קשקשו בלעשוב

[שרונהה]

הספר "ארמונות ובוסתנים" של דוד

חייב להיות בכל בית מרוקאי!! זו יכולה להיות מתנה נהדרת!!!!!

 

[אלמרה]

אצלי הוא נמצא מיניזמן...

 

[דויד אלמוזנינו]

לאט, לאט

אלמרה ושרונה היקרים! כאן באילת אין בעיה, הספר נמכר היטב בסטימצקי, בספריה המקומית הספר הפך ללהיט. לפני שבועיים היה לי במתנ"ס "קולייר" כאן מפגש מרגש עם כ50- תושבי אילת מבוגרים כשאני לבוש "קפטן" אוף וויט זוהר שהכירו אותי מאילת אך לא ידעו שכתבתי ספר. נפגשנו באולם המרכזי שהוסב בעוד מועד לאולם ישיבה מרוקאי עם מזרונים מסביב ושטיחים צבעוניים בהשראת "יום הקוסקוס" במרכז הונח שולחן נחושת נמוך ועליו כלים מרוקאים שונים אחת הגננות לשעבר(אשכנזיה) שהתאהבה במרוקו בטיול האחרון שלה וגם בספר (ארמונות ובוסתנים) קראה ממנו בכשרון רב את "יום הקוסקוס" ואת "החמאם" וחברים נוספים סיפרו על מרוקו והעלייה לארץ פקידי הסוכנות אמרו להם באוניה אילת זה רק שעה מתל אביב... אבל לא סיפרו להם שזה במטוס ולא באוטובוס. נשאלו גם שאלות על מקומות בספר ואני עניתי עליהם בסיום השיחה הוגש קוסקוס לכל הנוכחים היה ממש מרגש וגם... מכרתי כמה ספרים" בידידות דויד

 

[דויד אלמוזנינו]

יום הקוסקוס פסיכותראפיה לכל הנשים

שרונה, אהבתי את הניתוח שלך לסיפור. יש אנשים שאומרים שהקוסקוס עצמו וכן המנהג הועתקו מהשבטים הברברים במדבר סהרה שהיו להם יחסים מצויינים עם הסוחרים היהודים במרוקו. דויד

 

[wan]

דוד היקר../images/Emo57.gifעליק איזה סיפור

אכן הבאת לכאן את סודן הכמוס של הנשים ... איזה יופי של תאור... אני שרק גדלתי על הסיפורים משם,כי לא גדלתי שם. תמיד עצמתי עיניים, ודמיינתי לי את המקומות אליהם הורי לקחו אותנו בסיפורהם משם. הסיפור שלך מרתק. וחבל שהמנהג הזה עבר מן העולם...של העדה. שהרי מפגשים מהסוג הזה, עדיין מתקיימים תחת שמות שונים בחברה של היום. בקוראי את הפרקים שהבאת לכאן...יכולתי לראות הכל ,כמו בסרט...את כל הצבעים הריחות הקולות.. איזה מזל גדול נפל בחלקך לחוות את היום המיוחד הזה. ומסכימה אתך בענין חשיבותו של יום כזה, כיום מרפא ומשחרר . החיים של הנשים שם לא היו קלים .אך חייהן של הנשים של היום, לא פחות קלים,כמובן מאספקטים שונים לחלוטין. בנות תעשו מעשה....ותחיו את המסורת הזו....

אני אשתתף בביקורי הבא

ברשותך שולחת את הפרקים לאחיותי ,ובנותיי. תודה

 

[שילה1]

דוד!כמי שלא שייכת לעדה המפוארת,

נהניתי מאוד לקרוא,ולהשכיל.תודה לך!

 

[דויד אלמוזנינו]

תודה, תודה

WAN , בלי להיות בקשר עם אביך הסיפור שלי יצא קרוב מאוד לתאוריו. עכשיו תעצמי עיניים,ותדמייני את המקומות אליהם אקח אותכם בסיפור הבא. תודה.

 

[wan]

שמתם לב מיהתחיל את השרשור הזה

בשאלה? ונעלם? מעניין מה תמצא אחרי שתבוא לבדוק..

בוגליב וסדאע אה ראס....

שהקמנו פה.

 

[דויד אלמוזנינו]

שמתם לב מיהתחיל את השרשור הזה

לא פלא לטליה כתוב בהורוסקופ שלה :זהו סוף שבוע רגשי מאוד, ואולי אפילו סוער למדי...

 

[אלמרה]

היא נעלמה כי עוד לא מתגברת על הצחוק

שכן היא בכלם לא התכוונה למה שכתבו פה. היא דברה על קשקשו... ואנחנו במקום לקשקש חשבנו שהיא מתכוונת לשקשו.." והיא בכלל מהמדור וכעת אורבת לכל אחת מהנשים פה שתעיז לגעת באיזה "קמצוץ" או "קורט" מהעשבים ההם...

 

[wan]

כנראה שיש צדק בדבריך אדוני המינהל

מר'רבונה חלענההא.. יעני הפחדנו אותה.. ונסה על נפשה..מוותרת על התענוג...

 

[Taliy]

אז זהו שלא ../images/Emo13.gif ו../images/Emo51.gif

השירשור התפתח יפה בסופ"ש בדיוק כשלא היה לי חיבור אינטרנט. ולמי שחשב בטעות, אולי, במיקרה ששכחתי להגיד תודה, אז לא. קבלו תודה

.

 

[RANOFROY]

הערב המשכר../images/Emo187.gif !

לא קרארתי את כל התגובות אך נזכרתי במבול התגובות באתר בצרפתית בנושא זה זהה למה שנאמר ובנוסף: ערב זה אורגן בין היתר להכנת הכלה למצפה לה בליל הכלולות ! תערובת הצמחים שהרכבה משתנה מעיר לעיר ומאזור לאזור ,כללה בין היתר (וזה בדוק ) מעט **חשיש **וכך חגגו להן בנות החמד שטיפלו והדריכו את הכלה החגיגית ! אמת או אגדה ?מה זה משנה העיכר שחגגו להן איילות החן המרוקאיות

 

[wan]

רןאופרוי מעניין מה שאתה מספר

אם כך אתה מאשש מה שכבר הזכירו פה בשרשור.... צילום יפה כמו כל צילומיך. ושמחה ששבת אלינו.

 

[דויד אלמוזנינו]

הערב המשכר !

RANOFROY חשבתי שירדת למחתרת! שלחתי לדן קולג' שלי לאות ידידות ישראל- קנדה. דויד

 

[Taliy]

תודה לכולם ../images/Emo39.gif

 

[אלמרה]

../images/Emo24.gif לך ותודת כולנו על היוזמה.

 

[Lala hasiba]

אז עוד פיסה אחת קטנה שחסרה בנוסף לכל התאורים המופלאים שיש פה.
אז ה - קשקשו ד'לעשוב, או כמו שאנחנו הילדים פה בישראל קראנו לו - קוסקוס שחור...
התבלין שלא מספרים עליו הוא: חשיש.
ממש כך. אז תתארו לכם קבוצת נשים סביב אותה סיניה עם הקוסקוס, מסטוליות. צוחקות, שמחות, רוקדות ומשתפות אחת את השניה בסודותיהן הכמוסים.