קשה

[deja vu 23]

קשה

אני כרגע בעיצומו של טיפול קוגנטיבי. מאוד מאוד קשה לי. אני יוצא מהפגישות מותש נפשית. אני נלחם באיזושהי פוביה חזקה, והפסיכ' מעמתת אותי מול הפוביה וקשה לי. אין לי כוחות. אני שבור.

 

[סטרנוקלאודומסטואיד]

קשה באימונים קל בקרב

אני מאוד מזדהה עם מה שאתה מרגיש. ההתעמתות עם הפוביה היא אכן קשה, מתישה, ומפחידה. הייתי מציע לך לחשוב על התקופה הזו כעל תקופת ביניים. טירונות. לא קל זה נכון, אבל עד כמה שידוע לנו, הדרך היעילה ביותר להכחיד את הפוביה היא להסתכל לה בעיניים, ובמובן מסויים "להתיידד" איתה. התוצאות של שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית טובות מאוד בדרך כלל, ובעצם מה שאתה חווה עכשיו הוא תוצאה של בחירה בין שני מצבים: התעמתות עם הפוביה, או המנעות ממנה. הבשורה הטובה היא, שככל שתתמיד להתעמת איתה, ככה המצב ילך ויהיה קל יותר. מצד שני, אם תבחר להמנע ממנה תישאר באותו מקום. נסה לראות זאת כהשקעה: אתה "משלם" עכשיו מחיר, כדי שמאוחר יותר תוכל לאכול את הפירות. בהצלחה, ואל ייאוש. נסה לשתף את המטפל/ת במצוקה שלך, ולשמוע את תגובתו/ה. ס ב ל נ ו ת.......

 

[deja vu 23]

המטפלת יודעת..

היא רואה כמה קשה לי. מדובר בBDD, הפרעה מאוד קשה. זה הטיפול הכי קשה שעברתי, ואני יוצא משם עם רצון לבכות. לא יודע אם מסוגל להמשיך.

 

[סטרנוקלאודומסטואיד]

קטונתי מלהחליף את המטפלת שלך

ואני מבין שאתה יודע בדיוק מה מצבך. אני גם מבין ממך, שהמטפלת שלך יודעת מה היא עושה. כל שנותר לי הוא לעודד אותך מרחוק

 

[שונאת דרדסים]

גם לי רשמו את ההפרעה הזו

למרות שהיו מחלוקות אם מדובר ב body dismorphyc disorder. איך זה מפריע לך ביום יום?

 

[יעל ניסן]

אפשר לשאול

למה שרצון לבכות יניע אותך מלקבל טיפול? אתה רוצה לבכות? תבכה! צריך לעבור את מה שצריך לעבור כדי לטפל בעניינים שלך. מה כל כך נורא בלבכות כשקשה? נשמע שגם קשה לך הטיפול וגם אתה מחמיר עם עצמך ולא נותן לדברים לקרות... מה שמקשה על הטיפול שבעתיים.

 

[deja vu 23]

נו

ואם אני אבכה.. זה יעזור לי במשהו???

 

[יעל ניסן]

אולי כן?

לפחות ברמה הזו של המאמץ להתאפק ולא לבכות? לא מספיק אתה מתאמץ גם ככה על דברים אחרים?

 

[deja vu 23]

אני לא מצליח לבכות

 

[יעל ניסן]

מעניין מה שקרה פה

בחרת לתאר את הקושי בטיפול בכך שהוא גורם לך לרצות לבכות אחר כך ביטלת את הבכי כמשהו שלא עוזר בחיים לא תהתקדמות ולא לשום דבר ואחר כך סיפרת לנו שאתה בעצם לא יכול לבכות. מה אתה מבין מהמסרים שאתה שולח ביחס לבכי?

 

[deja vu 23]

שאני לא מבין

למה ננעלתם על הבכי. אני מדבר על הטיפול, ואתם מתמקדים ברצון לבכות. אם אני אבכה ואם לא, זה לא יעזור. השאלה איך אני מתמודד עם הטיפול המעפן הזה.

 

[שריד]

ממש קטע....

אתה אומר שהבעיה שלך בחיים היא הטיפול ולא החיים עצמם... נהדר, ברגע שאתה מפסיק עם הטיפול אתה פותר לעצמך בעיה וסבל. כלומר יש לך בחירה וזהו מצב מעולה לא ?

 

[יעל ניסן]

שאלה טובה

איך מתמודדים עם טיפול - או איך מתמודדים עם כל קושי שהחיים מזמנים. כשאדם שואל שאלת "איך" הרפלקס המיידי הוא לשלוף לו רצפט שאומר לו איך. אבל מכיוון שהקושי שלך הוא משהו שרק אתה מכיר באמת, והיכולות שלך לעמוד בקשיים של החיים הם רק משהו שאתה מכיר באמת, הרצפט בעצם אמור להיות אצלך. הרצון לשנות שהביא אותך לטיפול מלכתחילה - הקשיים שאתה מתמודד עמם ורוצה לעבור הלאה לפאזה אחרת, המוטיבציה שיש לך לאסוף כוחות ולהביא את עצמך למקום אחר- שם הרצפט. חפש טוב טוב מסביב יכול להיות שהוא נפל לך איפה שהוא על הרצפה

בגדול - כשקשה ושואלים "איך לעזאזל ממשיכים בקשה הזה" צריך לזכור איך הגעת לשם ומה אתה רוצה להשיג בעתיד. שים את עצמך בפרופורציות על רצף זמן.

 

[סטרנוקלאודומסטואיד]

אולי לא יעזור, כנראה שלא יזיק

לגופו של עניין, אתה אומר שזה הטיפול הכי קשה שעברת עד היום. טיפול קשה באיזה מובן? אתה נדרש לעבודה קשה? עניין הבכי לפחות בעיני הוא ברכה גדולה. הכרתי כבר הרבה אנשים שלא מסוגלים לבכות, וזה הרבה יותר קשה מהבכי עצמו.

 

[תום פיאנן]

בכי

הסיבה היחידה שאתה שואל למה אתה לא בוכה בטיפול נובעת מכך שמשום מה הבנת שאתה אמור לבכות בטיפול!!!! אין שום סיבה שתבכה בטיפול אלה אם כן זוהי התוצאה. מנסיוני בטיפול עמוק היו כאלה שבכו, כאלה שהשתנקו, כאלה שהקיאו, וכ"ד. למה אתה חושב מלחתחילה שאתה אמור לבכות ?

 

[תום פיאנן]

בכי- השפעות פיזיולוגיות

ברצוני רק להוסיף שלבכי ישנן השפעות פיזיולויות מאוד טובות! הבכי גורם לשינוי בקצב הנשימה ולעורר כל מרכז זה, מתוך זאת שינויים בסרעפת, שימוש משתנה בשרירי עזר נשימתתים, במילים אחרות בבכי אתה גורם לגוף לתפקד אחרת, להיפתח או להיסגר זה לא משנה העיקר השינוי שהוא תמידלטובה

 

[בונה מגדלים באוויר]

תהיה גבר תעלה תמונה לפה

אנחנו חבר'ה תומכים שרואים יאת היופי האמיתי(לא בציניות ולא במבט של פסיכולוג מגורה) אבל שתהיה עם חיוך אם לא אז תנסה לקנות\ לך למישהו עם איזה פסנתר קטן תוציא את עצמך