צריכה עזרה ביחבל

[ChilD SouL]

צריכה עזרה ביחבל../images/Emo67.gif

ראשית, מזל טוב על הפורום.

שנית, אני מתקשה קצת בכמה חומרים ביחבל ואשמח לעזרה והכוונה. ולשאלות -

מהם שלושת המודלים של אליסון גרהאם לקבלת החלטות

מה היה סדר העולמי שהתגבש בשנים 1648, 1815, 1918, בעקבות המלחמות

ובמה הוא התאפיין

למה המושג ביטחון לא מוגבל למשמעות צבאית

האם קיים קשר בין צורת המשטר לתופעות המלחמה במערכת

אני צריכה כמה משברים שקרו במהלך המלחמה הקרה.

כיצד תרמו הבריתות באירופה לפני 1914 לפריצת מלחמת העולם ה1

אני יודעת שזאת הפצצה של שאלות, אבל אשמח לכל עזרה או כיוון.

 

[דודה הליקופטר]

60 שניות על המודלים של אליסון

שלושת המודלים של אליסון (אגב אליסון עד כמה שאני יודעת הוא שם המשפחה) הם הרציונלי הארגוני והבירוקרטי. הוא הדגים את המודלים במאמר מכונן שבו בחן את קבלת ההחלטות האמריקאית בזמן משבר הטילים בקובה ב1962. מה אמור כל דגם? המודל הרציונלי מניח כי מקבלי ההחלטות הם רציונלים כלומר בוחנים את כל האפשרויות לאור האינטרס הלאומי תוך שקילת עלות מול תועלת ובוחרים באופציה שממקסמת את העלות מול התועלת. דברים חשובים: הממשלה נחשב כגוף מונוליטי בעל "אינטרס לאומי אחד" ויכולת תעדוף. נקודה נוספת היא העובדה ש"כל" האופציות נבחנות. שני המודלים האחרים טועני כי הגישה הראציונלית לא יכולה לספק את התמונה המלאה: הגישה הארגונית רואה חשיבות בארגוניםהמרכיבים את המדינה. לכל ארגון "אינטרס לאומי" הגזור מזוית הראיה שלו ויש לו אינטרסים גם במאבקים בין הארגונים במדינה. קבלת ההחלטות על פי מודל זה נגזרת מהתחרות ושיתופי הפעולה בין הארגונים. חשוב לא לבלבל כי למרות שהמודל עוסק בבירוקרטיה הוא לא נקרא המודל הבירוקרטי... המודל הבירוקרטי טוען כי מה שחשוב הוא האנשים בעמדות מפתח בבירוקטיה.(במאמר התיחס בעיקר לאחיו של הנשיא ולמקמנרה) כמובן שבסוף המאמר אליסון אומר שתמונה שלמה ניתן לראות רק אם בוחנים אירוע דרך כל המודלים יחד.

 

[דודה הליקופטר]

המאמר של אליסון:

האמת שזה ספר אבל כל פעם שהוא הופיע בסילבוס של קרוס (וזה קרה ה-ר-ב-ה) הופיע פרק 2 מהספר Graham Allison and Philip Zelikow. Essence of Decision (Longman, 1999). Second edition. Chapter 2. “The Cuban Missile Crisis: A First Cut”, pp. 109-121 (“Why Did the United States Respond to the Missile Deployment with a Blockade?”).

 

[דודה הליקופטר]

1648, 1815 ו1918

1648 - "הסכם וסטפליה" סיים את מלחמת שלושים השנים. בגדול חילקו שם מחדש כל מיני איזורים באירופה. נחשב להסכם שהביא לעולם את מושג הריבונות המדינתית לעולם, ויצר את הסדר העולמי המדינתי-חילוני שאנחנו מכירים היום (הקטיןם משמעותית את יכולת המשילות של הכס הקדוש). 1815- "קונגרס וינה" קונגרס שהתכנס אחרי הפסדי נפוליאון לחלק את אירופה. השתתפו בו בעיקר 4 המעצמות הגדולות באותה תקופה: רוסיה, בריטניה, פרוסיה ואוסטרו-הונגריה. יחד עם צרפת שהתאוששה מתקופת נפוליאון הם יצרו את מאזן הכוחות האירופי שהחזיק עד 1914 (מלחמת העולם הראשונה). מערכת בריתות והסכמים שנועדו למנוע התפשטות של מדינה אחת בצורה קיצונית ללא ששאר המדינות יתאחדו כנגדה. 1918 - סוף מחלמת העולם הראשונה והתפוררות גרמניה: נוצר סדר עולמי שכלל את ברית המועצמות הבולשביקית (1918-1922 מלחמת אזרחית שהסתיימה עם הקמת ברית המועצות". בריטניה, צרפת וארצות הברית מחוזקות. נוצר גם חבר הלאומים, ניסיון ראשון ליצור משטר בינלאומי כולל. מקווה שלזאת היתה הכוונה.

 

[FIFI1981]

לפי ניסוח השאלות....

ותקני אותי אם אני תועה, למדת באוניברסיטת חיפה. גם אם לא, הקובץ המצורף סידר לי 93 במבוא כך שנראה לי שהוא יוכל לעזור גם לך במשהו. בהצלחה!

 

[FIFI1981]

רגע, יש עוד אחד!!!

מקווה שעזרתי במשהו... בהצלחה!

 

[ChilD SouL]

תודה ענקית לכולכם../images/Emo140.gif

ומוסיפה עוד שאלה קלה. הבנתי שיש 3 רמות ניתוח מלחמות, אשמח אם מישהו יוכל להרחיב עליהן קצת יותר [חוץ מזה שיש את המדינה, המערכת והפרט].

 

[FIFI1981]

יש שש רמות ניתוח

והן כולן מפורטות באחד מהדפים שהעליתי לילה טוב