רציתי לשאול אתכם על נהיגה.

[יעל ניסן]

רציתי לשאול אתכם על נהיגה.

כלומר... איך אומרים לאבא (בן 76 עם נשמה של בן 20) שאפעס - הנהיגה שלו כבר לא מה שהייתה פעם? שהוא מסכן ומסתכן? שהרפלקסים לא משו? שהשמיעה... בכלל אין מה לדבר? שכל החושים כבר לא כמו שהיו ועל הכביש זה מסוכן פי כמה? ... וכל הדאגה הזו עומדת מול תחושת העצמאות והחופש להגיע לאן שצריך לבד שאני - הרעה - רומזת שהוא צריך לוותר?

 

[גנגי]

אני רק יכולה להספר מה אני עשיתי

כשאמא שלי, בגיל דומה, התחילה לסכן את העולם בנהיגה, ובשום אופן לא היתה מוכנה להפסיק לנהוג - שיתפתי את הרופא שלה בפחדים שלי, וביחד דיברנו איתה על הסיכונים של אדם בגילה ובמצבה הבריאותי ללקות בשבץ או בהתקף-לב קטן, שהולכים וגדלים עם הגיל, ודיברנו על הסיכוי שזה יקרה תוך כדי נהיגה (אחד מהחברים שלה נפטר באופן דומה), ואז שלפתי את התותחים הכבדים - אמרתי לה שנהיגה במצבה מעלה את הסיכון שהיא תפגע נניח בילדים (תחשבי, אמא, לו מישהו במצב כזה, שמודע למצבו, היה נוהג למרות המלצות הרופאים ופוגע בילדות שלי! היית יכולה לסלוח?). אחרי מחשבה ארוכה היא השתכנעה מהטיעון הזה. לקח עוד שנה עד שהסכימה למכור את האוטו, שעמד בינתיים במוסך ללא שימוש, היות שרגשית היה לה נורא חשוב לדעת שיש לה עוד אוטו (- משהו בהגדרה של עצמאות כנראה היה קשור לאפשרות לנהוג, גם אם זו רק תיאורתית), אבל בסוף גם זה נפתר.

 

[femmie]

תהליך אישי

קודם כל בהצלחה לפתיחת הפורום. הוריי שחיי בחו"ל נפתרו לפני 3 שנים בהפרש של 4 ימים, סיפור מרתק בפני עצמו. אך בקשר לנהיגה: אמא למדה לנהוג בגיל מבוגר והפסיקה לבדה לפני 10 שנים, אבא שלי לקח זוג חברים איתו באוטו, הם ירדו באמצע הנסיעה, בעיות ה"קלו'ץ" והנהיגה המאוד לא חלקה היו ביטויים ראשוניים של מחלת הפרקינסון!! לקח עוד מספר שנים עד מסירת הרכב לאחי. אצל משפחה של בעלי יש למזלנו 3 ילדים, 2 קלות ובינתיים גם 2 נכדים עם רישיון נהיגה, כך שניתן לעזור להם בלהגיע. מאוד חשוב: הם לא מתביישים לבקש עזרה!!! בחיפוסי אחרי מתנה ליום-הולדתם עבור חמתי עלה לי ראייון לתת להם מנוי לסינמטיק. יכולים לשם להגיע רק ברכב (אנחנו גרים בפריפריה). צילצלתי לפני שבוע לברר האם ניתן לקנות 3 מינויים, כאשר מנוי אחד הוא עבור ה"נהג מלווה". נהנתי לצערי בשלילה. אולי הקדמתי את זמני כאן בארץ.? אני מושפעת מקריאה בעיתונות הולנדית, שם בהולנד החברה כללית כולל הממשלה והחברות המשחריות גילו כבר מספר שנים את הצרכים של האכלוסיה בני 45-70, וגם את הכוחות שלהם: כסף וזמן, וצרכים משתנים. אם תרצו, אוכל להרחיב, שבת שלום, פמי

 

[גנגי]

אכן, בחו"ל זה באמת אחרת.

