כולם אוהבים את ישראל
New member
צער ויאוש עקב התדרדרות גופנית
אני בדרך כלל כותב בפורום תמיכה נפשית למבוגרים החלטתי לנסות גם כאן לאחרונה אני מתעסק לצערי יותר מדיי בבעיות גופניות, בדיקות למינהם ושאר ביקורי רופאים זה מדכא אותי נורא ומפחיד מאוד , ואני לא רוצה את זה באמת שכבר תכננתי להתחיל לחיות השנה אבל כל זה מעקב אותי , אני צריך לפנות למישהי שתעזור לי למצוא עבודה חדשה אבל דוחה את זה כי כל הזמן יש לי עוד ועוד בדיקות , היום למשל יש מכישר הולטר על הגוף, מכשיר בגודל דיסקמן עם 6 חוטים בערך די ארוכים , והם תלויים לי על החזה זה בעצם מכשיר מעקב אק"ג ל24 שעות עד מחר , ביטלתי בגלל זה עבודה היום ומחר כי גיליתי שאני לא יכול להסתובב עם זה , כי זה כבד וכל נפילה של זה מושכת לי בגוף כי זה מחובר לגוף כמו הדברים האלו של הא"ג שלא נדע , וגם החוטים יוצאים לי מהחולצה אני לא רוצה שיראו אותי ככה וישאלו שאלות מביכות , בכל זאת לפעמים אני מדבר שם עם אנשים וגם אסור לי להתקלח היום ואני לא רוצה להגיע לעבודה מסריח, זה היום לגבי ההולטר הזה זה כי יש לי הפרעות בקצב לב ,,, בכלל כל הנושא הזה מטריד אותי יותר מדיי לאחרונה גורם לי לעצבות מאוד גדולה יותר מדיי בדיקות וביקורי אצל רופאים , הצינתור המיותר, הכאבי בטן הנוראים שהיו לי עד לפני כמה ימים , והכאבים בחזה לפעמים בגלל ההפרעות קצב,,,,, אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך לחיות ככה ויש גורמים אחרים בחיים שלי שכל כך כואים לי אני עדיין מרגיש בודד בעולם, פשוט כך לא מוצא את עצמי גם במסגרות של בריאות הנפש לפעמים קשה לי יש עימותים ,,,,לא נוח במסגרות האלו לפעמים, אני לא מסתדר עם כולם אני מרגיש לבד, במערכה על לשרוד פשוט כך איין עם מי לדבר הרבה פעמים ואני פוחד או כואב , פיזית או נפשית , המשפחה שלי מתעלמת ממני ברובה , אחות של אמא הבטיחה להיות איתי ולבוא לבקר אותי וזה ושום דבר לא קויים והקושי הרב למצוא אהבה נחמה קטנה , מישהי לאהוב זה כל כך קשה , כל כך קשה לי למצוא מישהי לאהוב להתנחם , אני מרגיש מבודד פה בעולם מוקף בבעיות קשות מאוד יש לי כל כך הרבה כשלונות רומנטים שזה קשה , אני פשוט לפעמים בול עץ שאני מתחיל אם כבר לדבר עם מישהי , לא יודע אייך להמשיך שיחה ואז באות ההלקאות העצמיות והדיבורים הרגשיים על כמה שאני לא נחשב, כי,,,,אני סובל מתחלואה שונה וכי אני לא עובד עדיין ואני מרגיש אפס מול כולם אני פשוט רק רוצה לברוח כל הזמן ,,,ככה אני מרגיש , היום מישהי שעושה שרות לאומי שאני מכיר מהשכונה עובדת במכון הלב שבו שמו לי את ההולטר כל כך התביישתי רציתי לקבור את עצמי שהיא תדע שיש לי בעיות לב,,,היא חייכה לי בפנים, ניראה כמו לעג : אתה יודע שצריך להתקלח לפני התקלחת? אמרתי לה עם מבט מושפל אתמול בערב ויום אחד בלי זה לא נורא ,,,,,יכול להיות שהיא שאלה את זה כי הזעתי מאוד מהדרך כי הלכתי קצת בדרך,,,זה היה משפיל אני לא רוצה שידעו עליי ,,,,,שאני ככה וככה אני רוצה שיראו בי בן אדם בריא אבל