רציתי לשאול ולומר וורט

[uri251]

רציתי לשאול ולומר וורט

1. ישנם בתושב"ע הרבה הלכות שנאמרו ונתחדשו על-ידי תנאים ואמוראים, האם ניתן להסיק מכאן שהלכות אלו לא היו ידועות בתקופות קודמות ? 2. אם הלכות אלו כן היו ידועות ונמסרו להם מרבותיהם, מדוע הדברים לא נאמרו בשם אומרם ? 3. אם הדברים לא היו ידועים אלא שנתחדשו, האם ייתכן שתנאים ואמוראים קיימו הלכות אשר הדורות שלפניהם לא שמרו ?? 4. כתוב במסכת סוכה שרבן יוחנן בן זכאי ידע את הוויות אביי ורבא, אם כן למה לא אמר אותן בעצמו ? 5. מדוע אברהם אבינו עליו השלום התפלל על אנשי סדום ולא על יצחק בנו, שלא ישחט ? וורט יפה ששמעתי: כתוב בשולחן-ערוך (רל"ט) שבפרשיות של שמע-ישראל ישנן 245 תיבות ולכן כופלים את התיבות האחרונות ומוסיפים את המילה "אמת" כדי להשלים לרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים, כי כל איבר בגוף מקבל כוח וחיות ממילה אחת בפרשיות הללו. ועל זה מרמז הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום", כלומר כאשר מדביקים את אתם (אותיות "אמת") ב-ה' אלוקיכם (המילים האחרונות של פרשיות שמע) אז חיים כולכם היום - כל האיברים מקבלים חיות.

 

[mgb]

לפני התשובות היפות והחשובות>

בס"ד הרגשתי חובה להודות לך על ה"וורטים היפים"!!

יישר כוחך!

המשך לזכותינו בדברי תורה המשיבים נפש!!

בברכה

 

[mgb]

תשובות:

