פרופ' מואב נותן הסבר גאוני מדוע חייבים לבטל חנייה חינם בעיר

[ModiinCity]

פרופ' מואב נותן הסבר גאוני מדוע חייבים לבטל חנייה חינם בעיר

פרופ' מואב נותן הסבר גאוני מדוע חייבים לבטל חנייה חינם בעיר
בבניין משותף 10 דירות ו-10 חניות. אבל בבעלות הדיירים 20 כלי רכב. אז מה עושים?
ובכן, הדיירים התכנסו ודנו בסוגיה.

מיד הועלתה הצעה פשוטה על ידי הדייר מדירה 6: נותנים לכל דירה תו חניה אחד.
ואז הדייר מדירה 6 קצת סיבך את הדברים: מי שאין לו רצון להשתמש בתו החניה (למשל אין לו רכב, או שהוא ישמח בתמורה לתשלום סביר להחנות את הרכב במקום מרוחק בגלל שהוא מחזיק את הרכב רק לנסיעות מעטות בסופי השבוע), יוכל להשכיר את התו לאחר, למשל למי שמקום החניה חשוב לו (אולי בגלל שהוא משתמש ברכב יום יום ויוצא מהבית מוקדם וחוזר מאוחר, או סתם למי שיש לו הרבה כסף).

אבל להצעה היו מתנגדים. אחד מהם, ראש הוועד, נקרא לו רון, טען שזו זכות יסוד של אדם להחנות את רכבו בחינם במגרש החניה של הבניין שבו הוא מתגורר, והמשמעות של חלוקת תו חניה אחד בלבד לכל דירה היא שיהיו אנשים שיאלצו לשכור תו חניה בשביל להחנות את רכבם. וזה לא בחינם. ובכלל, הוא מתנגד בצורה נחרצת לאפליה לטובת העשירים. ולכן הוא ממליץ שיחולקו תווי חניה לפי מספר כלי הרכב.

צודק! נכון! ברור! קראו משתתפים רבים. מגיע לנו חניה בחינם! מה פתאום חניה רק לעשירים!

אבל הדייר מדירה 6 ניסה קצת להרוס את החגיגה והזכיר למשתתפים שעם 20 תווי חניה ורק 10 מקומות חניה זה פשוט לא יעבוד.

בוודאי שיעבוד! אמר רון. כל הקודם זוכה. זה יעבוד וזה צודק!

אמר הדייר מדירה 6: אבל התוצאה תהיה שדווקא מי שעושה שימוש מועט ברכב יתפוס חניה בבניין, ומי שחוזר מוקדם מהעבודה תמיד תהייה לו חניה, ודווקא מי שחוזר מאוחר אף פעם לא תהיה לו חניה. זה לא יעיל ולא צודק! ומה לגבי המשפחה שאין להם רכב? הרי הנכס - 10 החניות - שייכות לכל הדיירים בצורה שווה. למה למנוע מהם לקבל תמורה כספית בגלל הוויתור על הנכס?
ועוד הוסיף הנודניק מדירה 6: הטענה שמדובר באפליה לטובת העשירים היא שטות מוחלטת. הרי את תווי החניה אני מציע לחלק בצורה שווה, ומי שבוחר להשכיר את התו שלו "לעשיר" עושה זאת מרצונו החופשי. ואדרבה, ככל שיהיו בבניין יותר עשירים שרוצים לשכור חניה הוא רק ייהנה מהכנסה גבוהה יותר. חלוקה של זכויות חניה בצורה שווה מקטינה אי שוויון!

רון סיכם את הדיון. אנחנו רוצים חינם, ולכן נחלק סה"כ 20 תווי חניה - אחד לכל בעל רכב, וכל הקודם זוכה בחניה.

עכשיו יש לי שתי שאלות:
1. האם את/ה בעד השיטה של רון?
2. האם במעבר מבניין אחד לעיר שלמה את/ה משנה את דעתך?
https://www.facebook.com/omer.moav/posts/10219970280552952

 

[darkshadow1]

הסבר פשטני משהו.

פרופ' מואב נותן הסבר גאוני מדוע חייבים לבטל חנייה חינם בעיר
בבניין משותף 10 דירות ו-10 חניות. אבל בבעלות הדיירים 20 כלי רכב. אז מה עושים?
ובכן, הדיירים התכנסו ודנו בסוגיה.

מיד הועלתה הצעה פשוטה על ידי הדייר מדירה 6: נותנים לכל דירה תו חניה אחד.
ואז הדייר מדירה 6 קצת סיבך את הדברים: מי שאין לו רצון להשתמש בתו החניה (למשל אין לו רכב, או שהוא ישמח בתמורה לתשלום סביר להחנות את הרכב במקום מרוחק בגלל שהוא מחזיק את הרכב רק לנסיעות מעטות בסופי השבוע), יוכל להשכיר את התו לאחר, למשל למי שמקום החניה חשוב לו (אולי בגלל שהוא משתמש ברכב יום יום ויוצא מהבית מוקדם וחוזר מאוחר, או סתם למי שיש לו הרבה כסף).

אבל להצעה היו מתנגדים. אחד מהם, ראש הוועד, נקרא לו רון, טען שזו זכות יסוד של אדם להחנות את רכבו בחינם במגרש החניה של הבניין שבו הוא מתגורר, והמשמעות של חלוקת תו חניה אחד בלבד לכל דירה היא שיהיו אנשים שיאלצו לשכור תו חניה בשביל להחנות את רכבם. וזה לא בחינם. ובכלל, הוא מתנגד בצורה נחרצת לאפליה לטובת העשירים. ולכן הוא ממליץ שיחולקו תווי חניה לפי מספר כלי הרכב.

צודק! נכון! ברור! קראו משתתפים רבים. מגיע לנו חניה בחינם! מה פתאום חניה רק לעשירים!

אבל הדייר מדירה 6 ניסה קצת להרוס את החגיגה והזכיר למשתתפים שעם 20 תווי חניה ורק 10 מקומות חניה זה פשוט לא יעבוד.

בוודאי שיעבוד! אמר רון. כל הקודם זוכה. זה יעבוד וזה צודק!

