קראתי שדיכאון הוא העדר אנרגיה
כאילו שאני לא יודעת את זה, כן , הקושי לקום מהמיטה ולעשות דבר פשוט כמו לצאת לקנות לי גלידה, צריך לענות על אינסוף שאלות האחת מתחילה "למה?" בשביל מה? לטבוע בסוכר? הנאה רגעית שלא תעזור לי בכלל. או השינוי אווירה, שלא באת משנה את האווירה, יש משהו בשבת שפשוט כולא אותי בתוך אווירה שאני לא מסוגלת להכיל. להצטרף לכל אותם אנשים שאני לא רוצה להיות חלק מהם. מתסכל.
לחשוב על השקלים האחרונים בארנק, ולנסות להבין איך אני עומדת לעבור את השבוע הקרוב. אין לי מושג. מתסכל. לקנות גלידה סיגריות, לוותר על האחריות כלפי משהו שאין לי בכלל.
ממשיכה לשכב על המיטה מחכה שהזמן יעבור, ואז אני בדיכאון שהזמן עובר. הוא עובר ואני לא מצליחה לשנות שום דבר. אמא שלי יושבת על הסלו ןכאשר הפרצוף שלה בסמארפון, בכלל לא מעניין אותה מה קורה מסביב. אם היינו נעלמים לה מהנוף הייתה יכולה להתרכז בצד שמצליח ולהתגאות, משפחה שכזאת, מחולקת לשניים. מגעיל. לא מהסוג שמככבים על המסך בסברי מרנן, אלא גועל מהסוג שאי אפשר להביט ואף אחד לא יגיש לכם אותו על המסך, זה מסוג הידיעות ששומעים בחדשות ושואלים בקול " איך אפשר", "בלתי נתפס" כן אלו החיים שלי, בלתי נתפסים, עד כדי שאני לא מצליחה לשחרר את עצמי מאותם דפוסים של הרס עצמי.
כן, אני בדיכאון ואין לזה תרופה. אני בדיכאון, ונמאס לי להודות בזה, כי אין לזה טיפול. ניסיתי מטפלים, שילמתי מאות שקלים, והמצב רק הפך להיות יותר גרוע.
אני בדיכאון וזה לא ישנה את העולם, העולם ימשיך גם בלעדי.
אני בדיכאון, ואת אף אחד זה לא מעניין אפילו לא את אמא שלי, שכרגע רק היא נשארה כי אבא שלי החליט שהכי טוב זה להתאבד. לפעמים אני שואלת את עצמי איך הוא העז לבחור בזה. לפעמים נדמה כמו פתרון הגיוני. לפעמים לא, רב הזמן אני בדיכאון.
אני בדיכאון כי אני רק בת 34, וכבר 12 שנים שאני סוחבת את השנים האלו בדיכאון. אני בדיכאון כי כבר אני בדיכאון מגיל צעיר. כאשר ההורים שלי היו רבים על כספים. תמיד הסיפור זה כסף, אני בדיכאון כי כדי להיות מאושר צריך להיות בר מזל. אני בדיכאון כי המציאות לא משתנה, אפילו שאני מציבה גבולות ואומרת "היי חבוב אל תדבר אלי ככה, אני לא אוהבת את זה אף פעם לא אהבתי את זה קודם גם", משום מה אין לי זכות להעיר לאף אחד על איך שהוא מדבר אלי. אני בדיכאון כי נמאס לי לגור עם אמא שלי בבית של סבתא שלי ואין לי אפשרות לשכור דירה. אני בדיכאון כי להתחיל מקום עבודה אומר שאני נמצאת באותו המקום. אני בדיכאון כי אני רווקה, כי אני לא יודעת אם בכלל אצליח בזוגיות, כי אני תקועה בתוך לופ של מערכות יחסים עם אמא שלי בין אם זה זכר או נקבה, החיים שלי תקועים ואין כיוון בכלל לאן.
אני בדיכאון כי כתבתי כמה סיפורים והעלתי לאמזון אבל הם לא הצליחו, אני בדיכאון כי לא משנה מה עשיתי נכשלתי בהכל ועכשיו אין לי כוחות. אני בדיכאון כי אין לי אנרגיה, ועדיין יש לי רצון לשנות. אני בדיכאון כי אני בדיכאון וזה נמאס עלי, ואין לי מושג איך לצאת מזה.
אני יוצאת לאכול גלידה, מנת סוכר תעזור לזה. בינתיים.
.