בס"ד שלום לך ! תשובה לשאלות (1),(2) ו-(3): כיוון שנשאלתי על כך אתן לך את התשובה ואוסיף מספר מילים לשאלתך הנוכחית: בבקשה: "בחלוקה כללית בסוגי המצוות אנו מבחינים בין מצוות שניתנו וכתובות בתורה לבין מצוות שאינן כתובות וייסודן מדברי חכמים(נקראים גם "דברי סופרים"). אך גם למצוות שתקנו חכמים ישנה חלוקה נוספת. ישנן מצוות, דרשות ופירושי פסוקי התורה, מנהגים, גזירות, ותקנות. חלק מסוגים אלה נתקנו או פורשו ע"י הנביאים ונקראים "דברי קבלה". למשל: קריאת "הלל", קריאת התורה בשבת ויו"ט וימי שני וחמישי, מתנת גוסס(שתקפה באמירתו בלבד ללא שטר), חתימת עדים על גט-אשה ועוד. ואפרט אותם בקיצור נמרץ: * בחלק המצוות כלולים בין השאר מצוות הדלקת נר חנוכה שציינת. * בחלק הדרשות כלולים כל פרשנויות התורה שבכתב (עפ"י "ל"ב נתיבים" שקבלנו במתן תורה מהם גם י"ג מידות שהתורה נדרשת). אגב, לסוג זה יש תוקף כשל תורה ממש!! * בחלק המנהגים שקבעו חכמי כל דור ודור במקומם לבני עדתם וקהילתם. לרוב אינם מחייבים המנהגים חלק מהעם ששהה באותה תקופה בחבל ארץ אחר, לדוגמא: חרם דרבינו גרשום איסור קטניות לבני עדות האשכנזים ועוד.. * בחלק הגזירות(נקראים גם דקדוקי סופרים") כלולים איסורים שנאסרו עלינו כדי שלא נגיע לאיסור תורה,(סה"כ ישנם מסוג זה 18 גזירות) כך למשל: איסור מוקצה איסור "שניות" לעריות איסור חצי שיעור ועוד.. * בחלק התקנות כלולים חיובים שונים שאינם אלא כ"חוק עזר בין עירוני"..(כמשל, כמובן!) למשל: תקנה שלא להוציא לעז על מתים תקנה שונות בדיני ממונות וכו'. לשאלתך, אכן אין הדלקת נר חנוכה שומרת על מצוות התורה אבל היא כלולה בחיוב לשמוע לדברי חכמים(כנ"ל בתשובתי הקודמת). אגב לדוגמא, מדוע חכמים כלל תיקנו מצווה חדשה זו? ישנם מספר טעמים, אגע ב-2 כעת: 1) יש חיוב להודות לה' תמיד על נס שקרה, בין לאדם פרטי ובין לציבור. 2) חכמים בכל(!)מצוותיהם, גזירותיהם ותקנותיהם לא הוסיפו דבר אא"כ מצאו אסמכתא ורמז לכך מהתורה. כל הדברים הנ"ל הם בקיצור אבל זהו בעקרון! עד כאן תשובתי הקודמת.. כעת הבט ידידי: חלק של התקנות או המנהגים שנתקנו לשעתן ברור שלא היו ידועות לפני כן. אבל בחלק של הדרשות שהתפרשו מכוח "י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן", למשל, היו כן ידועות! תשובה לשאלה(4): מספר תשובות לדבר: א) אנו מתפללים: "תן חלקנו בתורתיך", מכאן שלכל אחד יש את החלק בתורה שעליו לגלות. ר' יוחנן ידע ולא הוא שפרסם את הדברים, כי לא היה זה בחלקו! ב) גם אם ידע ר' יוחנן הוא ידע כללית ולא פרטנית, כלומר ידע את תמצית הדברים. גם לגבי המדרש שכשעלה משה רבנו ע"ה לקבל תורה, ה' הראה לו את כל מה שיחדשו במשך הדורות בתורה. ועל כך נתון ויכוח בין רבותינו הן "הראשונים" והן מ"האחרונים" למה הכוונה- האם ממש הכל או פרטים כללים. ולכן ניתן לענ"ד, לאמר גם על שאלתך את התשובה הזאת. תשובה לשאלה(5): 1)על אנשי סדום אברהם התפלל כי ראה שה' משאיר לו אפשרות לבקש רחמים. 2)ה' כבר נתן לאברהם את המקומות האלה וכבייכול ה' צריך לבקש ממנו רשות להחריבן "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה." מפרש רש"י : המכסה אני - בתמיה (כלומר יש לקרוא מילים אלה בסגנון שאלה) אשר אני עושה - בסדום לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו אני נתתי לו את הארץ הזאת וחמשה כרכין הללו שלו הן שנאמר גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו', קראתי אותו אברהם אב המון גוים ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי ? רואים שה' מודיע לאברהם, סימן: 1) שה' כביכול מבקש ממנו רשות 2) שאיפשר לו לבקש. אחרת מה הטעם להודיע? ועל בנו אברהם לא מצא בדברי ה' את האפשרות הזאת(בראשית כב ב): "וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" הערה: בהחלט יתכנו פירושים נוספים אחרים. והנראה לע"ד כתבתי. בברכה

 

[uri251]

תודה ורציתי קצת להוסיף ולשאול

למשל כשכתוב במסכת ברכות: "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום", זו ככל הנראה אינה מצווה מדרבנן, אם כן מה היא ? תקנה / גזרה / מנהג ? מי שעושה זאת מה עליו לכוון (מלבד כוונת מצוות לימוד תורה) ? לקיים מצווה מדרבנן ? וכהמשך לשאלתי הקודמת: האם לפני רב אמי לא למדו 2 מקרא ואחד תרגום ? ומניין רבי אמי למד זאת ? אם קיבל זאת מרבותיו למה לא הזכיר את שמם ? ואם ראה שנהגו כך בדורות הקודמים למה לא ציין זאת ? האם מימות יהושע ועד אנשי כנסת הגדולה לא נתחדשו הלכות ? למה רוב רובן של ההלכות במשנה ובגמרא מובאות רק בשם תנאים ואמוראים ולא בשם קודמים ? לגבי שאלה 5, הן ה' אמר למשה "הרף ממני ואשמידם" והנה מייד משה התחיל להתפלל וכן אצל חזקיה המלך שאמר לו ישעיה שהוא הולך למות ומייד התחיל להתפלל וישנם דוגמאות נוספות ואני לא כל-כך מבין למה להתפלל על אנשים רעים וזרים ולא להתפלל על הבן שלך עצמך ??