אמר הדייר מדירה 6: אבל התוצאה תהיה שדווקא מי שעושה שימוש מועט ברכב יתפוס חניה בבניין, ומי שחוזר מוקדם מהעבודה תמיד תהייה לו חניה, ודווקא מי שחוזר מאוחר אף פעם לא תהיה לו חניה. זה לא יעיל ולא צודק! ומה לגבי המשפחה שאין להם רכב? הרי הנכס - 10 החניות - שייכות לכל הדיירים בצורה שווה. למה למנוע מהם לקבל תמורה כספית בגלל הוויתור על הנכס?
ועוד הוסיף הנודניק מדירה 6: הטענה שמדובר באפליה לטובת העשירים היא שטות מוחלטת. הרי את תווי החניה אני מציע לחלק בצורה שווה, ומי שבוחר להשכיר את התו שלו "לעשיר" עושה זאת מרצונו החופשי. ואדרבה, ככל שיהיו בבניין יותר עשירים שרוצים לשכור חניה הוא רק ייהנה מהכנסה גבוהה יותר. חלוקה של זכויות חניה בצורה שווה מקטינה אי שוויון!

רון סיכם את הדיון. אנחנו רוצים חינם, ולכן נחלק סה"כ 20 תווי חניה - אחד לכל בעל רכב, וכל הקודם זוכה בחניה.

עכשיו יש לי שתי שאלות:
1. האם את/ה בעד השיטה של רון?
2. האם במעבר מבניין אחד לעיר שלמה את/ה משנה את דעתך?
https://www.facebook.com/omer.moav/posts/10219970280552952

הסבר פשטני משהו.
1. יש לא מעט מקומות שבהם אין כלל בעיית חניה ועדיין העיריות מסמנות חניות בכחול לבן כדי לקושש כמה גרושים
2. יש לא מעט מקומות שבהם בעיית החניה מוגבלת לשעות מסויימות בימים מסויימים, והיא כלל לא נגרמת ע"י דיירי הרחוב אלא ע"י בעלי עסקים ולקוחות
3. יש לא מעט מקומות שבהם יש מחסור בחניות "כחול לבן", אבל אין מחסור בחניונים פרטיים. עבור לקוח מזדמן זאת לא מעמסה משמעותית לשלם 20 ש"ח לחניון, אבל עבור תושב שצריך חניה בכל ערב- דווקא כן
4. במקומות לא מועטים יש מחסור כזה או אחר בחניה ברחוב גם ברחובות שבהם אין חניות פרטיות כמעט כלל, לא כמו בדוגמה שבה יש לכל משפחה מקום חניה שמור.

 

[ModiinCity]

בתור מרצה מעולה, הוא נותן הסבר שיובן ע"י הרוב. פשטותו אמנותו

הסבר פשטני משהו.
1. יש לא מעט מקומות שבהם אין כלל בעיית חניה ועדיין העיריות מסמנות חניות בכחול לבן כדי לקושש כמה גרושים
2. יש לא מעט מקומות שבהם בעיית החניה מוגבלת לשעות מסויימות בימים מסויימים, והיא כלל לא נגרמת ע"י דיירי הרחוב אלא ע"י בעלי עסקים ולקוחות
3. יש לא מעט מקומות שבהם יש מחסור בחניות "כחול לבן", אבל אין מחסור בחניונים פרטיים. עבור לקוח מזדמן זאת לא מעמסה משמעותית לשלם 20 ש"ח לחניון, אבל עבור תושב שצריך חניה בכל ערב- דווקא כן
4. במקומות לא מועטים יש מחסור כזה או אחר בחניה ברחוב גם ברחובות שבהם אין חניות פרטיות כמעט כלל, לא כמו בדוגמה שבה יש לכל משפחה מקום חניה שמור.

בתור מרצה מעולה, הוא נותן הסבר שיובן ע"י הרוב. פשטותו אמנותו
1. לא רלוונטי. אם האנשים מוכנים לשלם (וכי למה שלא ישלמו?), ואם התושבים הסמיכו את העירייה (והרי ראשי הרשויות כפופים לרצון בוחריהם) - כך צריך להיות.
2. לא רלוונטי. המשאב של שטחים ציבוריים ברחוב כלשהו לא שייך לדיירי הרחוב, אלא לכלל תושבי העיר\מועצה. בישראל אין רחובות פרטיים.
3. הדיון המדומה מתייחס לשטחים משותפים, ומשם - לציבוריים, לא אלה הפרטיים. אם העירייה החליטה להעמיד שטח ציבורי לטובת מיזם\זכיין מסחר (ע"ע חניוני "אחוזות החוף"), זאת אחת אפשרויות השימוש בשטחי העיר. הרשות המקומית יכולה לקבוע מנגנונים שונים של פיצוי לבעלי רכב - יש איזכור של זה בתגובות. אבל עצם הציפייה שבעל רכב אוטומטית זכאי לקבל זכות גדולה יותר בשטח ציבורי מאשר חסר רכב - היא מופרכת, וזאת המהות של הדיון.
4. מחסור במשאב ציבורי (בדיוק כמו שפע, אגב) אמור להיות מחולק באופן הגיוני, צודק ושוויוני (לוא דווקא שווה). ללא העדפה אוטומטית של בעלי רכב פרטי. זאת מהות הדיון.

 

[Ccyclist]

בבניין שלי בספרד מקומות החנייה והמחסנים נמכרו לבעלי הדירות.

פרופ' מואב נותן הסבר גאוני מדוע חייבים לבטל חנייה חינם בעיר
בבניין משותף 10 דירות ו-10 חניות. אבל בבעלות הדיירים 20 כלי רכב. אז מה עושים?
ובכן, הדיירים התכנסו ודנו בסוגיה.