ההפך קורה ,,,ואני כל כך עצוב ואיין עם מי לדבר אבא לא מבין כלום אומר לי רק :תהיה בריא,,,,טוב אני לא אמשים אותו איין לי כוח לריבים איתו , אני צריך בית להיות בו, לפני שבועיים הייתי בשבת במיון הוא אפילו לא בא איתי הלך לראות הופעה של זמרת ישראלית לא חשוב נסעתי לבד וזה מאוד מפחיד ועצוב להיות לבד בחדר מיון בלי תמיכה ,,,,היה שם תפוסה של אפס מקום כל משפחה דואגת לקרוב משפחה שלה, אף אחד לא דיבר בשבילי, פשוט רציתי להרידם שם עד שיעירו אותי עם תשובות, אבל לא יכלתי היה הרבה רעש אז סתם נשכבתי והיה עצוב ומפחיד להיות שם לבד,,,,,נורא פחדתי מתשובות קשות , יש לי חרדה מיזה כי היה לי חבר מילדות שבגיל 16 נפטר מסרטן חבר מאוד קרוב בימי גסיסתו האחרונים רק לי מבין ילדי הכיתה נתנו להיכנס אליו ,,,אחרי שהוא נפטר התחילו אצלי שיחות עם היועצת פעמיים בשבוע (אלו הם כניראה השיחות הפסיכולוגיות הראשונות שלי בלי שידעתי שזה מה שזה ) מאז אני שנים משוחח ומשוחח ונמצא בטראומה נפשית ,,,,,,ואז ב2001 אמא שלי נפטרה ואז התמוטתי ונזקקדתי ל2 אישפוזים יזומים בבתי חולים לבריאות הנפש (שם יפה אההה,) ,,, בקצרה היום אני מרגיש מאוד מפוחד אני כן רוצה לחיות , אני כן רוצה לחיות כבר, רוצה להתפתח להשתחרר מהבעיות והמצוקות הנפשיות אבל המציאות שלי כובלת אותי באזיקים קשים של חולי ובדיקות , עייפות וטישטוש ,,,,, אני אל יודע עכשיו מה לעשות אני בחרדות לגבי גורלי ,,,כי אני לאחרונה רוןאה יותר מדיי רופאים וזה מפחיד אותי (לא שהם אנשים רעים חלילה)
אני בדרך כלל כותב בפורום תמיכה נפשית למבוגרים החלטתי לנסות גם כאן לאחרונה אני מתעסק לצערי יותר מדיי בבעיות גופניות, בדיקות למינהם ושאר ביקורי רופאים זה מדכא אותי נורא ומפחיד מאוד , ואני לא רוצה את זה באמת שכבר תכננתי להתחיל לחיות השנה אבל כל זה מעקב אותי , אני צריך לפנות למישהי שתעזור לי למצוא עבודה חדשה אבל דוחה את זה כי כל הזמן יש לי עוד ועוד בדיקות , היום למשל יש מכישר הולטר על הגוף, מכשיר בגודל דיסקמן עם 6 חוטים בערך די ארוכים , והם תלויים לי על החזה זה בעצם מכשיר מעקב אק"ג ל24 שעות עד מחר , ביטלתי בגלל זה עבודה היום ומחר כי גיליתי שאני לא יכול להסתובב עם זה , כי זה כבד וכל נפילה של זה מושכת לי בגוף כי זה מחובר לגוף כמו הדברים האלו של הא"ג שלא נדע , וגם החוטים יוצאים לי מהחולצה אני לא רוצה שיראו אותי ככה וישאלו שאלות מביכות , בכל זאת לפעמים אני מדבר שם עם אנשים וגם אסור לי להתקלח היום ואני לא רוצה להגיע לעבודה מסריח, זה היום לגבי ההולטר הזה זה כי יש לי הפרעות בקצב לב ,,, בכלל כל הנושא הזה מטריד אותי יותר מדיי לאחרונה גורם לי לעצבות מאוד גדולה יותר מדיי בדיקות וביקורי אצל רופאים , הצינתור המיותר, הכאבי בטן הנוראים שהיו לי עד לפני כמה ימים , והכאבים בחזה לפעמים בגלל ההפרעות קצב,,,,, אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך לחיות ככה ויש גורמים אחרים בחיים שלי שכל כך כואים לי אני עדיין מרגיש בודד