רגשות שאנחנו לעולם לא רוצים להרגיש

[עומר גלעדי]

רגשות שאנחנו לעולם לא רוצים להרגיש

הרבה אנחנו מדברים פה בפורום אם כעס הוא חשוב, אם תסכול הוא חשוב. לא דיברנו על מידת הכעס והתסכול, אבל אני מתארת לעצמי שזה קיים בסאבטקסט אצל כל אחד מאיתנו. ניצן ואני כל הזמן מסנגרים על הכעס והתסכול בהקשרים שונים, ויש פה מי שטוען שהחיים יכולים להיות רק שמיים. אבל אתמול מצאתי את החוליה המקשרת עבורי בין אלה לאלה, אני חושבת שזהו הייאוש. אם הטיעון המרכזי שלי עד עכשיו היה, שכל מגוון הרגשות הברואים הם ראויים ומטפחים (גם אם אנחנו לא מבינים בדיוק איך), בייאוש הבנתי שאני לא מבינה למה זה טוב. מה אתם אומרים?

 

[Lagrangian]

מה עם בלבול משתק?

 

[Lagrangian]

ועם זה

שגברים מפחדים מהרגשות שלהם יותר מנשים?

 

[snoopytush]

לא נראה לי התקלתי בגברים

יותר רגישים ממני

 

[Lagrangian]

זה כנראה בגלל שהם

הביאו את ההדחקה לרמת אומנות

 

[ינוקא1]

ביאוש את צוללת למצולות

ובמצולות מוצאים יהלומים.

 

[ינוקא1]

יהלומים \ פנינים.

 

[עומר גלעדי]

המממ.... לא בטוחה

אני אישית צוללת למטה בעצב. ייאוש בעיני הוא חסר תנועה. בייאוש אין מה לצלול. ייאוש הוא ויתור. צלילה היא בעיני ממש לא ויתור, ואני הכי מסכימה איתך בעולם שהצליליה הזו עוזרת לנו למצוא פנינים...

 

[ינוקא1]

רוב האנשים , אם לא יגיעו ל"דרך ללא מוצא"

פשוט ימשיכו ללכת בדרך אותה הם מכירים ויודעים. היאוש זוהי תוצאה הרגשית מההבנה שהדרך הקודמת נכשלה. רק על חורבות הדרך הקודמת , ניתן לבנות דרך חדשה. כמובן גם זה צריך להיות בפרופורציות.

 

[Lagrangian]

אתם מדברים על יאוש רציני

וזה נראה לי די ברור שלאנשים בריאים ייאוש כזה יכול להביא לתוצאות טובות. אבל מה עם ייאוש קטן? כזה שנמצא ברקע ולא שמים אליו לב? גנב שקט כזה..

 

[ינוקא1]

אם לא יטפלו ביאוש הקטן , הוא יהפך לגדול.

זוכר את המשפט עם החמורים ? אותו רעיון. כשהאדם יותר מפותח הוא פחות צריך מכות גדולות , כי הוא מבין רמזים קטנים.

 

[Lagrangian]

לא כל רגש קטן

הופך לרגש גדול, כמו שלא כל פציעה אקוטית הופכת לכרונית (ולהיפך)..

 

[ינוקא1]

זה לא דומה בדיוק.

אם להשתמש בדוגמה שלך אז זה "מי שלא נזהר מפציעות קטנות , יפצע פציעות גדולות".

 

[צחי שוחט]

ותפר קטן מונע קרע גדול

 

[צחי שוחט]

מפי רפד הרכב - פיליפ גסטון המהולל

 

[ינוקא1]

../images/Emo6.gif

 

[צחי שוחט]

אני טוען שהחיים יכולים להיות רק שמיים../images/Emo13.gif../images/Emo35.gif

אני יין יאנג.

. אם את מדברת על יאוש. מצאתי הרבה פעמים, שכשאני מתייאש באה הישועה....כנראה משמיים

וכשאני חזק נותנים לי לעבוד קשה

. כמו ילד קטן - את נותן לו להתאמץ ואם הוא נשבר את עוזרת לו. כך אבינו שבשמיים. אני שואל את עצמי - האם אפשר בלי להתייאש. שהישועה תגיע כשאני בשיאי? אני מאמין שכן, אבל אז היא כבר לא ישועה, היא "סתם" - וואלה יש מי שמקשיב לי.

 

[עומר גלעדי]

בסוף בסוף - ליידי מזל צריכה לחייך אלינו

אני מבינה על מה אתה מדבר. כשאני קוראת את ההודעה שלך, עולה בי המחשבה, שאולי "ייאוש" הוא הדרך הפחות נעימה ל"התמסרות"?

 

[צחי שוחט]

ישנה אפשרות. הרבה פעמים כשמתייאשים אומרים

"מה שיהיה יהיה."

 

[Lagrangian]

זה גם מה שחשבתי כשקראתי את הנושא

שייאוש הוא במרחק פסע מהתמסרות..