מיד הועלתה הצעה פשוטה על ידי הדייר מדירה 6: נותנים לכל דירה תו חניה אחד.
ואז הדייר מדירה 6 קצת סיבך את הדברים: מי שאין לו רצון להשתמש בתו החניה (למשל אין לו רכב, או שהוא ישמח בתמורה לתשלום סביר להחנות את הרכב במקום מרוחק בגלל שהוא מחזיק את הרכב רק לנסיעות מעטות בסופי השבוע), יוכל להשכיר את התו לאחר, למשל למי שמקום החניה חשוב לו (אולי בגלל שהוא משתמש ברכב יום יום ויוצא מהבית מוקדם וחוזר מאוחר, או סתם למי שיש לו הרבה כסף).

אבל להצעה היו מתנגדים. אחד מהם, ראש הוועד, נקרא לו רון, טען שזו זכות יסוד של אדם להחנות את רכבו בחינם במגרש החניה של הבניין שבו הוא מתגורר, והמשמעות של חלוקת תו חניה אחד בלבד לכל דירה היא שיהיו אנשים שיאלצו לשכור תו חניה בשביל להחנות את רכבם. וזה לא בחינם. ובכלל, הוא מתנגד בצורה נחרצת לאפליה לטובת העשירים. ולכן הוא ממליץ שיחולקו תווי חניה לפי מספר כלי הרכב.

צודק! נכון! ברור! קראו משתתפים רבים. מגיע לנו חניה בחינם! מה פתאום חניה רק לעשירים!

אבל הדייר מדירה 6 ניסה קצת להרוס את החגיגה והזכיר למשתתפים שעם 20 תווי חניה ורק 10 מקומות חניה זה פשוט לא יעבוד.

בוודאי שיעבוד! אמר רון. כל הקודם זוכה. זה יעבוד וזה צודק!

אמר הדייר מדירה 6: אבל התוצאה תהיה שדווקא מי שעושה שימוש מועט ברכב יתפוס חניה בבניין, ומי שחוזר מוקדם מהעבודה תמיד תהייה לו חניה, ודווקא מי שחוזר מאוחר אף פעם לא תהיה לו חניה. זה לא יעיל ולא צודק! ומה לגבי המשפחה שאין להם רכב? הרי הנכס - 10 החניות - שייכות לכל הדיירים בצורה שווה. למה למנוע מהם לקבל תמורה כספית בגלל הוויתור על הנכס?
ועוד הוסיף הנודניק מדירה 6: הטענה שמדובר באפליה לטובת העשירים היא שטות מוחלטת. הרי את תווי החניה אני מציע לחלק בצורה שווה, ומי שבוחר להשכיר את התו שלו "לעשיר" עושה זאת מרצונו החופשי. ואדרבה, ככל שיהיו בבניין יותר עשירים שרוצים לשכור חניה הוא רק ייהנה מהכנסה גבוהה יותר. חלוקה של זכויות חניה בצורה שווה מקטינה אי שוויון!

רון סיכם את הדיון. אנחנו רוצים חינם, ולכן נחלק סה"כ 20 תווי חניה - אחד לכל בעל רכב, וכל הקודם זוכה בחניה.

עכשיו יש לי שתי שאלות:
1. האם את/ה בעד השיטה של רון?
2. האם במעבר מבניין אחד לעיר שלמה את/ה משנה את דעתך?
https://www.facebook.com/omer.moav/posts/10219970280552952

בבניין שלי בספרד מקומות החנייה והמחסנים נמכרו לבעלי הדירות.
אנחנו מה שנקרא "אורבניזציה" ( Urbanización ). מתחת לכל שני בניינים או בניין עם שתי כניסות יש קומת מרתף שרובה חניון וחלקה מחסנים. כל מקומות החנייה והמחסנים הוצעו למכירה בעת האיכלוס הראדוני לפני עשור וקצת. בשיטה הזו יוצא שלכל דירה יש מקום חנייה ומחסן השייך לה, אך היו מספר מקומות ומחסנים נוספים, כך שמי שרצה מקום נוסף יכל לקנות אותו. יש מחסן שלא נמכר ששייך לוועד / הנהלת המתחם והם משתמשים בו לאיכסון ציוד כמו כריות לכיסאות שסביב הבריכה המשותפת בחורף. שאלות של עשירים ועניים אין אפילו כשבאים שוכרי דירות בקיץ.
&nbsp
הבעיה היתה שהשוכרים לא תמיד ידעו או כיבדו את הקצעת מקומות החנייה, היו תושבי חורף שהניחו שחניות ישארו ריקות ולא תמיד כיבדו - ואז בעל החנייה מגיע ומגלה שתפסו את מקומו. בעיה נוספת היא שמי שטס לספרד שוכר רכב אז קשה לדעת למי שייך כל רכב (אם כי השומר רושם מספרי רישוי בשער).
&nbsp
הפתרון היה שילוט מספר הדירה שלה שייך מקום החנייה בקיר מול המקום כך שאין "לא ראיתי". אם יש מישהו בחנייה לא נכונה אפשר לפנות לשומר כך שלא צריך להעיר אישית לשכנים סוררים.
&nbsp
למזלנו אין מצבים רבים של שני רכבים כי מי נוסע את כל אירופה בשני רכבים או שוכר שני רכבים בשדה התעופה, אבל רעיון ההקצאה הברורה והסימון נכון לכל מקום. יש מקום חנייה אחד שבעליו שם בו סוג של עמוד שניתן לנעול אותו ולחסום את החנייה לרכבים סוררים.

