צהריים טובים..באתי לעדכן קצת
טוב אז בחודשים האחרונים היה לנו נורא קשה..עד שבערך אמצע אוגוסט אמא לא יכלה יותר ולקחה אותו לבית קשיש קרוב, הוא היה שם תקופה קצרה ואז התקשרו אלינו ואמרו שזה לא מקום מתאים לו אלא רק לממש מקרים סיעודים והחליטו יחד איתנו למצוא ולהעביר אותו למקום אחר שלצערנו לא בירושלים..אני אישית התמודדתי עם זה קצת קשה כי בכל זאת חשבתי שאוכל לבקר אותו כמה פעמים בשבוע ועכשיו שהוא קצת רחוק יותר זה קשה אז נכון שעכשיו נשארנו רק אני ואמא בבית אז קצת הוקל לנו אבל עדיין, זה לא שאנחנו כל יום מבלים ועושים חיים..ממש לא..עדיין אני מחפשת עבודה (או קורס כלשהו ללמוד בו ע"מ לפתוח דלתות...) היום היתה לנו פגישת ועדה בעניין התשלום למקום שאבא נמצא בו, וראיתי אותו פעם ראשונה מאז אוגוסט, הוא לא זיהה לא את אמא ולא אותי..או יותר נכון כשהראו לו תמונה של שתינו אותי הוא זיהה כאחותו (לצערי נותרה רק אחות אחת בחיים..כל האחים/ות שלו כבר מזמן לא איתנו), אבל אמרו לו שהוא טועה, אני הבת ואמא אישתו..האמת זה מובן כי עם המצב שלו שהוא שוכח ולא זוכר דברים מה שפגע בנו קצת זה שאת העו"ס שהיתה שם הוא כן זיהה..אבל זה לא מה שחשוב עכשיו איך שראיתי אותו היום, כל כך השתנה מהפעם האחרונה שראיתי אותו בבית..בקושי היה יכול לשבת ישר, להרים את הראש..אבל באיזשהו מקום קצת מרגיע אותי שעכשיו הוא במקום שמטפלים בו הרבה יותר טוב, השגחה צמודה, תרופות..למרות שנראה לנו שהיה מיותר להביא אותו לפגישת הועדה במצבו כיום, אבל אני מקווה שעכשיו הוא כבר שם ונח מהנסיעה הזאת לאחרונה גם כן כשעשינו סדר בבית, מצאנו תמונות ישנות..שלו כשהיה צעיר, של המשפחה (הורים, אחים/ות...), קלטת טייפ שהקליט במיוחד לאמא כשהיתה בהיריון איתי..התחלתי לשמוע אותה בימים האחרונים, יש כמה שירים שהקליט לה לזמן שהיתה בב"ח, פה ושם הוא גם הקליט עצמו מדבר אליה..אני פשוט לא יכולה לתאר מה זה עושה לי בפנים והיום שבקושי עמד, בקושי יכל לשבת ישר, בקושי דיבר..אין לי יותר מה להוסיף..רק רציתי לעדכן ולשתף כי כבר חלקכם קראתם את ההודעות הקודמות שנכתבו פה שיהיה לכם המשך יום נעים ולסופשבוע המתקרב שיהיה רגוע וטוב.
טוב אז בחודשים האחרונים היה לנו נורא קשה..עד שבערך אמצע אוגוסט אמא לא יכלה יותר ולקחה אותו לבית קשיש קרוב, הוא היה שם תקופה קצרה ואז התקשרו אלינו ואמרו שזה לא מקום מתאים לו אלא רק לממש מקרים סיעודים והחליטו יחד איתנו למצוא ולהעביר אותו למקום אחר שלצערנו לא בירושלים..אני אישית התמודדתי עם זה קצת קשה כי בכל זאת חשבתי שאוכל לבקר אותו כמה פעמים בשבוע ועכשיו שהוא קצת רחוק יותר זה קשה אז נכון שעכשיו נשארנו רק אני ואמא בבית אז קצת הוקל לנו אבל עדיין, זה לא שאנחנו כל יום מבלים ועושים חיים..ממש לא..עדיין אני מחפשת עבודה (או קורס כלשהו ללמוד בו ע"מ לפתוח דלתות...) היום היתה לנו פגישת ועדה בעניין התשלום למקום שאבא נמצא בו, וראיתי אותו פעם ראשונה מאז אוגוסט, הוא לא זיהה לא את אמא ולא אותי..או יותר נכון כשהראו לו תמונה של שתינו אותי הוא זיהה כאחותו (לצערי נותרה רק אחות אחת בחיים..כל האחים/ות שלו כבר מזמן לא איתנו), אבל אמרו לו שהוא טועה, אני הבת ואמא אישתו..האמת זה מובן כי עם המצב שלו שהוא שוכח ולא זוכר דברים מה שפגע בנו קצת זה שאת העו"ס שהיתה שם הוא כן זיהה..אבל זה לא מה שחשוב עכשיו איך שראיתי אותו היום, כל כך השתנה מהפעם האחרונה שראיתי אותו בבית..בקושי היה יכול לשבת ישר, להרים את הראש..אבל באיזשהו מקום קצת מרגיע אותי שעכשיו הוא במקום שמטפלים בו הרבה יותר טוב, השגחה צמודה, תרופות..למרות שנראה לנו שהיה מיותר להביא אותו לפגישת הועדה במצבו כיום, אבל אני מקווה שעכשיו הוא כבר שם ונח מהנסיעה הזאת לאחרונה גם כן כשעשינו סדר בבית, מצאנו תמונות ישנות..שלו כשהיה צעיר, של המשפחה (הורים, אחים/ות...), קלטת טייפ שהקליט במיוחד לאמא כשהיתה בהיריון איתי..התחלתי לשמוע אותה בימים האחרונים, יש כמה שירים שהקליט לה לזמן שהיתה בב"ח, פה ושם הוא גם הקליט עצמו מדבר אליה..אני פשוט לא יכולה לתאר מה זה עושה לי בפנים והיום שבקושי עמד, בקושי יכל לשבת ישר, בקושי דיבר..אין לי יותר מה להוסיף..רק רציתי לעדכן ולשתף כי כבר חלקכם קראתם את ההודעות הקודמות שנכתבו פה שיהיה לכם המשך יום נעים ולסופשבוע המתקרב שיהיה רגוע וטוב.