קשישה מידרדרת מכלום - מבקשת ייעוץ לאיזה גורם
לפנות. שלום רב, בת משפחה שלי בת 85. עד לפני חודש וחצי סלבה מבעיות כרוניות שונות, כולל חרדה וכאב חזק, אבל התהלכה עם הליכון והיתה צלולה לחלוטין. בחודש וחצי האחרונים חלה הידרדרות מכלום. לפני חודש וחצי התעוררה בוקר אחד ולא הצליחה להעמוד על הרגליים. אושפזה בפנימית - שם החליטו שמדובר באסטריטיס חזקה ותו לאו, ואכן הצליחה להתהלך עם הליכון בבי"ח. אבל- היא חטפה שילשולים בבי"ח ושוחררה לבית למרות זאת ובבית- בתוך שבוע וחצי איבדה הרבה ממשקלה ווהבאה למיום שוב- הפעם בגלל התייבשות. אושפזה בשנית כאמור- הפעם כבר רותקה למיטה עם טיוטלים, בשל תשישות חולשה וקושי של כולם לרוץ לשירותים עם כל שילשול (כאמור כבר היתה חלשה מדי מכדי להקים עצמה). בנוסף- הבלבול וההזיותש היו לה בשבועות שקדמו לאשפוז השני תסו תאוצה. נשלל ארוע מוחי, וייתכן שזה מהטראמדקס או ממהלך טבעי של דמנציה. לא ברור. שוב שוחררה עם כאבי תופת, ללא איזון כאב, עם בכי סביב השעון, בלבול, בקשות נואשות למות, וייסורים 24 שעות. מיותר לציין- שכאמור יש לה מחלות כרוניות ברקע שתמיד כאבו לה והאשפוזים הללו כמו גם החולשה, הסטרס שבה בעקבותם הוסיפו אש למדורה. לפני שבוע- אשפוז שלישי החודש. היא התחיהל לשקוע לנו, לנמנם, ובקושי להתעורר+ כאבים חזקים בגב וביד שמאל שהתנפחה. נשללו שברים ושוב- התעלמות גורפת של המחלקה מהנושא המהותי- האישה רוצה ומסוגלת להזיז את הגפיים, היא אינה משותקת אבל בגלל אירועי החודש החארון וללא פיזיוטרפיה- היא התנוונה לחלוטין. שנית, החרדות, הכאבים- לא הוזמן גריאטר, פסיכוגריאטר, פסיכיאטר או רופא כאב באף אחד מהאישפוזים והאישה מתייסרת. אין לי ספק מנסיונכם כאן שברור לאדם מן השורה שדווקא הכאב מהעמידה על הרגליים ו המצב הנפשי או הכל ביחד גורמים להידרדרות הפיזית וזו האחרונה מחזקת את המצב הנפשי וחוזר חלילה. כיום- שוחרהה מהאשפוז השלישי (תוך חודש!) ביום ו' האחרון. שוכבת במיטה, שלד, עור ועצמות. הפחות 12 קילו לפחות. צועקת למות, מבולבלת, הפסקנו את הסמים למיניהם - והיא סובלת מכאב- והיא הרבה יורת צלולה ופחות חסרת מנוחה- אבל לחלוטין לא כמו שהיתה, ולחלוטן מיוסתר מכאב פיזי ונפשי, בוכה ללא הפסקה, חלשה מכדי לגרד באף, ב60 אחוז מהמזן כשהיא צלולה- חדה כתער. שולטת לחלוטין בסוגרים ומתחננת שנקים אותה לשירותים- אבל פיזית אחרי חוד שוחצי במיטה אחרי ההרזייה, וכנראה שיש פגיעה קוגניטיביתש לא ברור מקורה- היא לא יכולה לעמוד ואנחנו לא מסוגלים להרים אותה כל פעם (זה ממש קשה למרותה מטפלת, כמעט בלתי אפשרי). הפיזיוטרפיס' של הקופה מצידה אמרה שכל עוד היא חלשה היא לא יכוהל לבצע לה טיפולים. אני כועסת כי ברור לי שיש כאן מקרה של כשל טיפולי. הרופאים התמקדו בשלילת "אירועים פיזיים חריפים" כמו אירוע מוחי, או בעיה נוירולוגית או אורטודית בגפיים. לא כאב, אל פסיכיאטר, לא גריאטר, לא נוירולוג, לא פיזיוטרפיה- שלושה אישפוזים וכלום. והיא מידרדרת ובעיקר מתייסרת מכלום. ממה שאם היה קורה לאדם צעיר- לא היה מזיז לו. לאור המורכבות שלה ועם כל הרצון לטפל בבית - אנימבינה שאני חייבת שוב לאשפז אותה דחוף והפעם בצורה מושכלת. אני עובדת בבי"ח איכילוב (שבו אושפזה בפעם אחת משלושת הפעמים במחלקה זוועתית כי לא הייתי במעמד האשפוז) - ואני יודעת שישנה מחלקה פנימית ומחלקה גריאטרית. לצערי מנסיון העבר בגריאטרית- אמנם