 

[ModiinCity]

כאשר החניות הן רכוש פרטי, זה סיפור אחר לגמרי

בבניין שלי בספרד מקומות החנייה והמחסנים נמכרו לבעלי הדירות.
אנחנו מה שנקרא "אורבניזציה" ( Urbanización ). מתחת לכל שני בניינים או בניין עם שתי כניסות יש קומת מרתף שרובה חניון וחלקה מחסנים. כל מקומות החנייה והמחסנים הוצעו למכירה בעת האיכלוס הראדוני לפני עשור וקצת. בשיטה הזו יוצא שלכל דירה יש מקום חנייה ומחסן השייך לה, אך היו מספר מקומות ומחסנים נוספים, כך שמי שרצה מקום נוסף יכל לקנות אותו. יש מחסן שלא נמכר ששייך לוועד / הנהלת המתחם והם משתמשים בו לאיכסון ציוד כמו כריות לכיסאות שסביב הבריכה המשותפת בחורף. שאלות של עשירים ועניים אין אפילו כשבאים שוכרי דירות בקיץ.
&nbsp
הבעיה היתה שהשוכרים לא תמיד ידעו או כיבדו את הקצעת מקומות החנייה, היו תושבי חורף שהניחו שחניות ישארו ריקות ולא תמיד כיבדו - ואז בעל החנייה מגיע ומגלה שתפסו את מקומו. בעיה נוספת היא שמי שטס לספרד שוכר רכב אז קשה לדעת למי שייך כל רכב (אם כי השומר רושם מספרי רישוי בשער).
&nbsp
הפתרון היה שילוט מספר הדירה שלה שייך מקום החנייה בקיר מול המקום כך שאין "לא ראיתי". אם יש מישהו בחנייה לא נכונה אפשר לפנות לשומר כך שלא צריך להעיר אישית לשכנים סוררים.
&nbsp
למזלנו אין מצבים רבים של שני רכבים כי מי נוסע את כל אירופה בשני רכבים או שוכר שני רכבים בשדה התעופה, אבל רעיון ההקצאה הברורה והסימון נכון לכל מקום. יש מקום חנייה אחד שבעליו שם בו סוג של עמוד שניתן לנעול אותו ולחסום את החנייה לרכבים סוררים.

כאשר החניות הן רכוש פרטי, זה סיפור אחר לגמרי
פרופ' מואב מתייחס לעקרונות החלוקה והשימוש של הרכוש המשותף, ומקביל את הרכוש המשותף של דיירי הבניין לשטחי ציבור בעיר. הגם שמעמדם המשפטי הוא שונה, הבנת העקרונות עדיין מביאה לאותן המסקנות.

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה ויועץ למשרדי הממשלה.

 

[בטטה העצבני 61]

עוד קלקלן ביביסטי בשנקל

כאשר החניות הן רכוש פרטי, זה סיפור אחר לגמרי
פרופ' מואב מתייחס לעקרונות החלוקה והשימוש של הרכוש המשותף, ומקביל את הרכוש המשותף של דיירי הבניין לשטחי ציבור בעיר. הגם שמעמדם המשפטי הוא שונה, הבנת העקרונות עדיין מביאה לאותן המסקנות.

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה ויועץ למשרדי הממשלה.

עוד קלקלן ביביסטי בשנקל
מה מייצרים שם בפקולטות לקלקלה ?

 

[ModiinCity]

קצת חבל שלא למדת משהו מועיל בחיים

עוד קלקלן ביביסטי בשנקל
מה מייצרים שם בפקולטות לקלקלה ?

קצת חבל שלא למדת משהו מועיל בחיים

מצד שני, טוב שיש כמוך בעולם - ניתן להצביע על הלוזרים בבחינת "אם לא תלמד - יבוא אחד כמוהו"
&nbsp
Get a Life!

 

[Ccyclist]

הועד ירש למעשה את הקבלן, הפתרון מונע סיכסוכים מיותרים.

כאשר החניות הן רכוש פרטי, זה סיפור אחר לגמרי
פרופ' מואב מתייחס לעקרונות החלוקה והשימוש של הרכוש המשותף, ומקביל את הרכוש המשותף של דיירי הבניין לשטחי ציבור בעיר. הגם שמעמדם המשפטי הוא שונה, הבנת העקרונות עדיין מביאה לאותן המסקנות.

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה ויועץ למשרדי הממשלה.

הועד ירש למעשה את הקבלן, הפתרון מונע סיכסוכים מיותרים.
אין משמעות ל 20 תווים על 10 מקומות כי אף תו אינו מבטיח חנייה. מדובר בצ'ק חוזר. הדוגמה האמיתית שלי דומה יותר לחלוקת 11 או 12 מקומות חנייה בין אותן 10 דירות כאשר כל חנייה שהקבלן (במחינת הרכוש המשותף- הגורם שקדם לועד) מכר לדירה מסויימת משוייכת בברור לבעליה. כל בעל דירה יודע מה מקום החנייה המוקצה לו ומי שחושב להביא שני רכבים בלי חנייה שניה יודע שאין לו מקום להחנות רכב שני אלא אם יפנה להנהלה וינסה לקבל רשות להחנות אותו במקום ששייך לבעלים אחר (אלו דירות נופש אז יתכן מאד שתהיינה דירות וחניות ריקות).
&nbsp
מבחינת רכוש משותף שלא מוצדק לחלק אותו לבעלים פרטיים יש בריכה, גינה, בקתת שומר (מבנה קבע עם משרד ושירותים) בשער, צוות ועוד כמה דברים משותפים בשטחים הציבוריים. על כל אלו יש סיכסוכי ועד כי איך לא יהיו, אבל גורם החנייה אינו בעייתי כי ישנה הקצאה ברורה. הבעלות הפרטית מונעת כל מני שאלות הקצאה ולמה הועד נתן ל x את מקום y וכו' וכל מני ויכוחים שיכולים להגיע לטונים צורמים כי מדובר בדירות נופש של אנשים מבוססים שגרים בדרך כלל בבית פרטי וצריכים להתמודד עם האתגרים של דירות וועדים רק בספרד.
&nbsp
גורם שלישי בחניון כמו כלים ימיים או פחי מיחזור צריך או להשתמש במקום פנוי של בעלים מסויים (כלי ימי פרטי, בדרך כלל משעינים על הקיר במקום החנייה הפרטי) או במקום פנוי שנוצר בגלל העמודים ואינו משוייך לחנייה או בעלים כלשהם (פחי המיחזור).
&nbsp
הדוגמה שהבאת אינה מתייחסת לחנייה ברחוב כמשאב מוגבל אלא מגבילה (בגרסאת ה10) רק את החנייה בבניין, ושולחת את מי שאין לו חנייה בבניין לחנות ברחוב. בדוגמה שלי אנשים לא מביאים שני רכבים כי אין overflow בלתי מוגבל אלא הגבלה ידועה מראש שצריך להתרגל אליה.
&nbsp
בבריטניה יש טכניקה שמונעת חנייה קבועה ברחוב זר ללא תג - CPZ או controlled parking zone. יש תג תושב שניתן לרכוש ואיסור על שעת חנייה אחת ללא התג (למשל בין 10:00 ל 11:00) בצורה כזו יומם עם עבודה בקרבת הרחובות אינו יכול לחנות בהם. זה משחרר אזורים שלמים מחניית יוממים.
&nbsp
אם אתה מנסה לטעון שניתן להקצות לעיר שלמה מספר תווי חנייה מוגבל לפי המקומות וללא שייוכם אז ישנה בעיה שלא כל מקומות החנייה מתאימים לכל החונים, ויהיו אזורי דרישה מול אזורים לא רלוונטים בשוליים. אם אתה טוען שאפשר לספסר בפי 2, 5 או 10 תווי חנייה ממקומות - אתה מכפיל את הבעיה.
&nbsp
בלונדון (אבל לא בערים אחרות בבריטניה) יש אגרת גודש על עצם הכניסה למרכז העיר.

