רוחניות בבית הספר

מיכל שב

New member
רוחניות בבית הספר

בשנים האחרונות אנחנו רואים התקדמות בקבלת הגישה הרוחנית. אנשים פונים לטיפולים אלטרנטיביים, מקבלים טיפולי שיאצו, רפלקסולוגיה, דיקור. עובדים עם דמיון מודרך וכו'. לכל הקשור לשילוב הטיפולים האלטרנטיבים וחינוך הילדים שלנו, נחשפתי בגן התקשורתי המיועד לילדים אוטיסטים בו התחנך בני. כחלק מהטיפולים, הוספנו לו טיפולים כמו תרפיות רגשיות באומנות ומוזיקה, הדרותרפיה (טיפול במים), שיאצו וכו'. הטיפולים האלה עשו פלאים לבני. בעקבות העליה באבחון ילדים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, האם יש טעם לדעתכם בחיוב המסגרות החינוכיות לשלב באופן קבוע, כחלק מתכניות הלימודים, טיפולים משלימים? האם זה יסייע טוב יותר מאשר המלצה למתן ריטלין, למשל?
 
רוחניות? תמיד. ויותר מרצוי

מאוד מסכימה עם הרישא של טיעונך אך מסתייגת מהרצון שיש מגמה לשלב את הרוחניות בבתי הספר. לי , יש הרושם, שקיימת גושפנקא ולגיטימציה (
חחחח סליחה על המעונבות...) למקצועות טכנולוגיים וויתור על מקצועות רוחניים בביה"ס. יתכן וביסודי זה אולי עדיין לא מורגש , אבל אותם ילדים רכים וזכים מגיעים מתישהו לתיכון ושם הדגש, לצערי, על מקצועות טכנולוגיים ומדעיים וברגע שכך, כל דבר אלטרנטיבי נדחה על הסף. אחת האינדיקציות זוהי הנהירה הסוחפת לאבחונים כאלה ואחרים עם הכמיהה לפתרון בעיות ע"י כדורים כאלה ואחרים. במקום לנסות להסתכל הוליסטית, קיימת מגמה לראייה מכניסטית. אמממ... יש לך רעיונות ל"דחיפה" רצינית בנושא?
 

לילך 101

New member
מסכימה ומציעה שיטה רוחנית בדוקה!!!

אל חשש אין הכוונה ללימודי דת בכלל לא ולא
אם נשנה את הטבע שלנו לאהבה ונתינה ישתנו בהתאם כל מערכות החיים שלנו: כלכלה, חינוך ועוד זוהי שיטה הומניסטית :
מפנימה ערכים חשובים: אלטרואיזם ואהבה לזולת - בכך נבנית חברה ערכית, מגובשת ואיכותית בה הפרט שומר על ייחודו וחש שייכות. מחזקת את השייכות לעם
– מבט אחר שונה ומקורי על התרבות היהודית, האמונה ואורח החיים היהודי. ויחד עם זאת אונברסאלית - מטרתה להעצים את האנושות כולה
מפתחת את הפרט -
המפתחת את הרגישות של האדם לפרט ומפתחת את האישיות הפרטית. בשיטה שכזאת כל פרט תורם ונתרם רבות זהו היעד של חכמת הקבלה, חכמה עתיקה מאוד והיא שלנו
גשו לנושא בלי דעות קדומות |סלינק|
 
הוהו לימודי קבלה

אכן אין יותר רוחני מזה. מעניין כשלעצמו . יודעת שלימודי קבלה אינם לימודי דת כלל וכלל אך כמדומני יש סייגים או איסורים או הגבלות או הוראות הפעלה לגבי לימודי קבלה. הלא כן?
 

לילך 101

New member
בקבלה חוק אחד בלבד

אנו לומדים להכיר את אותו החוק, לפעול על פיו ולהתקדם לעבר תכלית קיומנו מתוך התפעלות והתרוממות רוח ולא מתוך הכרח וייסורים. זהו מדע ניסיוני ובדוק!
אין בדרך זו הגבלות,
אדרבה האדם צריך להיות מעורה בחברה הסובבת אותו, להיות חלק ממנה לטוב ולרע לא להיבדל ממנה! קחו, לדוגמא, את החודש הזה חודש אב המציין ימים שהם הפכים זה לזה, מחד - חורבן. הקבלה אינה מתייחסת לחורבן של אבנים אלא למשהו פנימי יותר –
לחורבן שבלב. לפני אלפיים שנה איבדנו את היסוד שעל בסיסו נוצרנו – אהבת הזולת, ומאז אנו מתקשים למצוא אותו. וזוהי מהותו האמיתית של החורבן. ומאידך בחודש אב,היום אנו מציינים את חג האהבה העברי – טו' באב.
שני ימים אלו קשורים זה בזה ומשום כך חלים באותו החודש. טו' באב מסמל את הקשר בין הנשמות שלנו לבין הכוח העליון, וזוהי גם הדרך לצאת מן הגלות. כשנחדש שוב את קשרי האהבה בינינו, נוכל לעלות לדרגת קיום חדשה, של אושר ושל אהבה. כיצד להגיע לדרגה שכזאת? אנו למדים מכתבי מקובלים.
 
זאת איננה רוחניות

אם נשים שניה בצד את התקנים, התקציבים, ההשתלמויות, היערכות בתי-הספר ויצירת המתקנים (כל הקשיים שמשרדי החינוך והאוצר יערימו, לכן אין צורך שאנו נעשה זאת). כמו רפואה משלימה, כך גם טיפולים משלימים יכולים לתרום, ואכן תורמים, לתלמידים עם בעיות קשב וריכוז. אני יודע שבזכרון-יעקב יש מרכז שכזה השייך/נתמך על ידי מחלקת החינוך של המועצה. הפעילויות בו נעשות אחר הצהריים ויש קשר בין הצוות החינוכי בבית הספר למטפלים במרכז. ברור לכולם שריטלין אינו מספיק. הריטלין לא פותר מהעבודה הקשה שצריך לעשות עם הילד. לדעתי חלק גדול מההתנגדות לריטלין היא כי היא נחשבה תרופת פלא שמחנכים/ות יויעצים/ות נתנו בעיקר כי זה פתר את ההתמודדות עם "הילד המפריע" (שהפסיק להפריע, אך עדיין לא הפך לתלמיד פעיל המתקדם עם שאר הכיתה).
 

פלגיה

New member
אני לא קוראת לזה רוחניות

אני קוראת לזה "טיפולים רגשיים". ובמידת היכולות של התקציבים - הכל מבורך. עם "רוחניות" הייתי נזהרת קצת כי היא עלולה להיות פתח כניסה לכתות שונות. למשל כת הסיינטולוגיה מציעה סדנאות לקייטנות. לא הייתי רוצה לראות אותם בבית הספר.
 
למעלה