לא, בספר יש לו גם אופי.
אופי של ילד נוטר-טינה שבנוסף גם אוהב להציק. פיטר אומר "תמיד אהבת להציק לקטנים ממך. עוד בבית-הספר נוכחנו בכך." ולוסי נזכרת אחרי שהיא מרפאת אותו בסוף-הספר, שאדמונד התנהג לא יפה מאז שנת הלימודים הראשונה בבית-ספר עם ילדים מופרעים. ובספר הוא בוגד לא רק כדי לקבל רחת-לוקום, אלא גם מתוך רצון להתנקם בפיטר שצעק עליו אחרי שהוא גילה שהוא השפיל את לוסי לפניו ולפני סוזן. המחשבות שלו אומרות את זה כשהוא הולך למכשפה. ואחרי שלוסי חוזרת לראשונה מנרניה, הוא מציק לה ברשעות, מה שפיטר וסוזן לא עושים. בסרט השמיטו את זה. ובספר אדמונד מבקש סליחה מהאחים שלו אחרי שהוא חוזר אליהם. בסרט השמיטו את זה - כי אדמונד בכלל לא היה רע אז אין לו על מה לבקש סליחה. ובספר כשהוא שומע לראשונה את השם של אסלן הוא מרגיש רע, בניגוד לשלושת האחים שלו. מה שמעיד שבנוסף לרצון לרחת-לוקום שנגרם כתוצאה מהכישוף של המכשפה - יש באופי שלו פגם, כי אסלן בנרניה מסמל 'טוב' רוחני. בסרט לא היתה אפשרות להקרין את המחשבות של הדמויות, אבל הם היו צריכים למצוא דרך אחרת להביע את האופי הגועלי של אדמונד, באמצעות איך שהוא מתנהג ומה שהוא אומר. כי זה היה הדבר הכי המעניין בספר - השינוי שהדמות שלו עוברת. ובסוף לא תיארו את תקופת המלוכה שלהם, ואיך אדמונד השתנה והיה מלך ישר וצודק.