 

[ModiinCity]

תבין את הטענה המרכזית (זה לא מה שרשמת)

הועד ירש למעשה את הקבלן, הפתרון מונע סיכסוכים מיותרים.
אין משמעות ל 20 תווים על 10 מקומות כי אף תו אינו מבטיח חנייה. מדובר בצ'ק חוזר. הדוגמה האמיתית שלי דומה יותר לחלוקת 11 או 12 מקומות חנייה בין אותן 10 דירות כאשר כל חנייה שהקבלן (במחינת הרכוש המשותף- הגורם שקדם לועד) מכר לדירה מסויימת משוייכת בברור לבעליה. כל בעל דירה יודע מה מקום החנייה המוקצה לו ומי שחושב להביא שני רכבים בלי חנייה שניה יודע שאין לו מקום להחנות רכב שני אלא אם יפנה להנהלה וינסה לקבל רשות להחנות אותו במקום ששייך לבעלים אחר (אלו דירות נופש אז יתכן מאד שתהיינה דירות וחניות ריקות).
&nbsp
מבחינת רכוש משותף שלא מוצדק לחלק אותו לבעלים פרטיים יש בריכה, גינה, בקתת שומר (מבנה קבע עם משרד ושירותים) בשער, צוות ועוד כמה דברים משותפים בשטחים הציבוריים. על כל אלו יש סיכסוכי ועד כי איך לא יהיו, אבל גורם החנייה אינו בעייתי כי ישנה הקצאה ברורה. הבעלות הפרטית מונעת כל מני שאלות הקצאה ולמה הועד נתן ל x את מקום y וכו' וכל מני ויכוחים שיכולים להגיע לטונים צורמים כי מדובר בדירות נופש של אנשים מבוססים שגרים בדרך כלל בבית פרטי וצריכים להתמודד עם האתגרים של דירות וועדים רק בספרד.
&nbsp
גורם שלישי בחניון כמו כלים ימיים או פחי מיחזור צריך או להשתמש במקום פנוי של בעלים מסויים (כלי ימי פרטי, בדרך כלל משעינים על הקיר במקום החנייה הפרטי) או במקום פנוי שנוצר בגלל העמודים ואינו משוייך לחנייה או בעלים כלשהם (פחי המיחזור).
&nbsp
הדוגמה שהבאת אינה מתייחסת לחנייה ברחוב כמשאב מוגבל אלא מגבילה (בגרסאת ה10) רק את החנייה בבניין, ושולחת את מי שאין לו חנייה בבניין לחנות ברחוב. בדוגמה שלי אנשים לא מביאים שני רכבים כי אין overflow בלתי מוגבל אלא הגבלה ידועה מראש שצריך להתרגל אליה.
&nbsp
בבריטניה יש טכניקה שמונעת חנייה קבועה ברחוב זר ללא תג - CPZ או controlled parking zone. יש תג תושב שניתן לרכוש ואיסור על שעת חנייה אחת ללא התג (למשל בין 10:00 ל 11:00) בצורה כזו יומם עם עבודה בקרבת הרחובות אינו יכול לחנות בהם. זה משחרר אזורים שלמים מחניית יוממים.
&nbsp
אם אתה מנסה לטעון שניתן להקצות לעיר שלמה מספר תווי חנייה מוגבל לפי המקומות וללא שייוכם אז ישנה בעיה שלא כל מקומות החנייה מתאימים לכל החונים, ויהיו אזורי דרישה מול אזורים לא רלוונטים בשוליים. אם אתה טוען שאפשר לספסר בפי 2, 5 או 10 תווי חנייה ממקומות - אתה מכפיל את הבעיה.
&nbsp
בלונדון (אבל לא בערים אחרות בבריטניה) יש אגרת גודש על עצם הכניסה למרכז העיר.

תבין את הטענה המרכזית (זה לא מה שרשמת)
שטחי חנייה בעיר - זה משאב ציבורי מוגבל, וככזה - לא ייתכן שרק בעלי רכב פרטי ייהנו ממנו.

בדוגמה המוצעת (הדיון המדומה של הדיירים) דנים בחלוקה צודקת והוגנת של שטח משותף שאינו מופרט. וזה מקביל עקרונית (כמובן, בהגבלות של כל משל ונמשל) לנושא החניות בעיר. הבעיות שאתה מעלה, כולל ביקוש שונה באיזורים שונים, אינן מבטלות את העקרון.

בישראל אפילו הומצא שם עברי לעקרון הזה: צדק חלוקתי, והוא עוגן משפטית בבג"צ המפורסם של הקשת המזרחית הדמוקרטית
https://he.wikipedia.org/wiki/צדק_חלוקתי

 

[Ccyclist]

אי אפשר לחלק משאב שאינו קיים.

תבין את הטענה המרכזית (זה לא מה שרשמת)
שטחי חנייה בעיר - זה משאב ציבורי מוגבל, וככזה - לא ייתכן שרק בעלי רכב פרטי ייהנו ממנו.