יש רופאים מומחים לזיקנה אבל הטיפול הוא במילים עדינות זוועה. אני מכירה מחלקה פנימית מעוהל אצלנו- אבל מי מבטיח לי ששוב היא תאושפז והרופאים לא ייתמקדו בשלילת ארוע חריף ושחרור הביתה בליכ אב או פסיכיאטריה וכו'... מה גם שלפעמים הגעה ליועץ או שניים מעולים יכולה לעזור, כמו רופא כאב טוב או פסיכיוגריאטר טוב. מצד שלישי, היא חוהל שמרותקת לבית, מורכבת ומידרדרת יום יום. ללא פיזיוטרפיה וללא טיפול מקיף. אני אשמח לכל עיצה בעניין. אני לא רוצה לאשפז אותה שוב - ולהעביר אותה את הסטרס הכאב, הבדיקות השונות המיותרות (צילומים בדיקות דם צוות סיעודי שמטלטל אותה עם כל החלפת טיטול בברוטליות) ומצד שני- היא מתייסרת פיזית ונפשית ובקצב הזה- התנוונות הגוף הפיזי שלה משכיבה במיטה עלולה לא הלקים אותה בכלל (וברור שיאשפזו אותה אם נגיע למיון, מבט אחד בה וסיפור המקרה שלה מחייב אשפוז ולו רק בכדי לאזן התייבשויות ולא לקחת ריזיקה). אני אשמח לכל המלצה, לפסיכוגריאטר/פסיכיאטר /גריאטר/ רופא כאב שמבצע ביקורי בית ומעקב בבית לחולים כאלה. אניא שמח מנסיונכם והבנתכם גם אם לא ברמה הפרטית אלא מהסתובבות והכרות של חוליים רבים קשישים המטופלים על ידי מוסדות בעניין - לגבי מה כדי עלשות? מוסד שיקומי? יש שם מומחי כאב ופסיכוגריאטריה שזה הכי חשוב כרגע ללא עוררין, או בי"ח? המלצה אם יש למחלקה או רופא ספציפי מאיכילוב גם פרטי וגם כעובד במחלקה ... היא חברה בכללית, ולכן התחלנו עם כל הטופסולוגיה לעברה למוסד שיקומי מורכב - אבל קראתי זוועות על המוסדות שלהם, יש אפשרות להגיע לבית לוינשטיין דרך אשפוז בבי"ח? או המלצה למוסד אחר באזור בת ים- ת"א והמרכז? כל עיצה, הכוונה, והמלצה יעזרו פה. תודה גדולה, המודאגת
לפנות. שלום רב, בת משפחה שלי בת 85. עד לפני חודש וחצי סלבה מבעיות כרוניות שונות, כולל חרדה וכאב חזק, אבל התהלכה עם הליכון והיתה צלולה לחלוטין. בחודש וחצי האחרונים חלה הידרדרות מכלום. לפני חודש וחצי התעוררה בוקר אחד ולא הצליחה להעמוד על הרגליים. אושפזה בפנימית - שם החליטו שמדובר באסטריטיס חזקה ותו לאו, ואכן הצליחה להתהלך עם הליכון בבי"ח. אבל- היא חטפה שילשולים בבי"ח ושוחררה לבית למרות זאת ובבית- בתוך שבוע וחצי איבדה הרבה ממשקלה ווהבאה למיום שוב- הפעם בגלל התייבשות. אושפזה בשנית כאמור- הפעם כבר רותקה למיטה עם טיוטלים, בשל תשישות חולשה וקושי של כולם לרוץ לשירותים עם כל שילשול (כאמור כבר היתה חלשה מדי מכדי להקים עצמה). בנוסף- הבלבול וההזיותש היו לה בשבועות שקדמו לאשפוז השני תסו תאוצה. נשלל ארוע מוחי, וייתכן שזה מהטראמדקס או ממהלך טבעי של דמנציה. לא ברור. שוב שוחררה עם כאבי תופת, ללא איזון כאב, עם בכי סביב השעון, בלבול, בקשות נואשות למות, וייסורים 24 שעות. מיותר לציין- שכאמור יש לה מחלות כרוניות ברקע שתמיד כאבו לה והאשפוזים הללו כמו גם החולשה, הסטרס שבה בעקבותם הוסיפו אש למדורה. לפני שבוע- אשפוז שלישי החודש. היא התחיהל לשקוע לנו, לנמנם, ובקושי להתעורר+ כאבים חזקים בגב וביד שמאל שהתנפחה. נשללו שברים ושוב- התעלמות גורפת של המחלקה מהנושא המהותי- האישה רוצה ומסוגלת להזיז את הגפיים, היא אינה משותקת אבל בגלל אירועי החודש החארון וללא פיזיוטרפיה- היא התנוונה לחלוטין. שנית, החרדות, הכאבים- לא הוזמן גריאטר, פסיכוגריאטר, פסיכיאטר או רופא כאב באף אחד מהאישפוזים והאישה מתייסרת. אין לי ספק מנסיונכם