אני כנוסע בתחבורה הציבורית ותושב עפולה חווה המון קווי אוטובוס אשר נסיעתם גולשת הישר לשבת , לדוגמא: קו 13 העירוני בעפולה מתחיל את נסיעתו ביום שבת בשעה 14:30, שעה מאוד מוקדמת, דוגמא נוספת: קו 840 מתל אביב לקריית שמונה דרך עפולה וטבריה האחרון ביום שישי יוצא מתל אביב בשעה 16:20, זאת אומרת שלעפולה הוא מגיע בערך ב18:20 כשעתיים אחרי, זמן שהשבת נכנסה כבר לפני כשעתיים וחצי
השירות הוא מאוד נוח, השאלה העיקרית היא איך משרד התחבורה כן נותן לקווים האלו שגולשים לשעות השבת לפעול בעוד שקווים אחרים מתחיל לפעול מאוחר הרבה יותר? בייחוד שקו 13 בעפולה לדוגמא עובר בלב שכונות חרדיות
סטטוס קוו ותקנות המתירות הפעלת תח"צ בשבת.
קווים שפעלו בשבת לפני קום המדינה זכאים לעשות זאת וגם קווים שמחליפים אותם כמו בדוגמה של מטרונית 1 בחיפה שהחליפה מספר קווים שפעלו בשבת בפלשתינה א"י.
בעידן המדינה הופעלו בשבת קווים מסויימים ל/מאזורי ספר וכן התח"צ באילת. ההפעלה קיבלה בסיס חוקי בסעיף בתקנות התעבורה בשנות התשעים:
" סעיף 386 א' לפקודת התעבורה קובע כי לא יינתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה, למעט במקרים מסוימים:
א. שירותי הסעה לבית חולים
ב. ליישוב ספר
ג. ליישובים שתושביהם אינם יהודים
ד. שירות הסעה שהוא חיוני מבחינת ביטחון הציבור
ה. סבור השר שהשירות חיוני מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית."
מתוך כל הסעיפים האלו התח"צ בשבת מופעלת בעיקר לפי סעיף הספר וסעיף הישובים הלא יהודים. מקרים נדירים של הפעלת הרכבת לירושלים בשבת כשכביש 1 נחסם בשלג נומקו לפי סעיף בטחון הציבור.
אם אחרי הבחירות ימונה שר תחבורה ממר"צ, יש עתיד או ישראל ביתינו זכותו המלאה להפעיל כל קו תח"צ שירצה בשבת לפי סעיף ה' "שהשירות חיוני מבחינת קיום תחבורה ציבורית" - סעיף עמום ביותר שלא מחייב נימוק כלשהו.
מצב השבתת התח"צ בשבת בישראל הוא ייחודי ולא קיים באף מדינה בעולם. במדינות מערביות שמסורתן נוצרית יש תח"צ בימי א' במדינות מוסלמיות יש תח"צ ביום ו' כולל המטרו של טהראן.
כשהסטטוס קוו נוצר ב1947 מרבית הישובים הישראליים היו קטנים יותר וברי הליכה ולכן לא היו בהם קווים פנימיים שפעלו בשבת. כיום נפוצות שכונות לווין מרוחקות המשוייכות לערים שאי אפשר להגיע מהן ברגל למרכזי הערים לומסעדות ומוסדות התרבות הפתוחים בשבת לפי הסטטוס קוו. המצב שהיה נסבל בשנות החמישים והשישים כשאמנם לא היו הרבה כלי רכב פרטיים אך הישובים היו קטנים יותר הפך לפחות נסבל עבור מי שאינם נוהגים ככל שהישובים התפתחו.
יש לציין ש Palestine Railways הבריטית פעלה 7 ימים בשבוע כולל יום א' שהיה יום סוף השבוע עם הלו"ז המופחת. סגירת רכבת ישראל בשבת בעידן המדינה היתה הפרה של הסטטוס קוו לרעת הצד החילוני.
יש לציין שהסכם הסטטוס קוו אינו מעוגן בחוק המדינה. כמו כן חוקי הדת היהודית אינם מעוגנים בחוקי המדינה אלא מהווים סוג של השראה לחוקים מסויימים או שיש חוקים אחרים שמקנים לאזרח ובעיקר לאזרחית זכויות שלא קיימות בדת (ראש בית המשפט העליון היא שופטת, לפי הדת נשים פסולות לעדות!). מה שיש מול החרדים והדתיים הוא סוג של פשרה ללא בסיס חוקי והיא נגזרת מיכולת השיכנוע שלהם ומכוחם בכנסת. ככזו תמיד יש מקום לכל צד לדרוש יותר.