בדוגמה המוצעת (הדיון המדומה של הדיירים) דנים בחלוקה צודקת והוגנת של שטח משותף שאינו מופרט. וזה מקביל עקרונית (כמובן, בהגבלות של כל משל ונמשל) לנושא החניות בעיר. הבעיות שאתה מעלה, כולל ביקוש שונה באיזורים שונים, אינן מבטלות את העקרון.

בישראל אפילו הומצא שם עברי לעקרון הזה: צדק חלוקתי, והוא עוגן משפטית בבג"צ המפורסם של הקשת המזרחית הדמוקרטית
https://he.wikipedia.org/wiki/צדק_חלוקתי

אי אפשר לחלק משאב שאינו קיים.
המצב בערים רבות בעולם הוא שפשוט אין מספיק חנייה ברחוב לכל הרכבים שהיו רוצים להגיע לעיר ולכן הברירה היחידה היא להגביל חניית רכבים ממחוץ לאזור ואף להגביל כניסת רכבים כמו בדוגמאות שנתתי.
&nbsp
חלוקת תווי חנייה מבלי להבטיח זכות לחנות זה סוג של רמאות כי אין הבטחת תמורה לתשלום. כך גם חלוקת תווי תושב (הדוגמה היא בניי ןמגורים אז אני מניח שלא מדובר עלי יוממים) מעבר למספר מקומות החניה. ללא הקשר למקום חנייה ספציפי (גם אם זה על בסיס שעות) מדובר בנייר שלא שווה את ההבטחה שעליו.
&nbsp
אם אינני טועה יש מקומות אולטרה קפיטליסטים כמו סינגפור ו/או הונג קונג שבהם תנאי בסיסי לרכישת רכב היא הוכחה שיש לקונה מקום חנייה.

 

[ModiinCity]

כן אפשר לחלק משאב שקיים

אי אפשר לחלק משאב שאינו קיים.
המצב בערים רבות בעולם הוא שפשוט אין מספיק חנייה ברחוב לכל הרכבים שהיו רוצים להגיע לעיר ולכן הברירה היחידה היא להגביל חניית רכבים ממחוץ לאזור ואף להגביל כניסת רכבים כמו בדוגמאות שנתתי.
&nbsp
חלוקת תווי חנייה מבלי להבטיח זכות לחנות זה סוג של רמאות כי אין הבטחת תמורה לתשלום. כך גם חלוקת תווי תושב (הדוגמה היא בניי ןמגורים אז אני מניח שלא מדובר עלי יוממים) מעבר למספר מקומות החניה. ללא הקשר למקום חנייה ספציפי (גם אם זה על בסיס שעות) מדובר בנייר שלא שווה את ההבטחה שעליו.
&nbsp
אם אינני טועה יש מקומות אולטרה קפיטליסטים כמו סינגפור ו/או הונג קונג שבהם תנאי בסיסי לרכישת רכב היא הוכחה שיש לקונה מקום חנייה.

כן אפשר לחלק משאב שקיים
אם יש שטח - הוא ניתן לחלוקה. השאלה רק - איך?
הברירה הטבעית היחידה היא להגביל את הזכות האוטומטית לחנייה. החנייה שייכת לכל התושבים, גם לתושבים חסרי רכב.

אני מסכים איתך שחלוקת תווים ללא הבטחת זכות מוקנית היא קרובה לרמאות, ולכן גם מהסיבה הזאת עדיף לבטל אותה.

אינך טועה
https://www.reinventingparking.org/2014/06/japans-proof-of-parking-rule-has.html

 

[עמוד השדרה]

זה טיעון מצחיק

כן אפשר לחלק משאב שקיים
אם יש שטח - הוא ניתן לחלוקה. השאלה רק - איך?
הברירה הטבעית היחידה היא להגביל את הזכות האוטומטית לחנייה. החנייה שייכת לכל התושבים, גם לתושבים חסרי רכב.

אני מסכים איתך שחלוקת תווים ללא הבטחת זכות מוקנית היא קרובה לרמאות, ולכן גם מהסיבה הזאת עדיף לבטל אותה.

אינך טועה
https://www.reinventingparking.org/2014/06/japans-proof-of-parking-rule-has.html

זה טיעון מצחיק
בית חולים ציבורי שייך לכל האזרחים ולא רק לחולים אז צריך צדק חלוקתי כך שגם המשתמשים פחות בבתי חולים ייהנו
בית כנסת ומקווה שייכים לכל האזרחים ולא רק לדתיים יהודיים אז צריך צדק חלוקתי כך שגם מי שלא משתמש בהם ייהנה
מסגד שייך לכל האזרחים ולא רק למוסלמים אז צריך צדק חלוקתי כך שגם מי שלא משתמש בהם ייהנה
בית ספר ציבורי שייך לכל האזרחים ולא רק לתלמידים הלומדים בהם אז צריך צדק חלוקתי כך שגם משפחות ללא תלמידים ייהנו.
כנ"ל תיאטראות, אצטדיונים, היכלי תרבות ועוד.

ואגב, את הטיעון הזה בהקשר של תחבורה אפשר לטעון גם לגבי כבישים ורחובות מצד אחד וגם לגבי נתיבי תחבורה ציבורית ומסילות רכבת מצד שני - מי שמשתמשים רק בכלי רכב פרטיים לא משתמשים בתשתיות תחבורה ציבורית.
בסופו של דבר בכל משאב ציבורי יש מי שמשתמשים יותר ומי שמשתמשים פחות ובמספרים גדולים זה מתקזז. יש אזרחים שמשתמשים יותר בשירותים מסויימים ויש שמשתמשים יותר בשירותים אחרים.

לטעון את הטיעון הזה רק ודווקא לגבי חניות זה טיעון מאוד סלקטיבי ומגמתי.

