קשה לי

[hatalya]

קשה לי

התינוקת שלי עוד כשבוע בת שנה. אמורה להיות התרגשות ושמחה, ובאמת אני מתרגשת קצת, אבל קשה להתרגש כשכל הזמן אני והבנגוז רבים! על כל דבר. אני אפילו לא מבינה שאנחנו נגררים לריב ואופס אנחנו עמוק בריב. הטענה העיקרית שלו נגדי היא שאני מתלוננת הרבה ולא נותנת לו לצאת בכיף לתחביבים (הרבים) שלו. מבחינתו אני המגדלת העיקרית, הוא שם כשהוא יכול. הטענה שלי היא שהוא לא לוקח אחריות. על כלום! זה משגע אותי. הוא יכול להתלונן על מצב הבית, אבל לא לעשות כלום, על זה שאין אוכל, אבל לא יכין אוכל וכך על הכל. הריבים שלנו די מגעילים ומהר מאוד הוא צועק ואני נגררת. כמובן שהכל ליד התינוקת. אני ממש מרגישה שזו הייתה טעות להישאר איתו ולהתחתן איתו. אנחנו כבר כ 15 שנה ביחד, נשואים חמש שנים. אני אוהבת את התינוקת שלי ורוצה בשבילה משפחה מתפקדת. אני מרגישה שאבא שלה הוא אבא נפלא בשבילה ואוהב, אבל גם מאוד עצלן, מאוד אגואיסט ובעיקר לא בנזוג טוב. רעיונות?

 

[מאמאמיה22]

אולי טיפול זוגי ? או אפילו אישי ?

 

[גלתיאה של הספרות]

נשמע קשה

אני אתחיל בכך שהשנה הראשונה לחייו של תינוק (בעיקר הראשון) היא שנה קשה לזוגיות. זו התמודדות חדשה שהופכת לנו את החיים.
יחד עם זאת, נשמע גם שיש פער אמיתי. כשבני זוג לא מסכימים על חלוקת העבודה ביניהם זה פתח לבעיות. אתם 15 שנים ביחד, ואני מסיקה מכך שיש לכם בסיס איתן לזוגיות. איך היה לפני שנולדה הילדה? איך הייתם פותרים מחלוקות? אם הזוגיות חזקה, חשוב לתת ניסיון אמיתי לשמר אותה. שתי הצעות:
1. טיפול זוגי (הציעו מעלי) נראה לי מקום טוב להתחיל בו. אם גם בן הזוג סובל מהריבים, אפשר לומר לו שהקשר חשוב לך, ואת רוצה לעשות מאמץ ולנסות טיפול.
2. איך התקשורת שלכם? הייתי מציעה שתמצאו זמן שקט לשיחה, רק שניכם בלי התינוקת. תצאו למסעדה או בית קפה או פיקניק ותבלו זמן זוגי נעים. במסגרת הזו, את יכולה לומר לו שאת רוצה למצוא איזון חדש שבו גם הוא מבלה זמן בתחביביו, וגם את מקבלת זמן לעצמך, ואפשר לשמור על רמה סבירה בבית. יש כל מיני אפשרויות, שאתם יכולים להעלות יחד: עזרה בתשלום, חלוקה של ערב בשבוע לו וערב בשבוע לך, חלוקת עבודה בבית. חשוב שתתחילי בכך שאת מכירה בצרכים שלו (תחביבים) כדי שהוא לא ירגיש שאת תוקפת אותו.

המון בהצלחה. מזכירה שזו שנה קשה, וצריך לפעמים לעבוד על האיזון המשפחתי החדש.

 

[debby12]

מסכימה שזו באמת התקופה הכי קשה/מאתגרת לכל זוגיות באשר היא. תינוק חדש זה אירוע מטלטל (אפילו מרסק בעיני...). מאוד שונה ממה שרואים בסרטים...

