רצח השיח הציבורי – חטאי השמאל
בהמשך למאמר קודם על רצח השיח הציבורי, בו לא נקטתי עמדה לגבי מי אשם במצב שנוצר, בשני המאמרים הבאים ברצוני לגעת באשמה של שני הצדדים. במאמר זה אגע בחטאי השמאל ובזה שאחריו בחטאי הימין. לצורך העניין אחזור מעט אחורה בזמן, עוד לפני רצח רבין. כמי שבאופן מסורתי נמצא בחלק מדעותיו בצד ימין של המפה ובחלק אחר בצד שמאל, בהרבה מקרים הייתי צופה מהצד על ויכוחים שחרגו מעבר לגבולות בהן היה ברצוני לקחת בהם חלק. הטון המחנך וה"כל יודע" שאפיין את דברי איש השמאל במהלך רוב הויכוח היה מתחלף ברגע שהיה איש הימין מעלה טענה איתה היה קשה לאיש השמאל להתמודד. או אז היתה מופיעה תנועת היד המבטלת האומרת "מה אתה בכלל מבין", או מבט מזלזל תוך כדי הוצאת קולות "פפפפפ". לאחר רצח רבין המצב החמיר. לפתע הפך השמאל, אביר הדמוקרטיה, לסותם הפיות מספר אחת. להמשך
בהמשך למאמר קודם על רצח השיח הציבורי, בו לא נקטתי עמדה לגבי מי אשם במצב שנוצר, בשני המאמרים הבאים ברצוני לגעת באשמה של שני הצדדים. במאמר זה אגע בחטאי השמאל ובזה שאחריו בחטאי הימין. לצורך העניין אחזור מעט אחורה בזמן, עוד לפני רצח רבין. כמי שבאופן מסורתי נמצא בחלק מדעותיו בצד ימין של המפה ובחלק אחר בצד שמאל, בהרבה מקרים הייתי צופה מהצד על ויכוחים שחרגו מעבר לגבולות בהן היה ברצוני לקחת בהם חלק. הטון המחנך וה"כל יודע" שאפיין את דברי איש השמאל במהלך רוב הויכוח היה מתחלף ברגע שהיה איש הימין מעלה טענה איתה היה קשה לאיש השמאל להתמודד. או אז היתה מופיעה תנועת היד המבטלת האומרת "מה אתה בכלל מבין", או מבט מזלזל תוך כדי הוצאת קולות "פפפפפ". לאחר רצח רבין המצב החמיר. לפתע הפך השמאל, אביר הדמוקרטיה, לסותם הפיות מספר אחת. להמשך