ראיתם את הפרומו של אורנה מנאי

ראיתם את הפרומו של אורנה מנאי

"כשהוא ילך לבית הספר אני אהיה בת... 45 כשהוא ילך לצבא בת 60 ... או משהו כזה זו לדעתי תמצית הורות מאוחרת- ההרגשה של מה יהיה בעתיד כי כיום אנחנו צעירים , יפים ובעללי כוחות אין סופיים, אבל האם נשאר כך לצד ילדינו עד שיגדלו? אה כן, זה והשאלה שנשאלתי לני כמה ימים, "את אמא או סבתא שלו"...?
 
בוקר טוב אכן ראיתי את הפרומו

וזה משהו שבהחלט מעסיק אותי החצי כבר בן 47 אני בת 41 הפשושים בני חמש ורבע ובת שנתיים ושלושה רבעים שהיא תהיה בת 10 אנחנו נהיה בני 49 ו55 מחשבה מפחידה אבל צריך לזכור שזה לא מבחירה הורות מאוחרת במקרה שלי לפחות זה משהו שנכפה עלי מסכת ההריונות שלי החלה בגיל 28 ורק בגין 35 הראשון הסתיים בהצלחה וזה הגיל ששתי אחיותי סיימו להביא ילדים כל אחת הביאה עד גיל 35 4 ילדים אחותי הבכורה שגדולה ממני בשנתיים היא אמא לבחור בן 20 מצד שני אני בהחלט רואה היום מסביב יותר הורים מבוגרים יחסית בגן של הבן חתך גילאים של ההורים הוא 30+ יש בודדים שהם מתחת לגיל 30 והילד בגן הוא הילד השלישי רביעי או חמישי שלהם אז אני לא מרגישה יוצאת דופן
 

pf26

New member
דבר שעולה מידי פעם אצלנו

דוקא מצד הילדים הגדולים. הם מזכירים לפעמים שלהם היו הורים צעירים ואילו לאפרוח שלנו יהיו הורים מבוגרים (שלא לומר זקנים
). אני תמיד צוחקת ואומרת שהם ילכו לפעילויות בבי"ס יחד איתו, אבל זה לא ממש מצחיק אותי....
 
אצלי יש 9 שנים בין הגדול לקטן

פעם דווקא התכוונתי לשלוח אותו לשיחת הורים במקומי... אבל הוא הזדעזע מהררעיון הוא גם משום מה לא חושב שהוא צריך להיות דמות חינוכית טוב נו אולי יש לו צורך להרגיש קטן (להזכירכם הוא בן 23)
 
תשאלי אותם מה זה אומר מבחינתם.

נכון, להם יש הורים צעירים ולאפרוח לא. שאלת אותם מה זה אומר מבחינתם? אולי שיחה מעמיקה יותר, תעזור להם לחדד את הסוגיה ואולי לראות שאין בעיה....
 
השאלה היא מה באמת מטריד אותנו.

לעובדה שאהיה בת 60 כשהוא ילך לצבא, אין משמעות אלא אם אצוק לתוכה תוכן-את הפחדים שלי ואת כל מה שמטריד אותי ומפחיד אותי בעתיד. אני יכולה לומר שהדבר העיקרי שמטריד אותי ואני מניחה שמטריד הורים באשר הם, היא המחשבה המפחידה שלא נהיה שם בשבילם. לאף אחד בכל גיל אין תעודת ביטוח לבריאות ואריכות ימים (מי כמוני יודעת), רק שבגיל מבוגר הנושא מתתדד ביתר שאת. מבחינה חברתית אני לא רואה בעיה, בשכונה שלנו ובגן של זיו, אנחנו לא ההורים היחידים שחצו את הארבעים והחמישים (חלקם עם בני זקונים וחלקם עם בכורים). אני נוקטת בגישה מעשית ומשתדלת איפה שאני יכולה להשפיע - שומרת על המראה החיצוני שלי, מקפידה על תזונה נכונה, שומרת על הגיזרה, עושה ספורט ומשתדלת להיות עסוקה ומאושרת (כדאי בכל גיל
). יש הרבה יתרונות להורות מאוחרת, לצד חסרונות, אבל החוכמה היא לתת משקל ליתרונות ובכך להפוך את ההורות שלנו למשהו בעל עוצמה לעצמנו ולילדים שלנו.
 

