קשיי הרדמות (קצת ארוך)

[שלי, אמא של עידן]

קשיי הרדמות (קצת ארוך)

עידן בן 13 חודשים מתקשה להירדם במיטתו. בגלל אופי העבודה שלנו הוא נמצא שעות רבות במשך היום בבית הסבתא ושם גם עושה אמבטיה ולובש פיג`מה כי פעמים רבות הוא נרדם בנסיעה הביתה (בסביבות שמונה-תשע בערב). לאור זאת אנחנו מתקשים לערוך לו טקס הכנה לשינה. בפעמים אחרות הוא נשאר ער עד עשר-אחת עשרה בלילה ונרדם רק בידיים או במיטה איתנו. בכל פעם שניסינו להשכיב אותו או כשהוא מתעורר באמצע הלילה הוא לא נרדם לבד, אלא עומד, בוכה ומושיט ידיים בכדי שנוציא אותו במיטה. ניסינו את שיטת חמש הדקות בעבר ולא התמדנו (הוא בדיוק חלה.. נסענו לסופשבוע וכן). ניסינו לאחרונה שיטה זאת אבל כשבאתי אליו אחרי חמש דקות מצאתי אותו בדרך החוצה ממיטת התינוק - רוכב על דופן המיטה רגל פה ורגל שם.. מאז אני מפחדת להשאיר אותו במיטה כשהוא ער. גם כשאנחנו יושבים לידו מלטפים, שרים וכו` הוא עומד ומבקש לצאת..הרבה לילות הוא מגיע בסופו של דבר למיטתנו (פשוט כי אנחנו תשושים). ביום הוא גם נרדם בידיים או בעגלה. בספטמבר הוא ילך לפעוטון. חשבנו להשאיר אותו עד אחת, ואחר-כך שילך לבית הסבתא. אולי שינה משותפת עם ילדים אחרים בגן תלמד אותו להרדים את עצמו? הוא לא מוצץ מוצץ (לא אוהב) ואין לא שום חפץ מעבר (בובה, שמיכה וכו) אשמח לקבל עיצה טובה

 

[rivkaX4]

With the risk of being kicked out..

For giving a VEEEERY non-educational advise.... You have just described Nadavi... We found out that letting him fall asleep on the living-room sofa where he is WITH US is the best way for us. We move him to his bed when we KNOW he is ``completely out``. When he wakes up at night we take him to our bed. We did it with the 2 older ones too, and at a certain age (between 3-4yo) they just went to bed by themselves and slept all night there. BUT_even now, when Yahli is 9.5yo, when she feels bad she comes to our bed. Works for us...... r/

 

[יונת ש.]

חס ושלום!

חס ושלום לזרוק אותך מהפורום! ודווקא זה נשמע לי רעיון חינוכי ונחמד מאוד. ואם אני זוכרת נכון גם קראתי אותו פעם באיזה ספר חינוכי (נדמה לי של ד``ר מרים סטופארד). אני חושבת שאם אנחנו לוקחים את הדברים האלה בקלות (איפה ומתי הם ירדמו) אז גם הם לא יעשו מזה ענין, ולא תיווצר מזה בעיה לעתיד.

 

[לאה_מ]

שלי, לא שאני רוצה להטיף לך מוסר

גם אנחנו נמצאים שעות רבות ביום מחוץ לבית, אבל האם יתכן, שמה שאת מתארת כ``קשיי הרדמות`` זה פשוט רצון של עידן להיות עוד אתכם? תחשבי על זה, כי אם התשובה חיובית, אז זו לא בעיית הרדמות, אלא רצון (מוצדק) לבלות עוד זמן עם ההורים (מוצדק, הכוונה - תמיד זה מוצדק מבחינתו הסובייקטיבית של הילד, אבל במקרה של עידן, אולי גם את תראי בזה הצדקה אובייקטיבית), ואז אני מסכימה עם כל מילה שרבקה כתבה. תנו לו עוד זמן איתכם. גם אם הוא ``מרוח`` עליכם כשאתם שותים קפה בערב...

 

[נעה גל]

חשבתם אולי, לאפשר לו לישון איתכם?

(ואני לא מאמינה שאני מציעה את זה! יונת, את רואה?) אני מסכימה שיתכן והוא מאותת שהוא רוצה להיות אתכם יותר, ומכיוון שאתם מן הסתם לא תפסיקו לעבוד וגם לא תחליפו עבודה, כדאי לשקול לעבור לשינה משותפת (אם עדין לא התעלפת לי ). שינה משותפת עם ההורים היא זמן מצוין להשלים חסרים במגע. פשוט להחליט שמעכשיו הוא ישן אתכם, ואז כל הלחץ מלקראת השינה ירד ממכם. אבל שוב, זה ממש לא מתאים לכולם ומהסיבות המובנות. אני חושבת שאני הייתי מנסה לדאוג שהוא ישאר ער במהלך הנסיעה הביתה (לשבת לידו, לשחק איתו, ואם צריך גם לנג`ס לו). ואז להרדים אותו ביחד אתכם. לגבי טקס של לפני השינה. הוא חשוב אומנם, אבל זה לא כל כך חשוב מה הוא כולל. הוא לא חייב לכלול ``ארוחת ערב, אמבטיה (שמן הסתם הסבתא עושה לו) וסיפור``, הוא יכול לכלול רק חיבוק ארוך עד הרדמות על ספה קבועה או במיטה שלכם.

