קוראת ראשי פרקים ובא לי לבכות

moriii10

New member
חולה כבר 15 שנה אולי יותר הרי לקח זמן עד שהתגלתה הסיבה לעייפות לשינה המעיקה לחוסר הריכוז וכו וכו אני מתפוצצת בתוכי מתוך השאלה למה לא חוקרים את המחלה המגעילה הזו לעומק למה אין פיתרון ולמה אנחנו צריכים לחיות אם כאב נוראי ונותנים ל" סביבה התומכת " שלנו להיכנס לנו לתחתונים להחליט בשבילנו שהכל בראש " כוס אמק שיבינו ליום אחד את הכאב שלנו בלי לשפוט שיחבקו בשעת כאב ברגע שאנחנו מתמוטטים " בלי סיבה" נראת לעין לא עולה כסף לתת חיבוק לנשק לומר מילה טובה אבל מה פתאום חייב לשפוט חייב לחשוב שהם יודעים מה טוב מה נכון מה אני יודעת שטויות מה שאני מרגישה
 
למעלה