קונפיגורציה של יון הברזל

orian666

New member
קונפיגורציה של יון הברזל

שלום,
אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי מדוע הקונפיגורציה fe +2 היא 6 אלקטרונים ברמה 3d כאשר אורביטל s ריק.
הרי לא יותר הגיוני שהוא שיהיה אלקטרון אחד ברמה 4s ו-5 אלקטרונים ברמה d, על מנת להשלים לשורה חצי מלאה באורביטל d?

אגב, הקונפיגורציה של היון +3 fe היא זו שבd יש 5 אלקטרונים וגם כאן אורביטל s ריק.

אודה לכל העונים :).
 

spdf

New member
נסיון להסביר

כשמסדרים אלקטרונים בקונפיגורציה של אטום, זה נכון שלאורביטל 4s רמת אנרגיה נמוכה יותר מל-3d ולכן הוא יאוכלס קודם, אבל אלה רמות אנרגיה שנכונות לאורביטלים ריקים של ברזל בתיאוריה. בפועל, כשהאורביטלים מאוכלסים והברזל מיונן, האלקטרונים הראשונים נלקחים קודם מהקליפה החיצונית יותר (כלומר 4s) ורק לאחר מיכן מהקליפה הפנימית יותר (3d) בגלל השפעות של האלקטרונים בקליפות והאורביטלים השונים אלה על אלה (דחיה של אלקטרוני קליפה 3 את אלקטרוני קליפה 4, והרחקתם מהגרעין שמקלה על קטיפתם ומשפיעה על רמת האנרגיה של האורביטלים ויציבותם בזמן שהם כבר מאוכלסים).

לגביי Fe+3 את צודקת - הצורה באמת יציבה יחסית בגלל אכלוס חצי מלא של אוביטל 3d.
 

orian666

New member
אז מדוע הקונפיגורציה של Cu ושל Cr היא כזאת של חצי שורה מלאה

ב d ? מה ההבדל?
 

spdf

New member
אין הבדל

לאטום כרום יש אלקטרון אחד באורביטל 4s של הקליפה הכי חיצונית מלכתחילה ואם שולפים אותו ראשון נשארים בדיוק עם עם חצי שורה של d3.
לנחושת גם אטום אחד ב-4s, ואם שולפים אותו קודם נשארים עם שורה מלאה ב-d3.

ברזל מלכתחילה לא בעל חצי שורה או שורה (יש לו 6 אלקטרונים ב-d3) ולכן גם כששולפים את זוג האלקטרונים מ-4s (הקליפה הכי חיצונית) הוא לא נשאר עם חצי שורה/שורה (Fe+2). ברגע ששולפים אלקטרון נוסף, נותרים רק 5 אלקטרונים ב-d3 והוא נותר שם עם חצי שורה (ולכן גם יציב יותר).
 

orian666

New member
תודה רבה לך. אך הדברים לא מסתדרים לי....

נחזור לאטום הברזל המיונן..
אם הבנתי נכון ל יותר "לקטוף" אלטקון מהקליפה החיצונית. S היא הקליפה הכי קרובה לגרעין, לכן קשה יותר לקטוף מרמה S.

אשמח להברה. תודה מראש.
 

orian666

New member
אוקי.. טעות שלי, לא שמתי לב. 3d קרוב יותר לגרעין מ4S. תודה

 
למעלה