 

[ModiinCity]

זה אכן טיעון מצחיק. למי שלא השכיל להבין אותו

זה טיעון מצחיק
בית חולים ציבורי שייך לכל האזרחים ולא רק לחולים אז צריך צדק חלוקתי כך שגם המשתמשים פחות בבתי חולים ייהנו
בית כנסת ומקווה שייכים לכל האזרחים ולא רק לדתיים יהודיים אז צריך צדק חלוקתי כך שגם מי שלא משתמש בהם ייהנה
מסגד שייך לכל האזרחים ולא רק למוסלמים אז צריך צדק חלוקתי כך שגם מי שלא משתמש בהם ייהנה
בית ספר ציבורי שייך לכל האזרחים ולא רק לתלמידים הלומדים בהם אז צריך צדק חלוקתי כך שגם משפחות ללא תלמידים ייהנו.
כנ"ל תיאטראות, אצטדיונים, היכלי תרבות ועוד.

ואגב, את הטיעון הזה בהקשר של תחבורה אפשר לטעון גם לגבי כבישים ורחובות מצד אחד וגם לגבי נתיבי תחבורה ציבורית ומסילות רכבת מצד שני - מי שמשתמשים רק בכלי רכב פרטיים לא משתמשים בתשתיות תחבורה ציבורית.
בסופו של דבר בכל משאב ציבורי יש מי שמשתמשים יותר ומי שמשתמשים פחות ובמספרים גדולים זה מתקזז. יש אזרחים שמשתמשים יותר בשירותים מסויימים ויש שמשתמשים יותר בשירותים אחרים.

לטעון את הטיעון הזה רק ודווקא לגבי חניות זה טיעון מאוד סלקטיבי ומגמתי.

זה אכן טיעון מצחיק. למי שלא השכיל להבין אותו
ברפואה, המשאב הוא לא בתי חולים, אלא הנגישות במקרה הצורך.
בתחום הדת, לא בתי תפילה הם המשאב, אלא הנגישות לשירותים (ובישראל - זה שירות ממשלתי, לצערי).

תעשה קצת מאמץ, ואז תוכל להבין. או - תמשיך לצחוק, אם לוא.

היופי בטיעון שהוא אוניברסלי, וחל על כל המשאבים הציבוריים.

 

[עמוד השדרה]

אז מי "שמשכיל להבין אותו" צריך להבין שיש לבטל את חוק חינוך

זה אכן טיעון מצחיק. למי שלא השכיל להבין אותו
ברפואה, המשאב הוא לא בתי חולים, אלא הנגישות במקרה הצורך.
בתחום הדת, לא בתי תפילה הם המשאב, אלא הנגישות לשירותים (ובישראל - זה שירות ממשלתי, לצערי).

תעשה קצת מאמץ, ואז תוכל להבין. או - תמשיך לצחוק, אם לוא.

היופי בטיעון שהוא אוניברסלי, וחל על כל המשאבים הציבוריים.

אז מי "שמשכיל להבין אותו" צריך להבין שיש לבטל את חוק חינוך
חינם ואת סל הבריאות הממלכתי ולהפוך את כל הכבישים והרחובות בישראל לכבישי אגרה?

 

[ModiinCity]

נכון. רק הפוך

אז מי "שמשכיל להבין אותו" צריך להבין שיש לבטל את חוק חינוך
חינם ואת סל הבריאות הממלכתי ולהפוך את כל הכבישים והרחובות בישראל לכבישי אגרה?

נכון. רק הפוך

כי גם חוק חינוך חינם (חובה, אם נדייק) וגם סל הבריאות מאפשרים נגישות שווה וצודקת לשירותים החיוניים.

מה שלא מפריע לבעלי יכולת לשדרג את הגישות למסגרות הפרטיות - על חשבונם.

אבל לא הייתי מציע לך להיכנס לתחום הבריאות, כי יש סה"כ 3-4 שיטות בניה של מע' ותקצוב של מע' הבריאות. אני בספק אם כדאי לך להיכנס לזה.

 

[עמוד השדרה]

אז כן צריך חניות חינם למען "נגישות שווה"

נכון. רק הפוך

כי גם חוק חינוך חינם (חובה, אם נדייק) וגם סל הבריאות מאפשרים נגישות שווה וצודקת לשירותים החיוניים.

מה שלא מפריע לבעלי יכולת לשדרג את הגישות למסגרות הפרטיות - על חשבונם.

אבל לא הייתי מציע לך להיכנס לתחום הבריאות, כי יש סה"כ 3-4 שיטות בניה של מע' ותקצוב של מע' הבריאות. אני בספק אם כדאי לך להיכנס לזה.

אז כן צריך חניות חינם למען "נגישות שווה"
זו טעות לטעון שכל בעל רכב פרטי הוא בהכרח עתיר יכולת כלכלית. סטודנט צעיר שקנה רכב מצוקמק ב-3000 ש"ח לא בהכרח "בעל יכולת".
מצד שני עורך דין אמיד שנוסע ברכבת אינו בהכרח חסר יכולת.
התמחור של חניות צריך להיות בהתאם לביקוש - באזורים עתירי ביקוש מטבע הדברים החניות יהיו עמוסות יותר ויהיה יותר טעם להפוך אותן לחניות בתשלום. באזורים ללא ביקוש גבוה אין סיבה להפוך חניות לחניות בתשלום.
תמחור מדורג של חניות, כולל תמחור אפס, זה כלי חשוב בידי רשויות מקומיות לפזר את העומס ולתת תמריץ לחנות באזורים הפחות עמוסים.
זה למשל ההגיון של חניוני חנה וסע.

 

[ModiinCity]

כן צריך. או שלא (כשתבין - תבין גם, למה

)

אז כן צריך חניות חינם למען "נגישות שווה"
זו טעות לטעון שכל בעל רכב פרטי הוא בהכרח עתיר יכולת כלכלית. סטודנט צעיר שקנה רכב מצוקמק ב-3000 ש"ח לא בהכרח "בעל יכולת".
מצד שני עורך דין אמיד שנוסע ברכבת אינו בהכרח חסר יכולת.
התמחור של חניות צריך להיות בהתאם לביקוש - באזורים עתירי ביקוש מטבע הדברים החניות יהיו עמוסות יותר ויהיה יותר טעם להפוך אותן לחניות בתשלום. באזורים ללא ביקוש גבוה אין סיבה להפוך חניות לחניות בתשלום.
תמחור מדורג של חניות, כולל תמחור אפס, זה כלי חשוב בידי רשויות מקומיות לפזר את העומס ולתת תמריץ לחנות באזורים הפחות עמוסים.
זה למשל ההגיון של חניוני חנה וסע.