טילי2

New member
שאלת סבתא, אמא עולה המון פעמים../images/Emo3.gif

אז מה? מפחיד זה מפחיד מאוד, בעיקר שאני רואה איך הורי מסימים את חייהם מוכי מחלות קשות. אני מקווה שלפחות הזמן שהורי עוד היו כשירים ינתן לי ולכן אני מנשקת ומחבקת את ילדי המוןשיהיה להם רזרבות אהבת אמא לשעות הדחק.
 
מסכימה עם גאיה

אצלנו יש 16 שנה בין הגדול לקטן והגדול דוקא מבסוט הוא אומר שזה נהדר שיש לו הורים צעירים ברוחם וגם הסביבה מאוד תומכת וכולם "טופחים על השכם". נכון יש מחשבות של כשהילד יהיה בצבא אנחנו כבר נהיה ממש מבוגרים אבל כל דבר בעיתו והכל זה עניין של איך מעבירים את הדברים הלאה ואיך מתייחסים כי ככה גם ייתייחסו אליו. אני מרגישה שאני מהווה דוגמא להרבה אמהות בגן של הילד וההורות שלנו היא מאוד שונה מאז שגידלנו ילדים קטנים. לבן זוגי יש ילד גדול בן 25. האמת היא שאני מרגישה שהכל בא יותר בקלות . אני הרבה יותר רגועה הרבה יותר סבלנית וסובלנית ומוכנה להיות אמא פחות לחצנית ממה שהייתי כשהייתי צעירה יותר. בקיצור מה שאנחנו משדרים זה מה שחשוב.הרבה בריאות לכולם.
 
אני מרגישה בדיוק כמוך.

מאוד מעודד אותי לראות את ההתיחסות החיובית לצורת האמהות שלי מצד החברים וההורים בגן. גם אני רואה את ההבדל ביני לבין הורים צעירים יותר (בהכללה כמובן). כרגע אני מאוד נהנית וכמו שאמרת "כל דבר בעיתו".
 

כחלחל

New member
גמני מרגיש כמוך

אגב השכבתי אותו לישון טיפה יותר מאוחר היום, תבדקי שהוא מכוסה לפני שאת הולכת לישון
 

טילי2

New member
פרומו למה ובאיזה ערוץ זה מופיע?

אני אהיה אפילו יותר מבוגרת, אז מה אפשר לעשות? הילדים שלי נולדו לסיטואציה כזאת ואנחנו נשתדל להיות במיטבנו עד כמה שזה תלוי בנו. לשאלת אמא סבתא, ראיתי שהתשובה הרבה יותר מביכה לשואל מאשר התשובה לנשאל.
 
גם אני לא ראיתי....וגם אין סכוי

שאראה...אצלינו אין טלויזיה...דבר שמאוד מקל על תהליך ההשכבה. אני מקווה שלא יהיו לסביבתי שאלות אמא-סבתא..כאלה...זה מפחיד. בינתיים אני (למזלי)ניראת צעירה לגילי וחוץ מזה... בסקטור שלנו...לא נדיר לראות אמהות בנות 45-48 עם תינוקות קטנים...שכבר חיתנו כמה...
קשה אבל מישתלם... .
 

