פסיכדליה ופילוסופיה - ALAN WATTS

Jflyaway

New member
פסיכדליה ופילוסופיה - ALAN WATTS

NOTHING EXIST WITHOUT NOTHING הסיפור של ALAN WATS ב 1979 התגוררתי בסיאטל וושינגטון, למדתי בקולג' ועסקתי בטבחות בלילות. החיים לא היו קלים, ולנחמתי הייתי שוקע במוסיקה ובקריאה בסופי שבוע גשומים. באחד הימים התגלגל ליידי ספר בשם DOES IT MATTER של הפילוסוף ALAN WATTS , והספר הזה, שינה משהו בתפיסת חיי. זו לא הייתה מהפכה, אלא תחילתו של תהליך שאני עדיין נמצא בעיצומו, כ 25 שנים אחרי. בין השנים 1989-1993 התגוררתי לסירוגין בין ניו יורק לני ג'רסי. בעיר WEST ORANGE שבניו ג'רסי הייתה תחנת רדיו של הקולג' המקומי אשר שידרה 24 שעות ביממה מה שנקרא FREE FORM RADIO, קרי: מכל הבא ליד, ובתנאי שיש מהות. מידי יום ד' שודרה הרצאה של אלן וואטס, בשעות הערב המאוחרות, ואני נהגתי לשבת מרותק לרדיו, ולבלוע כל מילה של האיש המרתק הזה. במשך ארבעת השנים האחרונות הצלחתי להניח את ידי על כ 100 הרצאות מוקלטות של וואטס, ואני ממשיך לחקור את הקסם.... הקסם שקשור במוחי להוויה הפסיכדלית, ויותר מזה, להויית הקיום. אלן ווטס, פילוסוף, מורה, חוקר, בדרן, הומניסט ותיאולוג, עסק במשך מעל לארבעים שנה בחקר הפילוסופיות המזרחיות (מזרח רחוק כמובן...). וואטס היה כאמור פעיל במשך תקופה מאוד ארוכה, הרבה לפני שחקר תורות המזרח היה לאופנתי. כבר בגיל 16 הוא פרסם מאמר בכתב העת הלונדוני: Buddhist Lodge , וכבר בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהחל בחקר הפילוסופיה של התיאולוגיה ב NORTHWEST UNIVERSITY, זכה להכרה רחבה. במשך השנים כתביו, הרצאותיו, הקלטותיו ושידורי הרדיו והטלויזיה שלו נקראו (נראו ונשמעו) ע"י מיליונים, כאשר שיא הפופולאריות שלו היה מן הסתם בסוף שנות הששים, כשהתנאים בשלו לחקר ההרפתקני בו עסק כל חייו: אנושיות ותודעה. WATTS כתב למעלה מ 25 ספרים, והקליט מעל ל 100 סמינרים והרצאות. הפילוסופייה האישית של WATTS הייתה גדושה באלמנטים שניתן לכנותם "פסיכדליים", ולמעשה בחלק נכבד מכתביו והרצאותיו הוא התייחס באופן קונקרטי למושג הזה. רוב רובם של הכתבים וההרצאות שקראתי ושמעתי באופן אישי, עסקו בתפיסות שונות של מצבי תודעה אנושיים ביחס למציאות, ובהשוואות בין התודעה הקולקטיבית המערבית (כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסת העולם האישית) לבין זו המבוססת על תרבויות המזרח הרחוק. בנקודה זו יש לציין שהאיש לא היה פילוסוף יבשושי חמור סבר, אלא הרפתקן גדוש הומור, אישיות רבגונית בעלת כאריזמה עצומה, ויכולת ביטוי יוצאת דופן. עם זאת, מאוד חשוב לי גם להדגיש שלא מדובר פה במשהו מן הסוג של ה"פילוסופיה בגרוש" הטרנדית של 'מזרח מול מערב' כפי שהיא באה לידי ביטוי בשטיפות המוח הפשטניות שאני מקבל פה ושם מחובבי קריסטלים 'מוארים' ובוגרי מכללות לרפואה אלטרנטיבית. אנשים דגולים אינם עוסקים בהטפה. כלומר: אנחנו לא מדברים פה על קמפיין "שתה תה צמחים, עזוב אותך מאקמול" ושאר זיוני שכל, אלא על חקר פילוסופי אנושי מעמיק. אין אצל WATTS דיונים אשר נושאים אופי של שיפוט ערכי, ואין גלוריפיקצייה חד צדדית של תפיסה זו או אחרת. אין גם נסיון להגיע להגדרה סינגולרית של הויית הקיום, ובטח שלא נסיון להטוות דרך אחת או תפיסה בהירה ו"נכונה" של מציאות. מה שיש אצל וואטס, זה נסיון מתמיד לעמוד על טיבה של התודעה, תוך חקירה מתמדת של תפיסת העצמיות - הנושא המורכב והבעייתי ביותר של הפילוסופייה, שכן - כמו שאמר WATTS - כאשר ההסתכלות שלנו (על עצמינו) באה מתוך האובייקט אותו אנו חוקרים (עצמינו), אנו נידונים מראש לנוע במעגלים. פרופסור אלן וואטס מונה בשנות הששים לדיקן American Academy of Asian Studies בסן פרנסיסקו, והפיק סדרת טלוויזיה: "Eastern Wisdom and Modern Life" . תחומי פעילותו כללו בין השאר ייעוץ והכוונה במוסדות פסיכיאטרים, והוא שימש גם כיועץ יחסי אנוש מיוחד בחיל האוויר האמריקאי. בנוסך לכתביו והרצאותיו באוניברסיטאות, במשך שנות הששים ערך וואטס מפגשים "פסיכדליים", מעין סמינרים אשר עסקו בחקר החווייה הפסיכדלית על מרכיביה. לצערי קטונתי מלהביא בפניכם סינטזה של מה שקרה במפגשים הללו, אך לנחמה, קיימות מספר הקלטות. אלן וואטס: פילוסוף, חובב טבע מושבע, פעיל בתחומים רבים כולל בישול, קליגורפייה, שירה, ריקוד, קשתות, וכמובן מסעות ברחבי המזרח הרחוק. וזהו. לא נשאר לי לומר אלא כלום, NOTHING ... נושא שהעסיק את וואטס לא מעט. ועל ה"כלום" הזה הוא אמר: Image nothing but space going on and on with nothing in it forever But there you are imagining it and you are something in it The whole idea of there being only space and nothing else at all is not only inconceivable but perfectly meaningless because we always know what we mean by contrast חומר נוסף לעיונכם: http://www.alanwatts.com/library1.html
 

