רוצה להיות עובדת, אבל אני אובדת

[לביאה בהתהוות]

רוצה להיות עובדת, אבל אני אובדת

כל חיי עבדתי 9-12 שעות ביום. החריצות תמיד הייתה חלק ממני. ההשקעה, הנתינה.
מאז שילדתי , לפני שנתיים, משהו השתנה. חוסר היכולת למלא חלל של 9 שעות עבודה פג וחלף לו מעולמי. אתן מזדהות, זב ברור לי.
עבדתי תקופה קצרה כמזכירה אבל פוטרתי, לראשונה בחיי, בגלל סיבות שלא היו רציניות. אני בטוחה שזה בגלל שהייתי חייבת לצאת כל יום בשלוש וחצי, לעיתים גם באמצע סערת עבודה דחופה.
אין מה לעשות, אני אמא. אמא לילד הכי מדהים שיכולנו להביא לעולם והוא החשוב מכל.
אני כבר שלושה חודשים לא מוצאת עבודה עד שעה שבה אני יכולה לעבוד.
יצרתי קשרים עם מכרים, שלחתי קורות חיים גם לכאלה שאינם מפרסמים עבודות. וכלום.
היום כבר צלצללו מהבנק. מחזירים צ'קים.
אני אבודה.
כבר בדיכאון נוראי.
הפכתי לאמא עצבנית, לחסרת מנוחה.

אני רוצה לעבוד. שרק יתנו.


תודה על הקריאה.

 

[נענע טריה]

ליבי ליבי איתך , מבינה את הרצון לעזוב הכל

בשעה 15:30 ולא משנה מה יהיה , גם אני עושה את זה, אבל פעם בשבוע נשארת עד מאוחר להשלים פערים ......

יש אתר "עבודות שאוהבות אמהות "או משהו בסגנון , מקווה שיעזור לך למצוא משהו ' http://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA/188887621150598

בהצלחה

 

[נעמה בסוודר]

מאוד מאוד מבינה אותך

חברה שלי סיפרה לי על חברה שלה כאן, שהיתה בשלבים האחרונים של תהליך מיון. היו כבר ארבעה ראיונות מאחוריה, וזה היה אמור להיות האחרון שבהם, ואז היא העלתה את סוגיית השעות, כי פתאום היא קלטה שהמשמעות של התפקיד היא שהיא בקושי תראה את הילדים שלה ערים.
בכל אופן, זה לא עלה יפה, והיא עכשיו גם במחשבות מה הלאה.

מה לגבי עבודות "זמניות" יחסית כמו חלוקת פלאיירים או עיתונים. אני מודה שאישית אני מוצאת את העבודות האלו בעלות חן מסויים (אמנם לא עבדתי בהן, אבל אני גם טיפוס שאוהב לקום מוקדם בבוקר, ואני גם נהנית ללכת ברגל).
בנוסף, יש מצב להירשם כעובדת פוטנציאלית אצל חברות שעושות אאוטסורסינג לשירותי משרד?

 

[לראות טוב]

בטוחה שאובדת?

מצאת משהו? חשבתי שאולי דווקא המצב הזה מאפשר לפתוח ערוצים חדשים. לברר מה באמת רוצה לעשות, אולי יש לי איזה חלום שנגנז ועכשיו יכול להתגלות? אולי משהו יותר רגוע? אני גם הייתי לא מזמן במצבך. ממש חשוב לי הבית והילדה. כשחזרתי לעבוד ניסיתי עבודה שהתאימה לבית עם השעות והמשכורת אבל קמלתי בתוכה, ואז זה הביא אותי לקצה בו הייתי חייבת לברר מה אני רוצה לעשות בחיים האלה, בלי קשר להיותי אמא, אלא דוקא באופן נפרד, ואז אחרי זמן מסוים הגיעו תשובות משמחות שמסתדרות ממש טוב עם האימהות. נראה לי שלב ראשון זה לא להיבהל מהמצב, כי הוא במילא לא בשליטתי ולא אומר על הערך שלי שום דבר, ולנסות לראות מה כן יכולה כרגע? בעיקר להתחשב בעצמי ולהיות טובה לעצמי ואז כבר יבואו תשובות... הבהלה לא מאפשרת לי לראות כמה אפשרויות יש סביבי. בטוח שאת עוברת משהו טוב, רק כרגע עוד לא ברור מה....וגם אם תבחרי עבודה שלא ממש תתאים, זה לא נורא, תמיד אפשר לנסות מקום אחר. אבל ממש מבינה אותך בתוך התהליך הזה- זה לא פשוט, ומלחיץ להיות בלי עבודה. בהצלחה!

 

[עינב וזהו]

יש לילד אבא בתמונה?

כי אם כן- זה אומר שעקרונית את לא חייבת כל יום לקום ב-15:30 מהכסא. אפשר להתחלק. מנסיוני- כשאת מחפשת עבודה עם 2-3 ימים לצאת מוקדם ועוד 2-3 ימים להשאר עד 18-19- זה בהחלט משדרג את האפשרויות שלך