כן צריך. או שלא (כשתבין - תבין גם, למה

)
אתה בוחר לצרף את חוסר ההבנה שלך למה שאני כותב, ובעיקר - למה שלא. זה מיותר.
אני מבין שקשה לך להבין, אז תשאל, אל תסלף.
&nbsp
מי בכלל טען שכל בעל רכב פרטי הוא בעל יכולת כלכלית גבוהה? אתה? אז גם הטעות היא שלך.
אני מסכים ש"תמחור גוגל" (כלומר, מעין מכירה פומבית) הוא אחת האופציות האפשריות לפרמטר של הקצאה. אבל זאת לבטח לא האופציה היחידה. ואגב, תמחור הוא תמחור: כשאין ביקוש, אזי המחיר הוא אפס. אבל תמחור אפס גם מתיישב עם העקרון שבנדון.
&nbsp
מה שחשוב, זה לנתק את הזיקה בין אחזקת רכב פרטי לבין הציפייה לשימוש חינם במשאב הציבורי. שוב, תמחור אפס הוא עדיין תמחור, ולא מתן גישה חינמית לשירותים כמו חינוך או רפואה ציבורית.

 

[עמוד השדרה]

אז חשוב לנתק את הזיקה בין אחזקת רכב פרטי לבין הציפייה לשימוש

כן צריך. או שלא (כשתבין - תבין גם, למה

)
אתה בוחר לצרף את חוסר ההבנה שלך למה שאני כותב, ובעיקר - למה שלא. זה מיותר.
אני מבין שקשה לך להבין, אז תשאל, אל תסלף.
&nbsp
מי בכלל טען שכל בעל רכב פרטי הוא בעל יכולת כלכלית גבוהה? אתה? אז גם הטעות היא שלך.
אני מסכים ש"תמחור גוגל" (כלומר, מעין מכירה פומבית) הוא אחת האופציות האפשריות לפרמטר של הקצאה. אבל זאת לבטח לא האופציה היחידה. ואגב, תמחור הוא תמחור: כשאין ביקוש, אזי המחיר הוא אפס. אבל תמחור אפס גם מתיישב עם העקרון שבנדון.
&nbsp
מה שחשוב, זה לנתק את הזיקה בין אחזקת רכב פרטי לבין הציפייה לשימוש חינם במשאב הציבורי. שוב, תמחור אפס הוא עדיין תמחור, ולא מתן גישה חינמית לשירותים כמו חינוך או רפואה ציבורית.

אז חשוב לנתק את הזיקה בין אחזקת רכב פרטי לבין הציפייה לשימוש
חינם במשאב הציבורי גם בהקשר של כבישים ורחובות ולא רק בהקשר של חניות.
וחשוב לנתק את הזיקה בין אחזקת אופניים פרטיים לבין הציפייה לשימוש חינם בשבילי אופניים ציבוריים ובמתקני חניה ציבוריים לאופניים.

ואפשר לקחת את הטיעון הזה להרבה מאוד דוגמאות ולא רק לדוגמת החניה הסלקטיבית שנוחה לך ולאחרים.

בשורה התחתונה אתה עצמך מצדיק חניות חינם בערים, בניגוד לטיעון שהשרשור הזה החל בו בכותרת של ההודעה הראשונה בשרשור.

 

[ModiinCity]

נכון, אתה צודק. כמעט

אז חשוב לנתק את הזיקה בין אחזקת רכב פרטי לבין הציפייה לשימוש
חינם במשאב הציבורי גם בהקשר של כבישים ורחובות ולא רק בהקשר של חניות.
וחשוב לנתק את הזיקה בין אחזקת אופניים פרטיים לבין הציפייה לשימוש חינם בשבילי אופניים ציבוריים ובמתקני חניה ציבוריים לאופניים.

ואפשר לקחת את הטיעון הזה להרבה מאוד דוגמאות ולא רק לדוגמת החניה הסלקטיבית שנוחה לך ולאחרים.

בשורה התחתונה אתה עצמך מצדיק חניות חינם בערים, בניגוד לטיעון שהשרשור הזה החל בו בכותרת של ההודעה הראשונה בשרשור.

נכון, אתה צודק. כמעט

כי
1. להולכי רגל ולציבור המדוושים חייבת להיות עדיפות (לפחות, כך סבורים אנשי המקצוע)
2. בחלוקת משאבי שטח יעילה אמור להישאר מספיק מקום להולכי רגל ולבעלי אופניים (בדוגמה של הדיון זה משול למצב של 10 חניות ל-10 רכבים). פשוט, כי הם תופסים מעט מקום.
&nbsp
בשורה התחתונה, אתה לא מתאמץ מספיק כדי להבין את המהות, אלא מנסה למצוא פרצות במשהו שלא מובן לך.
תנסה להבין, זה עשוי לעזור.

 

[עמוד השדרה]

אני בעד עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים וגם לתח"צ

נכון, אתה צודק. כמעט

כי
1. להולכי רגל ולציבור המדוושים חייבת להיות עדיפות (לפחות, כך סבורים אנשי המקצוע)
2. בחלוקת משאבי שטח יעילה אמור להישאר מספיק מקום להולכי רגל ולבעלי אופניים (בדוגמה של הדיון זה משול למצב של 10 חניות ל-10 רכבים). פשוט, כי הם תופסים מעט מקום.
&nbsp
בשורה התחתונה, אתה לא מתאמץ מספיק כדי להבין את המהות, אלא מנסה למצוא פרצות במשהו שלא מובן לך.
תנסה להבין, זה עשוי לעזור.

אני בעד עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים וגם לתח"צ
אבל הטיעון של צדק חלוקתי מגוחך ולא רלוונטי.
אפשר למצוא טיעונים הרבה יותר טובים למה המדינה והרשויות המקומיות צריכות לתת עדיפות להולכי רגל, רוכבי אופניים ושימוש בתח"צ מהטיעון המופרך של צדק חלוקתי.