הסמנכל ראה אותי והוא רואה אותי פעמים בודדות בחודש ואמר לי כולו מחוייך "אני רואה שהשגת את מה שרצית. את מפסוטה שקיבלת מכתב פיטורים?"
לא ידעתי מה לענות , שכן הייתי בסיטואציה לא נעימה ..
חייכתי מביישנות ועניתי "כן" למרות שבכלל לא עשיתי את הבלאן כדי לקבל מכתב פיטורים..פשוט מנהל שלי הציק לי עם מכירות החנות וכשסירבתי הוא פגע לי במשמרות. בניגוד לשאר הפעמים שאני נכנעת החלטתי לא לשתוק ולהתנקם בו בחזרה
 
והאמת אני יגיד שמצד אחד אני חושבת שזה יתרון לצאת לדרך החדשה , ששם לא יהיה עליי סטיגמה ומצד שני וואלה התרגלתי למקום העבודה ויש חששות שאני אמצא עבודה קשה יותר .
 
חוץ מזה אני מסיימת את תפקידי ב18.02
ושבועיים אחר כך שאני כבר לא יעבוד שם יותר יהיה פורים..
למרות גילי המופלג 28 אני מתה על פורים וכל שנה מתחפשת בתחנה.
נכון, אני ילדותית זה האופי שלי וקשה לי עם העובדה שהשנה אני לא יתחפש כי אני כל כך נהנת מזה שלקוחות פרגנו לי בתחנה על התחפושת ועשיתי צילומים.
בתוך תוכי אני מרגישה פספוס..ולמועדונים אני לא יוצאת , ואני מפחדת שעד פורים אני לא ימצא עבודה חדשה וגם אם כן איזה מקום עבודה יקבל את זה שאני יבוא חשופה ברגליים ועם מחוך?
מרגישה עצב
יש לציין שרוב השנה אני לא מצטלמת ובדרך כלל רק בפורים
אני כל כך נואשת שחשבתי לבקש שיתנו לי לעבוד רק עוד 4 ימים בפורים וזהו אבל אני חוששת שיסרבו לי או שיגידו לי רק לבקר אותם עם התחפושת. יש לציין שאני ביישנית ואני לא ירגיש בנוח להסתובב ככה אם אני לא בתפקיד.
 
יש לכם אולי הצעות לאיפה אני יכולה ללכת מחופשת?מחפשת מקום יפה לצילומים חוץ מסטודיו , כאלה מקומות שאנשים יהיו בסביבתי .
גם חברה שלי היחידה לא מתחפשת וזה ואני לא יודעת מה לעשות