פריקונת קצרה

netapet2

New member
פריקונת קצרה

למה,
לעזאזל,
אנשים,
במקרה הזה, גברים,
לא,
יודעים,
להגיד,
תודה,
על,
זה,
שדואגים להם,
גם,
אם,
אני,
לא,
בת,
הזוג,
של,
אותו,
הבחור?!?!?!?!

או במילים אחרות, די כבררררררררררררר אעאעאעאעאעאעאעאעאעאע
 
רוצה לשתף מה קרה?

ובכל מקרה, לא כולם יודעים להביע את זה שהם מודים, לא תמיד זה בכוונה. לפעמים אנחנו לא שמים לב לכך שאנחנו "לוקחים מובן מאליו" את הצד השני והנתינה שלו. אני מציעה שבאופן כללי הנתינה שלך לא תהיה תלויה בתודה של הצד האחר
ככה תפגעי פחות כי תצפי פחות. תתני כי את רוצה. וזה הכל
 

Maldini Girl

New member
את יודעת, אני לא בטוחה שזה רק גברים

אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו מקבלים דאגה של מישהו כ"מובן מאליו", ואם הוא לא בן זוג אנחנו בכלל לא "מרגישים צורך" לומר תודה.
זה נורא, אבל אני חושבת על זה עם אנשים שקרובים לי וזו המסקנה שאני מגיעה אליה.

מוזמנת לשתף בכ"מ.
 

netapet2

New member
זה לא באמת העניין של התודה

מבחינתי היה ממשיך את השיחה, אפילו מפסיק לדבר.... לא יודעת, לא מתייחס לזה שדאגתי.
אבל דווקא להפך, הוא בחר להתעסק, הוא בחר להגיד לי שאני כל הזמן לוקחת את השיחות שלנו לעניין של רגש (וואלה? אני לא זוכרת מתי דיברתי איתך פעם אחרונה, וגם אם כבר כן הייתי בעניין של רגש אז כרגע זה לא עניין של אהבה, זה עניין של דאגה, וזה שני דברים שונים, ואני לא חייבת לרצות אותך בתור בן זוג למרות שאני דואגת...)

בקצרה- הראשון שלי, תמיד היינו בקשר, תמיד המשכנו להפגש, וזה...
לפני שנה אחרי השחרור שלו הוא וחברה שלו נפרדו (כמובן שלא היינו בקשר בזמן הזה) והוא מצא בי נוח להפגש, וזה עצבן אותי, אבל אחרי זה הייתה לנו שיחה ממש עמוקה ואמרתי לו כמה הוא חשוב לי והכל, ישבתי איתו שם ובכיתי איתו על מר גורלו (וגם על מר גורלי) והוא ידע טוב מאד להגיד תודה... אז הנחתי שהוא פשוט למד להעריך את זה שיש מי שדואג לו...

כל כך רציתי להזכיר לו את השיחה הזאת, אבל לא היה לי כוח. נפגעתי ממנו פעמיים ביומיים וממש לא היה לי סבלנות, אז כנראה שיותר לא נדבר, אלא אם הוא יחליט לשנות את דעתו, אבל אני החלטתי שאני אשתוק איתו וזהו, אם שום דבר שאני אומרת לא טוב...

חבל, בחור מקסים :(

עכשיו בנימה לא ממש אופטימית זו.. אני אצא לעבוד :(
 

Maldini Girl

New member
מאחלת לך המשך יום יותר מוצלח

פה זה דווקא כן דפוס של בנים. וואי, גם מי שעכשיו החבר שלי, לפני שנהיינו חברים, היה אומר לי "אני מפחד שאת לוקחת דברים למקום של רגש"
וואלה? כן, אתה החבר הכי טוב שלי ואתה אומר לי שיצאת מהבית ואין לך לאן ללכת. באמת? איזה קטע שיש לי רגש ואני דואגת לך!
אני ממש מבינה אותך...
 

netapet2

New member
זה מחרפן...

פעם הכרתי מישהו ולא היה בינינו כמעט שום דבר כי ראיתי אותו פעם אחת בחיי
אבל היינו מדברים שעות על גבי שעות, בהתחלה במיוחד מיוזמתו אחרי זה כזה הדדי...
ואז הייתי בטירונות והוא היה היחד שהצלחתי לדבר איתו ושעודד אותי, אבל לא רציתי ממנו שום דבר דווקא כי אהבתי אותו בתור אח יותר מאשר בתור משהו אחר והסברתי לו מלא פעמים שזה המצב
והוא פשוטו ניתק קשר יום אחד כתב לי שאני רואה אותו בתור חבר שלו ולא נוח לו עם זה.

כן אחי?
 

Maldini Girl

New member
זה כאילו בנים חושבים שבנות

לא יכולות לא להתאהב בהם. נגיד אני זוכרת ששכבתי פעם עם חבר טוב מהבסיס. סטוץ שהתאים לשנינו. יום למחרת:״אנחנו צריכים לדבר, אני מרגיש שאת מפתחת כלפיי רגשות״. איך? לא דיברנו כל היום. מה גרם לך לחשוד בזה? או- אתה חושב שאתה עד כדי כך טוב במיטה שאחרי סטוץ אחד אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדייך?
 


או לחילופין, אם אתם ידידים ואת לא מאוהבת בו, אז לכל הפחות את נמשכת אליו ומתישהו זה גם יגיע למיטה (גם זה כבר קרה לי
). למזלנו זה קצת מתאזן כשמתבגרים ומבינים שאפשר גם להיות ידידים בלי שסקס ורגשות רומנטיים יעמדו באוויר.
 
למעלה