צלול

[כ7]

צלול

אני מרפאה בעיסוק העובדת במוסד סיעודי. בישיבות הצוות אני צריכה לתת דיווח לגבי מצבו הקוגנטיבי של המטופל. לא אחת מתעורר ויכוח לגבי המושג "צלול" בו מרבה הצוות להשתמש. לא הצלחתי למצוא הגדרה למושג הזה. מה ההגדרה של אדם "צלול"? האם יכול להיות מצב בו מטופל מודע למצבו אך בעל שיפוט חלקי, נחשב לצלול? האם אדם שמתמצא באופן חלקי (למשל בזמן), נחשב לצלול? האם אדם בדיכאון, עדיין נחשב לצלול? תודה.

 

[סטרנוקלאודומסטואיד]

לא נראה לי שמדובר במושג "מקצועי"

ממה שאת מתארת, ההתייחסות היא לסטטוס הנפשי שמורכב בדרך כלל משלושה אלמנטים: התמצאות - בזמן, במקום, בסיטואציה וכו'. רכוז - היכולת להתרכז למשל בשיחה בנושא אחד, ולא לערבב כמה נושאים יחד. אפקט - מצב הרוח. צלול הוא מושג תיאורי שיכול להתאים לשני האלמנטים הראשונים, ההתמצאות והרכוז. מבחינת האפקט, אדם יכול בהחלט להיות בדכאון, אבל להתמצא בזמן במקום ולהיות מרוכז. אני לא מכיר מושג כזה (צלול) בשיחה מקצועית אודות מצבו של המטופל.

 

[יעל ניסן]

מסכימה שמדובר בשם תואר

אם כי בגריאטרייה משתמשים בו הרבה. צלול = lucid מדובר על היכולת להיות קוהרנטי בדיבור ותואם לזמן ולמקום. מה שמפריד "צלול" מיתר שמות התואר בהם משתמשים להעביר אינפורמציה הקשורה בהתבוננות קלינית הוא ש"צלול" הוא זמני ויכול לתאר רגע בזמן, ולא מצב סטטי. אפשר שבתוך תהליך דמנטי יהיו לאדם רגעים צלולים בהם הוא מדבר לעניין, מכיר את הסובבים, ויודע מה קורה לו - ולאחר כמה רגעים הוא שוקע שוב. צלול עם כן בא לתאר את היותו של אדם מחובר לעצמו (בהכרה מלאה), יודע את מצבו, מתמצא בזמן, במקום, בסיטואציה, מכיר את הסובבים וכו'. זו אינה אבחנה מכיוון שמדובר על תיאור שיכול להיות זמני ובר חלוף במצבו הכללי של האיש - עם או בלי קשר לאבחנות שלו. צלול לא קשור לאבחנות. כמו שנאמר לך קודם אפשר להיות בדיכאון וצלול ואפילו בתהליך דמנציה וצלול פה ושם.