בעולם, פשוט כך לא מוצא את עצמי גם במסגרות של בריאות הנפש לפעמים קשה לי יש עימותים ,,,,לא נוח במסגרות האלו לפעמים, אני לא מסתדר עם כולם אני מרגיש לבד, במערכה על לשרוד פשוט כך איין עם מי לדבר הרבה פעמים ואני פוחד או כואב , פיזית או נפשית , המשפחה שלי מתעלמת ממני ברובה , אחות של אמא הבטיחה להיות איתי ולבוא לבקר אותי וזה ושום דבר לא קויים והקושי הרב למצוא אהבה נחמה קטנה , מישהי לאהוב זה כל כך קשה , כל כך קשה לי למצוא מישהי לאהוב להתנחם , אני מרגיש מבודד פה בעולם מוקף בבעיות קשות מאוד יש לי כל כך הרבה כשלונות רומנטים שזה קשה , אני פשוט לפעמים בול עץ שאני מתחיל אם כבר לדבר עם מישהי , לא יודע אייך להמשיך שיחה ואז באות ההלקאות העצמיות והדיבורים הרגשיים על כמה שאני לא נחשב, כי,,,,אני סובל מתחלואה שונה וכי אני לא עובד עדיין ואני מרגיש אפס מול כולם אני פשוט רק רוצה לברוח כל הזמן ,,,ככה אני מרגיש , היום מישהי שעושה שרות לאומי שאני מכיר מהשכונה עובדת במכון הלב שבו שמו לי את ההולטר כל כך התביישתי רציתי לקבור את עצמי שהיא תדע שיש לי בעיות לב,,,היא חייכה לי בפנים, ניראה כמו לעג : אתה יודע שצריך להתקלח לפני התקלחת? אמרתי לה עם מבט מושפל אתמול בערב ויום אחד בלי זה לא נורא ,,,,,יכול להיות שהיא שאלה את זה כי הזעתי מאוד מהדרך כי הלכתי קצת בדרך,,,זה היה משפיל אני לא רוצה שידעו עליי ,,,,,שאני ככה וככה אני רוצה שיראו בי בן אדם בריא אבל ההפך קורה ,,,ואני כל כך עצוב ואיין עם מי לדבר אבא לא מבין כלום אומר לי רק :תהיה בריא,,,,טוב אני לא אמשים אותו איין לי כוח לריבים איתו , אני צריך בית להיות בו, לפני שבועיים הייתי בשבת במיון הוא אפילו לא בא איתי הלך לראות הופעה של זמרת ישראלית לא חשוב נסעתי לבד וזה מאוד מפחיד ועצוב להיות לבד בחדר מיון בלי תמיכה ,,,,היה שם תפוסה של אפס מקום כל משפחה דואגת לקרוב משפחה שלה, אף אחד לא דיבר בשבילי, פשוט רציתי להרידם שם עד שיעירו אותי עם תשובות, אבל לא יכלתי היה הרבה רעש אז סתם נשכבתי והיה עצוב ומפחיד להיות שם לבד,,,,,נורא פחדתי מתשובות קשות , יש לי חרדה מיזה כי היה לי חבר מילדות שבגיל 16 נפטר מסרטן חבר מאוד קרוב בימי גסיסתו האחרונים רק לי מבין ילדי הכיתה נתנו להיכנס אליו ,,,אחרי שהוא נפטר התחילו אצלי שיחות עם היועצת פעמיים בשבוע (אלו הם כניראה השיחות הפסיכולוגיות הראשונות שלי בלי שידעתי שזה מה שזה ) מאז אני שנים משוחח ומשוחח ונמצא בטראומה נפשית ,,,,,,ואז ב2001 אמא שלי נפטרה ואז התמוטתי ונזקקדתי ל2 אישפוזים יזומים בבתי חולים לבריאות הנפש (שם יפה אההה,) ,,, בקצרה היום אני מרגיש מאוד מפוחד אני כן רוצה לחיות , אני כן רוצה לחיות כבר, רוצה להתפתח להשתחרר מהבעיות והמצוקות הנפשיות אבל המציאות שלי כובלת אותי באזיקים קשים של חולי ובדיקות , עייפות וטישטוש ,,,,, אני אל יודע עכשיו מה לעשות אני בחרדות לגבי גורלי ,,,כי אני לאחרונה רוןאה יותר מדיי רופאים וזה מפחיד אותי (לא שהם אנשים רעים חלילה)