ובארץ קשה להיות קשיש, ובעיקר - מבזה להיות קשיש. וזה אחד הדברים שהכי חשוב לי לשנות. את היחס המרחם-מזלזל של החברה לקשישים. וזה עוד במקרה הטוב. נתקלתי בזוועות אמיתיות בבתי חולים, בעיקר. מתייחסים שם לקשישים כמו לשקי-אפשה מיותרים. לא דואגים למנוע את ביזויים כשמחליפים להם חיתולים, למשל, הופכים אותם כמו שק של תפוחי אדמה, ואם אין לצידם מישהו שישגיח 24 שעות ביממה - איש אינו דואג לכבודם ולצנעתם ופרטיותם. כאילו הם כבר לא בני-אדם. ואם הם עצמם אומרים משהו, מתייחסים אליהם במקרה הטוב כמו לתינוקות, שאין להם דיעה משלהם ושאינם יכולים להחליט ולשפוט, אפילו אם הם צלולים לגמרי. מחריד.

 

[אנימו]

שלום לכולם. ברכות על פתיחת הפורום.

מוצאת לנכון להביא לידיעתכם כתבה שהתפרסמה ב-YNET שאמנם אינה משובבת נפש אבל כדאי להיות מודעים למתרחש והיות כל הזמן עם יד על הדופק. כתבה

 

[גנגי]

../images/Emo45.gif כתבה חשובה מאוד. תודה.

וזה הזמן להדגיש שככל שהיד שלנו על הדופק באופן בולט יותר, כך הסיכוי שיטפלו בהורינו כראוי גדול יותר.

 

[אנימו]

מסכימה לדעתך אם כי לפעמים עם כל

הרצון ותשומת הלב - התסכול גדול וההרגשה שעומדים בפני שוקת שבורה חזקה. מאחלת לכולם ולכולו שבשעות משבר נדע לאזור כוח ולא להכנע ליאוש . חזק ואמץ.

 

[אנימו]

כולו=כולנו../images/Emo39.gif

 

[femmie]

חו"ל מתחיל להתקרב... לידיעתכם

בבי"ח רבין יש מכון לאבחון ושיקום נהיגה. גם מומלץ לגשישים נוהגים "בריאיים" http://www.clalit.org.il/rabin/Content/Content.asp?CID=124&u=1239 אני מודעת לקושי ההתחלתי, התהליך איך לשכנע את ההורה, אך אולי הקישור יעיל למישהו. אולי לעזר ברופא משפחה? פמי

 

[רותהמואביה]

חדשה כאן ומרשה לעצמי להגיב

אני מכירה הרבה בגיל זה שעדיין נוהגים ולא יהיו מוכנים להקשיב לשום טיעון שהנהיגה מסוכנת עבורם.

 

[אנימו]

רות-העובדה שרבים עדיין נוהגים בגיל

מבוגר מאוד היא גם מסוכנת מאוד לנוהג ולסביבתו. לפעמים כדאי להוועץ עם רופא המשפחה בנדון שהרי מגיל 67 כמדומני נדרשת חתימתו על הטופס המיועד לחידוש הרשיון.

 

[יעל ניסן]

זה ברור

שלא מוכנים להקשיב - במיוחד שנהיגה קשורה לכל כך הרבה דרגות חופש בתרבות שלנו. השאלה שלי הייתה מכוונת יותר לגבי "איך אומרים" - במיוחד בגלל שמדובר בעניין רגיש. וכמו שגנגי אמרה - הנהיגה לא רק מסוכנת עבורם.

 

[שריד]

אולי אפשר להפיל את הסיבה על סעיף

ראיה ? שדה ראיה ? ומה בנוגע להשתמש בפורום שיקום נהיגה של פנינה וייס ו/או בכלל במכון שלה ? ולסיום ברכות על הפורום... נוגע לכולם... שריד

 

[יעל ניסן]

תודה, שריד

נראה לי, שאחרי שהורי יחזרו מחו"ל (כן, הוא נוהג גם שם!) אשב לדבר עם אמא שלי. הכי מטריד אותי זו השמיעה - אינו מוכן ללכת עם מכשיר ולא שומע ממטר... ומהירות התגובה.