פריקת רגשות ומחשבות

[מיה197]

פריקת רגשות ומחשבות

היי . זה יותר פריקת הרגשות ומחשבותאולי בצורה קצת מבולגנת אבל אולי עדיף לפרוק בכתיבה מאשר בהקאה ?! אז כן אני חיילת לקראת שחרור שסובלת מהפרעות אכילה שנמשכות שלוש שנים , התחיל מדיאטה ועבר לאובססיה , התחיל מצמצום אוכל ספורט אינסטיבי ובחודשיים אחרונים רק אכילת ירקות עם טחינה והקאה כמעט ברוב הימים האחרונים, מצב מתיש התרחקות מכולם דיכאון ובעיקר תחושה של גועל ... אז מה אני לא מספיק שווה ? אני אולי משוגעת כמו שהרוב חושבים? מתי המחשבות הטורדניות יפסיקו? מה נסגר איתי ? למה הפכתי לכזו? מודה אולי הקאות נובעות משיעמום או דחייה של גבר ספסיפי שבכלל לא באלי עליו אז למה אני אובססיבית עליו , הרי אני חכמה מגיע לי יותר ? מתי החוסר ביטחון שלי יפסיק ? מתי אתחיל להיות נורמלית .... אז מתי אעריך את עצמי ? מתי לא יהיה אכפת לי מה אנשים אומרים עלי ? מתי השינוי יגיע .... מתי לא אשליך כל סיטואציה רגשית על אכילה שלי ? מתי אוכל לשבת במסעדה כמו כל בן אדם נורמאלי ולאכול ? אז אולי אני קצת משוגעת ואיבדתי קצת פרופוציה רק מבקשת בקשה אחת והיא להיות מאושרת...
אז אני כן אני קצת בולמית וקצת אנורקסית ... אשמח לשמוע אולי על סוגי טיפול ?אולי אפילו קבוצה של אנשם שמתמדדים כמוני עם המצב שמתרחשת במציאות....

 

[noya61]

מיה

דבר ראשון את לא מגעילה, את לא משוגעת ולא חסרת ערך בגלל שיש לך את זה.
את סובלת, בן אדם שסובל הוא לא בסדר? ממש לא.
" רק בקשה אחת להיות מאושרת" - זאת בקשה מאוד כנה וזה יקרה , זה ייקח אולי זמן אבל זה יקרה ברגע שתקבלי עזרה ותעברי תהליך עם עצמך ותוכלי להשאיר את הפרעת האכילה מאחורייך . את יודעת למה את מקיאה, זה לא סתם יש סיבה שאת יודעת למה את מקיאה זה ביטוי של מה שאת מרגישה.
יש מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה, ברגע שתקבלי עזרה את תוכלי לשבת במסעדה ולאכול כמו כולם. אני יודעת שכרגע זה נראה לך רחוק אבל דבר ראשון את צריכה לעשות את הצעד הראשון של קבלת העזרה, ולאט לאט בקצב שלך את תחלימי.
שנים על גבי שנים סבלתי מאנורקסיה.. זה נס בכלל שנשארתי בחיים היה לי יותר מזל. חשבתי שאני לא אצא מזה שכל החיים הישאר במצב הזה או שמתישהו זה יהרוג אותי או שתמיד הישאר חולה. ורק מתי שקיבלתי עזרה.. לא ממש רציתי אבל לא הייתה לי ברירה .. והבנתי באותו רגע שאני פשוט חייבת להתחיל לאכול, אז נאבקתי הכי קשה שנאבקתי אי פעם ועם כל התמיכה והעזרה יצאתי מזה ואני כבר כמה שנים בריאה.
אז אף פעם אל תאבדי תקווה

 

[noa144]

מיה ברוכה הבאה יקירה

קודם כל, אני נאלצת לבקש שלא לכתוב מאכלים ספציפיים משום שהדבר עלול להוות טריגר לקוראים ולקוראות האחרים.
דבר שני, עצם זה שאת פורקת ומתעניינת בעזרה אומר שיש בך את הרצון להחלים.. וזה לא מובן מאליו.
האבחנה היא חשובה עבור סוג הטיפול, אבל היום כבר יודעים שהפרעות האכילה זה ספקטרום רחב, והרבה פעמים מי שסובלת מהן נעה על ציר של הפרעות אכילה, ולא מתאימה רק לאיזו אבחנת קופסה יחידה.
האם את מעונינת בטיפול פרטני? או בטייפול במסגרת ציבורית? בכל מקרה בהפרעות אכילה עדיף מסגרת שמתמחה בזה, לכן אני ממליצה ללכת לרופא משפחה ולבקש הפניה לאחת מהיחידות לטיפול בהפרעות אכילה באיזור שלך.. את יכוהל לשלוח לי בפרטי הודעה ואנסה לעזור יותר.

 

[רחוק מעצמי]

למדתי לשתף קצת ולנעזר באחרים. אני לא יכול לבד