העצה הראשונה שלי היא, תמיד, להתרכז בקשיים המעשיים/פיזיים. נשמע שבן זוגך רוצה להמשיך באורח החיים הנפלא שהיה לו טרם פרוץ התינוקת לחייכם.

בלי לנקוט עמדה שיפוטית לשום כיוון, בעיני הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות כדי שהקשר שלכם לא יתפוצץ זה לשכור עזרה כדי שכל ה

(של התינוקת החדשה ושל החיים בכלל) לא ייפול רק עליך.

אשר על כן, הדבר הראשון שאני הייתי מתמקדת בו זה לשכור עזרה ומהר: עוזרת שתעזור עם מצב הבית, ואיזשהו פתרון לאוכל מבושל (אולי עוזרת שגם מבשלת). ואם את רוצה גם להתאוורר - בייביסיטר מדי פעם.

הייתי מציבה את זה לבן הזוג כפתרון לשמור על שפיות וזוגיות. בנוסח: צרכי הבית שלנו השתנו מאוד עם פרוץ הילדה לחיינו. אתה ואני כנראה רואים באורח שונה איך העבודה צריכה להתחלק. כדי לשמור על שפיות וזוגיות - בוא ניקח עזרה

ורק כדי לענות על השאלה הבאה שלך (מאיפה הכסף...) הייתי אומרת ש:
(1) זו רק תקופה - זה נהיה יותר קל/משתפר כשהם גדלים

(2) להתגרש יעלה הרבה הרבה יותר כסף (כולל לנהל שני משקי בית במקום אחד...)

(3) הכסף הזה יכול להציל את הזוגיות שלכם - כמה היא שווה לכם?

 

[פריZמה]

בנוסף לכל הכתוב מעלה-

האימרה חומה גבוהה שומרת על שכנות טובה כנראה מתאימה גם למצבך.
כתבת מעט מאוד, וממש לא ברור שמה שאכתוב יקלע למצבכם, אבל כנראה שבן זוגך היקר זקוק לגבולות ברורים.
אם התקווה שלך היא שהוא ישתנה ויקי אחריות- חבל על זמנך. שינוי כזה או אחר בו ממש לא קשור אליך.
ולכן - עיברי לשלב ההגדרות.
עבודות בית -מה הוא עושה וזה תחומו הבלעדי. לא חצי חצי, לא כשיש זמן. בלעדיות.
מכביסות, בישול, טאטוא, ניקוי כיור עם רמת הגדרה של תדירות.
לגבי הילדה ותחביביו הרבים - בכייף. יומיים בשבוע בהם הוא משוחרר לכל תחביביו- החל מטיפוס הרים ועל לשיהוקי בירה מול בוב ספוג. מצד שני - יש יומיים בהם הילדה עליו לגמרי. את פנויה וזכותך לעשות בזמן הזה ככל העולה על רוחך.
אולי תקופה מאוד קשוחה של העמדת גבולות תתן לכם מושג איך להתנהל בצורה פחות קשוחה זה עם זו בעתיד

 

[hatalya]

תודה רבה

 

[Ani15]

טיפול זוגי דחוף

אם הוא באמת אגואיסט כמו שכתבת, הוא פשוט לא רואה אותך ואת מה שאת חושבת או מרגישה, ואת יכולה לדבר או לריב איתו עד מחרתיים ויתכן שהוא עדין לא ישמע ולא יראה. טיפול זוגי, כזה שעולה כסף ויש בו בר סמכא שמכריח אותו להקשיב, יכול לעשות נפלאות לתקשורת ביניכם, והוא לדעתי הכרחי במצב שתיארת. בנוסף, מן הסתם יש גם דברים שקשים לו (המעבר להורות הוא משבר קשה לכולם) והוא כנראה לא אומר אותם, וכדאי שגם את תשמעי אותו. לצערי פתרונות כמו עזרה בתשלום או הצבת גבולות לא יביאו לתקשורת, ואני מאוד ממליצה על טיפול זוגי ויפה שעה אחת קודם.