 

[חוה 1]

אני ממש מבינה את עידן .

הוא כל כך קטן וכלכך מתגעגע לאמא ואבא. בוודאי שהוא לא רוצה ללכת לישון. הוא מפחד להפסיד אתכם.

 

[שלי, אמא של עידן]

קשיי הירדמות - המשך

מאז שנולד עידן היה תינוק ערני במיוחד. עד גיל חצי שנה הוא נרדם רק בהנקה. במשך 11 חודשים היינו יחד, והינקתי אותו במקביל למזון מוצק עד גיל שנה (בבוקר ובערב, גם לאחר שהתחלתי לעבוד). בעצם ``קשיי ההירדמות`` שלו היו תמיד, רק שאז היה לי קל יותר לקום אליו בלילה ולהחזיק אותו עד שירדם שוב. אני מצטרפת לדיעה שעידן מבטא את געגועיו והצורך שלו בחיבוק ובחום של ההורים (הוא מקבל גם מנה גדושה של חום ואהבה מהורי, שניהם פנסיונרים), וגם אנחנו מתגעגעים אליו. למרות כל זאת יש לי קושי עם הלינה המשותפת: אני לא מצליחה לישון כמו שצריך (כל הזמן לחוצה שלא יפול מהמיטה) עידן זז כל הזמן מטפס על הראש שלי.. ובקיצור בבוקר אני עייפה יותר (מקווה שזה לא נשמע אגואיסטי) כמו שציינתי הוא לא משתמש במוצץ או בחפץ אחר שמרגיע אותו (הצענו לו בובה, חיתול בד וכ) הייתה תקופה שעזרה לו חולצה שלי (אחרי שלבשתי אותה), אבל גם זה לא עוזר יותר.. מודה על כל העיצות, אני לא נעלבת מביקורת - להפך, אשמח לקבל התיחחסויות נוספות.

 

[נעה גל]

את לא נשמעת אגואיסטית בכלל

בהחלט מגיע לך לישון בלילה כמו שצריך. וכמו שאמרתי לא לכולם המיטה המשפחתית מתאימה (אני מאוד אוהבת את זה, ובן זוגי- ממש לא). ואם מחליטים שעושים מעשה ועוברים לשיטה הזו... בהחלט צריך לעשות שינויים בחדר השינה שלכם. השינויים יכולים להיות משני כיוונים: האחד, להוריד את המזרון שלכם לרצפה (וכדאי שזה יהיה גם מזרון כמה שיותר גדול). ואז אין את החשש שהוא יפול מהמיטה. והשני, להכניס מזרון לחדר שלכם, כך שתוכלי (או בעלך) להרדים את עידן כאשר אתם שוכבים לצידו (מתכון בדוק להרדמות גם שלכם אחרי יום עבודה ). אצלנו איתמר ישן במיטה שלו צמוד לצד שלי במיטה. כך שאם בא לנו אנחנו יכולים להתלטף, וכשהוא הולך לישון, אני נכנסת למיטה ושוכבת לידו עד שהוא נרדם לגמרי ואז אני קמה לעיסוקי. הרבה פעמים אני מתעוררת לעיסוקי ומגלה שהשעה 7:00 בבוקר... אני לא זוכרת אם כתבת או לא למה זה מפריע לך שהוא נרדם על הידיים?

 

[לאה_מ]

בעניין המיטה המשפחתית

גם אצלנו זה לא להיט, מכל מיני סיבות (היסטוריות ופרקטיות), אבל אני כבר ויתרתי בסיבוב הזה על הכוונה המקורית שלי ללמד את אורי (7.5 חודשים) להרדם לבד במיטה שלו), הוא פשוט עייף הרבה לפני שסדר היום המשפחתי שלנו מאפשר לי לעשות עליו כל מיני נסיונות חינוכיים בעניין הזה. בכל מקרה, אני מרדימה אותו במיטה שלנו, בחיבוקים וליטופים ונישוקים וציצי, והוא נרדם שם (ולפעמים גם עומר, ובעיקר שירה, מגיעים גם להרדם לידו), וישן שם עד שאנחנו הולכים לישון, ואז אנחנו מפזרים את כל הילדים שישנים אצלנו במיטות שלהם. ככה גם להם כיף להרדם במיטה של אמא ואבא, גם לנו כיף להרדים אותם, וגם אנחנו ישנים במיטה שלנו (רק 1.40 רוחב) בשקט ובשלווה (ולא כמו בלילות שאורי ישן איתנו, שבן זוגי ואני היינו דחוקים כל אחד ב-35 הסנטימטרים מקצה המיטה שלו, ואורי התמתח לרוחב המיטה, לכל אורך 70 הסנטימטרים המתוקים שלו). לילה טוב.