קו הסיום

קו הסיום

לרוב אני עובדת על אוטומט ,משתדלת מאוד לא לתת מקום לרגשות כדי לפעול מהראש ולא מהבטן.
ילדי הגיע לקו הסיום של כיתה י"ב, משהו מבחוץ יכול לתהות ולחשוב ביג דיל! אבל לא בשבילנו, כל יום, חודש , שנה שהילד הצליח ועלה כיתה מבחינתנו זה היה עולם ומלואו שלא לדבר על הצלחה בבגרויות עד כה ונשאר לנו לגלות אם הבגרות האחרונה שהוא עשה לפני כמה ימים תאפשר לו לקבל את תעודת הבגרות.

במסיבת הסיום שלו הרשתי לעצמי לבכות, לפרוק את כל מה שישב בלב כל השנים לתת מקום לכאב, לקושי שלי כאם וגם להתרגשות הגדולה שהצלחנו כהורים להביא אותו לסיום י"ב שנים. המחנכת שלו כתבה שהיא כאמא למדה מאיתנו רבות בכל השנים שהוא למד אצלה, בעיקר מה זה באמת להיות הורים .

גם כרגע אנחנו חווים קושי כי כידוע האו סי די שולט במחשבות תמיד וזה מעציב אותי שהילד לא מאושר ולא פנוי לדברים אחרים רק לאותה מחשבה שתקועה שם במוח. אני מדברת איתו המון וכנראה שבסופו של דבר אצליח לקחת אותו לשיחות כדי להרגיע אותו.

בכל מקרה כל הצלחה מטשטשת את הקושי ולכן כרגיל, ממשיכה להסתכל על חצי הכוס המלאה!

וחוץ מזה היי התגעגעתי לכאן....
 

בנבר

New member
אלמונית יקירתי

כמה טוב שבאת הביתה...
קוראת בהתרגשות את דבריך ,ומבינה מאד את כוונתך יפתי .
כל הכבוד לכם ולמתוק שלכם על הגיעכם לרגע זה ,כל כך מכירה את המאמצים שצריך להשקיע כדי לסיים י״ב ובגרות בכלל .
אין לי ספק שסיום תקופת הלימודים תקל על המצב באופן כללי .
תנשמו ,הוא יקח אחריות ויאמץ דרכים שייקלו עליו את ההתמודדויות .
נשיקות יפתי
 
כרגיל אין עליך!


אוהבת'ותך
 
לאלמונית פלונית 1

מאחל לכם בהצלחה ולינוקא שיצליח בהמשך דרכו בכל מה שיבחר לעסוק
 
יקירתנו היקרה
כל כך שמחה לפגוש אותך שוב

וכל כך שמחה שאתם אחרי קו הסיום.
את זורקת אותי 10 שנים אחורה, כאשר הבן שלי סיים תיכון.
זה היה אחד הימים המאושרים בחיי. עמדנו שם, אני והאבא של הילד שלי, מלאי התרגשות, התחבקנו עם הילד והרגשנו ש"עשינו את זה"... עברנו את שנות בית הספר בשלום.
במהלך השנים למדנו, שכל רגע של נחת הוא יקר ואינו מובן מאליו.
זה בהחלט "ביג דיל" ובגדול!

ניתן להעריך, שעכשיו, כשהוא פנוי מהלחץ של הלימודים - תיתכן אולי הטבה ב- OCD. אני מאמינה שתעזרו לו כמיטב יכולתכם ואם צריך משו - אנחנו כאן לכל עניין.

מתרגשת איתכם ובשבילכם!!! מסרי ד"ש לבעלול וברכות לעלם הצעיר.

נשיקות
 


תודה יקירתי... ואני גם יודעת שההרגשה שלי מאותו מעמד מזכירה להרבה הורים שכבר עברו את הפרק הזה .
כמו תמיד עם הפנים קדימה זה מה שחשוב ובתקווה שהדברים ירגעו יותר...

נשיקות אוהבות
 

שביק

New member
נסיון חיים. זה מה שצריך. גם אותי החזרת שנים

רבות אחורית. כמה? כמעט 30 שנים.
מסיבת סיום התיכון. תלמיד עם רצון עז ללמוד אך גם עם קשיים
רבים וללא כלים רבים למורים וגם להורים כיצד לשפר את היכולות.
לאורך כל השנים "פרנסתי" מורים פרטיים, עד תום התיכון ללא מבחני בגרות.
ההתרגשות היתה גדולה. כתבתי משהו לצוות כתודה והערכה, והתגובות של הצוות ושל הורים היתה: "את צריכה להיות בכנסת". לא ידעתי אז לאן דברים יובילו...........
אכן הייתי כעבור מספר שנים הרבה בכנסת בפעילות לקידום, למידע ומודעות לנושא תסמונת טוראט.

היינו כולנו מלאי גאווה שהבן הצליח ללמוד 12 שנות לימוד, להתגייס לצה"ל. למצוא מקום עבודה מכובד (במערכת הבטחון) ולהקים משפחה.

חיים רגילים ונורמטיביים ככל האדם. יש קשיים ומתמודדים איתם. מתגברים על חלקם ולומדים לחיות לא רע עם מה שיש ואפילו למצוא בזה חינניות מה.

מאחלת לכם לראות תמיד את האור, את ההצלחה ואת הנחת.

האמיני לי, שהגיל והנסיון עושים את שלהם לטובה ועוד עם האהבה והתמיכה שלכם כהורים נפלאים.

שולחת חיבוק ואהבה משביק
 
איזה כיף לשמוע, נותן מרץ לכולנו.

אומנם אצלי היא בת 10.5 אבל התחושות שהיא לא תמיד מאושרת למרות שיש לה את כל הסיבות ולא פנויה מעציבה גם אותי.
כמה שיחות שאני עושה חלקם מתקבלות וחלקן לא. העבודה לא קלה. אבל התוצאות מעודדות להמשיך.

מקווה באמת שעם הזמן נסתכל אחורה ונראה את ההשיגים שהגנו ונחייך שהעבודה שלנו אכן השתלמה.
 
אמא יקרה תודה


וכל אחד מאיתנו ההורים עושה את הכל למען האושר של ילדיו כך שבטוח שאת בדרך הנכונה. גם כשנראה לך שהיא לא קשובה , בהמשך זה כן מחלחל , כך שתמשיכי לעודד, לדרבן ובעיקר לא לוותר לה ולהראות את החצי כוס המלאה תמיד....

שיהיה לכם המון בהצלחה
 
יקירתי המקסימה , שמחה ומאושרת איתכם שהגעתם

עד הלום. מי כמונו מכיר בקשיים ובמהמורות בהם נתקלתם לאורך

התקופה הלא פשוטה הזו... ועם זאת , עם גב רחב טיפול תומך כמו

שלכם , השקייה , דישון וטיפוח , היה ברור שלבסוף תקטפו את פרי

ההשקעה.

גאה בכם וגאה בנער !!!

המון הצלחה גם בהמשך הדרך ...
 
רק את יכולה לגרום לי לבכות

מתגעגעת אליך המון

הרבה פעמים כבר רציתי לחייג ולקבוע מפגש ספונטני אבל כל פעם היה לי "תירוץ" אחר


אוהבת אותך!
 
למעלה