קניתי את הספר של איילת קלטר "יורדים מהמשקל"

קשר חדש

New member
קניתי את הספר של איילת קלטר "יורדים מהמשקל"

הטענות העיקריות שלה:
1. המשקל הוא גם תוצר של גנטיקה.
2. אין היום דרך אמיתית להוריד במשקל ולהשאר במשקל הרצוי לאורך זמן (למעט לקבוצה קטנה באוכלוסיה).

לאור זאת, אם נפנים שהמשקל הגבוה יישאר ושאין מה להתייבש בו (כיוון שהוא לא עדות לכשל באופי), נשנה את השיח ונתחיל לחיות בכיף, בלי לייסר את עצמנו על הכשלון.

לא נייצר סטריאוטיפים על שמנים, לא נפלה שמנים בשום צורה.

לא נקבל על עצמנו את תרבות הדיאטה בשום צורה שהיא (כולל שיטות דיאטה קלאסיות של ספירת קלוריות או נקודות, כולל שיטות הנון דייאט, כולל שיטות שינוי ההרגלים והאכילה הבריאה, כולל שיטות ההרעבה למיניהן). כל שיטה שמטרתה לרדת במשקל היא דיאטה מבחינתה ולא חשוב באיזו צורה מבקשים לפעול לצורך המטרה הזו.
אם לא נקבל עלינו את שיטות הדיאטה למיניהן, נחווה פחות התקפי אכילה, נחווה פחות ייאוש, חוסר אונים ושנאה עצמית, אשר הם בעצמם גורמים לאכילה מופרזת והתקפי אכילה.
היא מביאה הרבה מאד מחקרים רפואיים, ששמן וספורטיבי נחשב יותר בריא מרזה ולא ספורטיבי. (למעט במקרים של השמנה מעל BMI של 35).
לדעתה צריך לאמץ גישה של בריאות, שלוא דווקא תביא לירידה במשקל.
אז מה דעתכם/ן?
 

Ron W

New member
אני בעד הקבוצה הקטנה שמצליחה (בכל תחום)

הטענה שלי בראש ובראשונה נגד סקפטיות וחוסר אמון פטאלי
הרי טענו באוזני שבגיל מבוגר לא מרזים בבטחון, מבוגרים ממני... והצלחתי.
האם קנית את הספר כי את חשה חוסר בטחון או כוון במטרה/דרך?
הקבוצות הקטנות הן שצריכות להאיר את דרכינו.
כך טוענים המומחים גם על מי שסוחר מסחר יומי בבורסה - 80% מפסידים
80% מהסטארט-אפ הטכנולוגיים/מסעדות/חנויות ועוד נכשלים
האם מראש נוותר ונהפוך שכירים/שמנמנים או נהפוך ממוקדי מטרה ומנוסים?
נזכרתי בשף אהרוני, דוגמא להצלחה רבתי, במיוחד שהבישול והאוכל הגורמה
קרוב אליו ולמרות שהשיל משקל רב הוא מצליח לרקוד על שתי החתונות...
צריך להתבדל ולהתאמץ כמו בכל תחום בחיים ולא להיות ממוצע שנגרר
ומתנחם בצרת רבים.
 

קשר חדש

New member
האמת היא שלא הבנתי מהאתר שלה, שזה מה שהיא מאמינה בו.

אני גם לא חושבת שאני מסכימה איתה. למרות שיש דברים שאני מסכימה מאד.
אני חושבת שיש אנשים שלא מבינים עד כמה מה שהיא מכנה שפת הדיאטה שולטת בהם.
איך מצב הרוח והבטחון העצמי, נובעים ומשתנים לפי חצי קג של תנודה במשקל.
איך הם לא מקבלים את מי שהם, ומי שלצידם. מצקצקים בלשונם, ומעמיסים על אנשים שמנים את כל תחלואי העולם.

מה שאני עוד מסכימה, זה בצורך לרכז כוחות בקבלה של המצב הקיים. של מציאת האושר במה שיש.

אני גם מסכימה מאד בצורך לכוון לבריאות. שבריאות חשובה יותר מכמות הקג (המראה החיצוני).

החלק שאני לא מסכימה הוא, שבגלל זה, יש צורך לוותר על הרצון לשינוי. לבטל כל שיטה שמטרתה להפחית במשקל.

אני מתחברת גם למה שאתה אומר. אם יש אנשים שזה מצליח להם, כדאי ללמוד מהם. לא לוותר מראש.
 
למעלה