טילי2

New member
השאלה שמעלה השרשור היא ממה בעצם

אנחנו פוחדים? שנראה מבוגרות, שעול הטיפול בנו יפול על ילדינו הצעירים. אני אוהבת את הסיכום של כנף, קשה אבל משתלם. זה למעשה הסיכום שלי שאני מסבירה מדוע הבאת ילדים בגיל מבוגר דורשת מחשבה עמוקה יותר מאשר האובססיה שאוחזת בנו הנשים שזה עבורם ילד ראשון ובמקרים רבים אחרון, נוכח הזדקנות מערכת הרביה שלנו. העובדה שהטכנולוגיה קימת לא אומר שהאופציות הם למימוש כל כך גורף כמו שהדברים נעשים בארץ. אבל זה שווה כי האושר שילדי ממלאים אותי והמרפא שהם הביאו לנפשי הדוויה היה עצום. אבל אני מוכרחה להודות שאז לא חשבתי על המחירים שהם ישלמו. לגבי עזרה משפחתית, לא כל הצעירות זוכות לאמא זמינה וחלקם מתמודדות עם מצוקות דומות לשלנו עקב מחלות וצרות אחרות אבל הן לא פסולות את אופצית ההולדה. כי אנחנו יהודים, ניצולי גלויות פרעות ושואות ותפקידינו הוא חיזוק העם היהודי. אני יודעת שבאנגליה למשל זה לא פופולרי לדת בגיל מבוגר ילד ראשון, גם אין צורך וגם זה עולה המון כסף ללא השתתפות קופת החולים.
 
אני הכי פוחדת לפול לעול על הילדים

עוד לפני שהם יהיו מוכנים לחיים. לפני שהם יהיו מספיק חזקים (נפשית) לחוות את האובדן....
 

טילי2

New member
זה גם מה שהכי חזק אצלי. אני מרגישה

שעכשיו אני פועלת בכזאת יעילות למען הורי, לא חושבת שלפני חמש שנים התיפקוד והתמודדות היו יכולות להיות באותה רמה. אני מקווה שזכיתי להביא אותם לעולם אזכה לפחות להביא אותם לחופה.
 
טילי, אין סיבה שלא תיזכי להנות

מילדייך ותביאי אותם לחופה, את לא זקנה ולא תהיי זקנה מאוד כאשר הם יתבגרו. התעודדי!
 

pf26

New member
מה מפחיד?

שלא יהיה לי כוח פיזי, שלא תהיה לי סבלנות להקשיב, שהוא יהיה לבד כי האחים שלו גדולים ממנו בהרבה שנים (והם מאד מגובשים וחברים טובים).
 

אופירA

New member
מנהל
סליחה שאני מתערבת

אני לא שייכת לפורום הזה, כי אין לי ילד קטן. אבל לאחותי ולחברות שלי יש. אני לא מבינה את הבעיה עם הפחד מהגיל. גיל 49 וגם 59 אינו גיל זקן! גם גיל 70 אינו גיל גריאטרי! גיל מתפקד בהחלט ולא מפחיד, ואפשר לחתן בו ילדים בנחת. רוב בני ה-80 שאני מכירה עדיין לא מראים כל סימן שהם נופלים למעמסה על כתפי צאצאיהם. הבעיה שהעור קצת מדולדל? זו בעיה אופנתית, ולא בעיה ביחסי הורים/ילדים. הבעיה שהכוחות אינם כמו שהיו? אז לא צריך להרים ילדים בני 20 על הידיים!!! נושא של קצת פחות סבלנות? כנגד זה יש בגיל הבוגר חוכמת חיים, ניסיון, תובנה והיכולת לעצור בעצמי לפני תגובה מתפרצת - שזה נתונים שלא יסולאו בפז בחינוך ילדים. אז מה הפסדנו? רק הרווחנו.
 
את צודקת, אבל פחדים הם לא תמיד

רציונליים. הורות בגיל מבוגר יחסית מעלה את הסיכויים ומכך אנו חוששים. הגיונית אני יודעת שרוב הסיכויים שבגיל 70 אהיה אמא שמחה ומתפקדת כמו כל אחד. אני חושבת שזה נורמלי ורצוי לחשוש ולפחד, בתנאי שאנו שולטים בפחדים שלנו ולא נותנים להם להשתלט לנו על התפקוד היומיומי.
 
למעלה