", משל לא לטוב כראות האדם אלא לשלמות היצירה. סוד לחכמים כי טוב בספירה עליונה הוא שלמות והחסר הוא הרע. היה האדם שלם בתמימותו ושאף להיות שלם כמות ה' יתברך ועונשו להיות חסר עד זמן גאולתנו בה תחזור עטרה ליושנה ויהיה שם ה' אחד ומלאה הארץ ידיעת ה' יתברך.
 
למעלה