melancholy man

New member
בזכות האיין

קודם כל יש עוד מאמר לפורום (יפה לנו...). באלאן ווטס נתקלתי לראשונה במהלך לימודי לתואר הראשון בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת ת"א וזכורים לי דבריו של פרופ' שלמה בידרמן (לשעבר ראש החוג לפילוסופיה בת"א ואחד החוקרים החשובים היום בפילוסופיה הודית) שאמר עליו: הוא אומנם היפי, אבל כדאי לכם לקרוא... החיבור שלי לאלן ולנושא הפורום, הוא מהצד של החיפוש, אחת ההגדרות של פסיכלדיה הוא חיפוש עצמי, בין השאר באמצעים כימיים, החיפוש הזה, מקורו בפילוסופיה ההודית שבניגוד ל"אינסטנט קארמה" שמוכרים לנו אצל כל אודטה שניה, מציעה הרבה יותר מרוחניות מבולבלת, היא מציע, ממש כמו שמציע ווטס מבט נוקב פנימה, לתוך הנשמה ומראה שככל שנביט יותר פנימה נראה נגלה שם (כמו שאמר הבודהה) אשלייה של "אני" שקושר אותנו לעולם מלא באשליות כאלה. המפגש בין התרבות המערבית שמקדשת את "האני" לבין הפילוספיה הבודהיסטית(וחשוב להזכיר בהקשר הזה גם את הדאואיזם הסיני והזאן היפני) היא שעומדת במרכז היצירה המונומנטלית שלו העומדת במיטב המסורת של המאסטרים הבודהיסטים תוך שמירה, על עקרונות מחקר מערביים. כולנו יודעים על המסע של הביטלס להודו, ועל ההשפעה המוסיקלית של הודו על הסטונס, הביטלס ושאר ענקי הפסייח של שנות השישים, ההשפעה הפילוסופית של הודו על הוגים בעלי מחשבה פתוחה כמו ווטאס ואחרים, הייתה חשובה לא פחות ובדיעבד אולי חשובה הרבה יותר.
 

modulo1000

New member
הגיגים על מקור היצירתיות

יפה כתבתם וניסחתם מצא חן בעיני המיאוס בממשמשי הקריסטלים למינהם. כשהייתי בן 16 כתבתי שיר קצר המזכיר משהו מדבריך "צ'ארלס קולי אמר : אני זה לא מי שאני חושב שאני אני זה לא מי שאחרים חושבים שאני אני זה מי שאני חושב שאחרים חושבים שאני לשוא אנו מביטים במראה דבר לא משתנה שם". זהו ההליך של להפוך לחלק מן החברה והמון אמנים סבלו וסובלים מנגע זה...של למצוא חן בעיני אחרים... דבר שמביא לחוסר יצירתיות ואי פריצת דרך... לדעתי ה LSD ניתק את המעגל ה"מראתי" ויצר השתקפויות של אני מתוך עצמי. זאנר קסום לא פחות שלא ניזון מ LSD (מקסימום מכמה בירות...כך אמרת לי J בעבר) היה ה GARAGE של 1965 בארה"ב שנבע מזה של 1962 אנגליה שנבע מהבלוז וכאן ההסבר טמון לדעתי בכך שה"שחורים" בארה"ב היו מחוץ לקונצנזוס כלומר מחוץ למראה ולכן יכלו ליצור משהו "אחר" שנבע מטכסי וודו ודומיהם המביאים לאקסטזה גם ללא קטליזטורים למינהם. על GARAGE אני בטוח שעוד יכתב רבות בפורום זה. כל הכבוד JFLY ו MELANCHOLY על עליית המדרגה הפילוסופית
 
למעלה