כאן שברור לאדם מן השורה שדווקא הכאב מהעמידה על הרגליים ו המצב הנפשי או הכל ביחד גורמים להידרדרות הפיזית וזו האחרונה מחזקת את המצב הנפשי וחוזר חלילה. כיום- שוחרהה מהאשפוז השלישי (תוך חודש!) ביום ו' האחרון. שוכבת במיטה, שלד, עור ועצמות. הפחות 12 קילו לפחות. צועקת למות, מבולבלת, הפסקנו את הסמים למיניהם - והיא סובלת מכאב- והיא הרבה יורת צלולה ופחות חסרת מנוחה- אבל לחלוטין לא כמו שהיתה, ולחלוטן מיוסתר מכאב פיזי ונפשי, בוכה ללא הפסקה, חלשה מכדי לגרד באף, ב60 אחוז מהמזן כשהיא צלולה- חדה כתער. שולטת לחלוטין בסוגרים ומתחננת שנקים אותה לשירותים- אבל פיזית אחרי חוד שוחצי במיטה אחרי ההרזייה, וכנראה שיש פגיעה קוגניטיביתש לא ברור מקורה- היא לא יכולה לעמוד ואנחנו לא מסוגלים להרים אותה כל פעם (זה ממש קשה למרותה מטפלת, כמעט בלתי אפשרי). הפיזיוטרפיס' של הקופה מצידה אמרה שכל עוד היא חלשה היא לא יכוהל לבצע לה טיפולים. אני כועסת כי ברור לי שיש כאן מקרה של כשל טיפולי. הרופאים התמקדו בשלילת "אירועים פיזיים חריפים" כמו אירוע מוחי, או בעיה נוירולוגית או אורטודית בגפיים. לא כאב, אל פסיכיאטר, לא גריאטר, לא נוירולוג, לא פיזיוטרפיה- שלושה אישפוזים וכלום. והיא מידרדרת ובעיקר מתייסרת מכלום. ממה שאם היה קורה לאדם צעיר- לא היה מזיז לו. לאור המורכבות שלה ועם כל הרצון לטפל בבית - אנימבינה שאני חייבת שוב לאשפז אותה דחוף והפעם בצורה מושכלת. אני עובדת בבי"ח איכילוב (שבו אושפזה בפעם אחת משלושת הפעמים במחלקה זוועתית כי לא הייתי במעמד האשפוז) - ואני יודעת שישנה מחלקה פנימית ומחלקה גריאטרית. לצערי מנסיון העבר בגריאטרית- אמנם יש רופאים מומחים לזיקנה אבל הטיפול הוא במילים עדינות זוועה. אני מכירה מחלקה פנימית מעוהל אצלנו- אבל מי מבטיח לי ששוב היא תאושפז והרופאים לא ייתמקדו בשלילת ארוע חריף ושחרור הביתה בליכ אב או פסיכיאטריה וכו'... מה גם שלפעמים הגעה ליועץ או שניים מעולים יכולה לעזור, כמו רופא כאב טוב או פסיכיוגריאטר טוב. מצד שלישי, היא חוהל שמרותקת לבית, מורכבת ומידרדרת יום יום. ללא פיזיוטרפיה וללא טיפול מקיף. אני אשמח לכל עיצה בעניין. אני לא רוצה לאשפז אותה שוב - ולהעביר אותה את הסטרס הכאב, הבדיקות השונות המיותרות (צילומים בדיקות דם צוות סיעודי שמטלטל אותה עם כל החלפת טיטול בברוטליות) ומצד שני- היא מתייסרת פיזית ונפשית ובקצב הזה- התנוונות הגוף הפיזי שלה משכיבה במיטה עלולה לא הלקים אותה בכלל (וברור שיאשפזו אותה אם נגיע למיון, מבט אחד בה וסיפור המקרה שלה מחייב אשפוז ולו רק בכדי לאזן התייבשויות ולא לקחת ריזיקה). אני אשמח לכל המלצה, לפסיכוגריאטר/פסיכיאטר /גריאטר/ רופא כאב שמבצע ביקורי בית ומעקב בבית לחולים כאלה. אניא שמח מנסיונכם והבנתכם גם אם לא ברמה הפרטית אלא מהסתובבות והכרות של חוליים רבים קשישים המטופלים על ידי מוסדות בעניין - לגבי מה כדי עלשות? מוסד שיקומי? יש שם מומחי כאב ופסיכוגריאטריה שזה הכי חשוב כרגע ללא עוררין, או בי"ח? המלצה אם יש למחלקה או רופא ספציפי מאיכילוב גם פרטי וגם כעובד במחלקה ... היא חברה בכללית, ולכן התחלנו עם כל הטופסולוגיה לעברה למוסד שיקומי מורכב - אבל קראתי זוועות על המוסדות שלהם, יש אפשרות להגיע לבית לוינשטיין דרך אשפוז בבי"ח? או המלצה למוסד אחר באזור בת ים- ת"א והמרכז? כל עיצה, הכוונה, והמלצה יעזרו פה. תודה גדולה, המודאגת