רצח עם האמנם?.
ישנו ציווי בתורה להשמיד את זרע עמלק, בבואנו לחקור את הצווי הנ"ל-אם בהלכה,במדרשים ובאגדות אנו מוצאים פנים שונים לחלוטין בתוך אנקטודה זו. אם נבחן את הפן האנתרפולוגי-סוציולוגי של העת הקדומה נמצא כי עמים שלמים היו בסכנת הכחדה מתמדת, וכן גם עם ישראל שזה עתה כבש חלקים נכבדים מארץ לא לו, הסכנה הברורה שהיתה כחרב המונחת על צווארם של עם ישראל היתה העם העמלקי שלא ידע פחד מהו, העמלקים מתוארים כאנשי חרב העשויים ללא חת, המזומנים למלחמה בכל עת. מן הסתם הסכנה הזו גרמה להוצרותה של הדוקטורינה המאפשרת תרחישים אסכטיולוגיים (סופניים ברמה הקוסמית). כלומר-מלחמת האור בחושך, הטוב ברוע, כשעמלק תפס בזירה העולמית את מקום הרוע המוחלט אזי תפקידם של בני האור (העם הנבחר) למגר רוע זה, ואף להשמידו. הדברים מוצאים ביטוי נרחב במדרשי האגדה של חז"ל כגון המדרש שכל עוד ישנו עם עמלקי תחת השמיים אין כיסאו של הקב"ה שלם, או שמו שלם (יה ולא יהוה). אפשר לנסות להבין מהיכן צמחה דוקטורינה זו הקוראת להשמדתם של העמלקים שלא חסו על אנשי ישראל, על נשותיהם, בניהם ובנותיהם. אך בכל זאת ישנו פן אנושי בסקטור זה, כששאול נלחם עם מלכם של העם העמלקי-אגג, הוא חס על חייו למרות שנצטווה על ידי שמואל הנביא להרוג בהם ולא להשאיר זכר. (המדרש מספר ששאול ראה ברוח הקודש שמצאצאי אגג יהיו יהודים צדיקים לומדי תורה ואכן מאגג יצא המן האגגי וממנו יצאו תנאים). עונשו של שאול היה שנקרעה ממנו המלכות. והועברה לבית דוד. היו שרצו להשוות בין העם הגרמני לעם העמלקי ואף "הוכיחו" בשיטה פלפולית זו או אחרת שאכן היטלר וחבריו הינם צאצאי עמלק. ---- בכל אופן ברור לכל שההתיחסות לכתובים הוקראים להשמדה המונית של עם אחר הינם בבחינה מיתולוגית וההתיחסות צריכה להיות בהתאם. אבוי לאיש שיראה בצווי זה דבר שהינו בר מימוש. חושבני שבאם נראה בזה ציווי אלוהי אקטואלי, אנו עשויים למצוא עצמינו נרדפים שוב בשל החשיבה ההרסנית הזו.
