קנאה בין אחים

  • פותח הנושא dshk
  • פורסם בתאריך

dshk

New member
קנאה בין אחים

איך מתמודדים עם קנאה בין אחים?
 

יעל של 4

New member
מאוד תלוי בגיל האחים, תני קצת רקע

של גיל, סיטואציות כדי שנדע לכוון אותך. בגדול חשוב מאוד להשתדל תמיד כשמביאים משהו לאח אחד לתת משהו גם לשני על מנת שיהיו כמה שפחות סיטואציות שעשויות לגרום לקינאה. הגדולה שלי בת 8 והבינוני 5 וחצי וכדי שלא תהייה קנאה אפילו אם אני קונה בגדים לילדה אני קונה גם משהו קטן לשני על מנת שלא יהיה לו פיתחון פה. כשהם רבים אני לא מתערבת אני שולחת כל אחד לחדר שלו, הם יודעים שאם הם רוצים להיות ביחד הם צריכים להתמודד ולפתור את הבעיה שלהם בעצמם. תספרי מעט יותר אולי אוכל לתת לך מעט יותר רעיונות ממה שאני משתמשת בבית. יעל
 
ניסיתי את הקטע של להביא גם לאחיות

זה לא ממש עובד. כשאני רוצה לקנות בגד ואני לא מוצאת לכל הארבע או לפחות לשלושת הגדולות אני מוותרת מראש, במיוחד אם הקנייה נעשית ספונטנית ואני לבד בלי הילדות. מנסיון העבר כשהבאתי הביתה משהו לאחת מהן ישר האחרות קפצו "מה איתי". כשהבאתי לכל אחת משהו תמיד היו ויכוחים מי מקבלת מה. אז אם אני כבר קונה בגד לשלושת הגדולות אני משתדלת שיהיה דומה לחלוטין (כמה משעמם) כדי שלא יריבו מה למי. אצלי הבעיה גדולה מאחר והגדולות הן תאומות והן לא רוצות ביגוד דומה. לגבי דברים אחרים, כבר קרה לא פעם אחת שראיתי ספר שחשבתי שימצא חן בעיני אלמוג אז קניתי לה. כשהתאומות שאלו מה הבאתי להן אמרתי שלהן לא הבאתי ספרים כי אני יודעת שהן לא אוהבות לקרוא והייתי רק בחנות ספרים ולא במקום אחר. לימדתי אותן איכשהו, שלא בכל פעם שאני קונה לאחת אני בהכרח אקנה גם לשאר האחיות. נכון להיום, הן מקבלות את זה די יפה (לא כל כך בהבנה ובפירגון) כשאני לא מביאה לכולן. אני משתדלת שלא יצא מצב שרק אחת לא מקבלת.
 
הבעיה מוכרת גם אצלינו

בד"כ הודיה (בת 6 הילדה השניה) רוטנת כשאחת מהאחיות מקבלת משהוא והיא לא. ואז אני מזכירה לה את הסיפור (אני המצאתי..) על הילד שרצה שיקנו גם לו, אז אמא קנתה גם לו טיטולים כמו שהיא קנתה לאח הקטן. הודיה צוחקת, מבינה את הרמז והכל נרגע... עד הפעם הבאה.
 
"אחים ללא יריבות"

ספר מדהים. ממש ממליצה לך לקרוא ולבחור לך משם דרכי התמודדות שיתאימו לך. העיקר זה להבין כי קנאה זהו רגש טבעי, שלא ניתן למגר לגמרי. ומצד שני, שלא נגביר אותה על ידי העדפת ילד על אחיו, לא משנה באילו נסיבות. אצלנו ביטויי הקנאה הם די "עדינים" ו"מופנמים", אבל עדיין ישנם. אנחנו מנסים להבין את הילד המקנא, ולצ'פר אותו בעוד תשומת לב.
 
אין דבר טבעי יותר מקנאה

אבל תלוי המינון. הכי טוב זה שנהיה מודעים לה ומצידנו לא נגרום לליבוי הקנאה. צריך להיות הוגנים ונותנים במיה שווה ולשוחח לעיתים כשהיא מתגברת או חורגת מגבולות הסבירות
 
למעלה