רציתי לשתף אותכם בסיפור שלי

[דורית 2 2]

כל כך נכון.תודה

 

[דורית 2 2]

רציתי לשתף אותכם בסיפור שלי

שלום לכולם אני פשוט מרגישה צורך לספר את הסיפור שלי ורציתי גם להתייעץ. אני סבלתי מאלימות כשהייתי ילדה עד גיל די גדול. אבא שלי היכה אותי ואמא שלי סבלה מאבא שלי אבל התעללה בנו רגשית. הרבה שנים הייתי חסרת ביטחון בגללם, למרות שאני אדם מאוד חברותי. אף פעם לא קנו לי בגדים חדשים, לא הקשיבו לי, לא קיבלתי ביטחון וגב מההורים שלי. היום אני מנסה להבין אותם ולא לחיות עם כעסים. אני מנסה להבין שהיתה להם גם ילדות קשה, הם גם היו מוכים. היה להם קשה לגדל אותנו. חרא זה לא תמיד עובד. בגדול הזיכרון הזה הולך איתי יום יום. אני מרגישה אחרת מבן אדם רגיל. אני מתעייפת (נפשית) הרבה יותר מהר. יש לי צורך להיות לבד. כל מיני. יש הרבה מצבים שאני אומרת לעצמי יאללה אף אחד לא יכול להבין אותי בקטעים מסויימים.לפעמים יש לי גוש בגרון ואני יודעת שאני לא יכולה לשתף אף אחד סביבי. כיום אני אקדמאית. מרוויחה לא רע. לא טוב לי אבל גם לא רע לי. אני הולכת לטיפול פסיכולוגי כדי לשקם את עצמי. אני אשמח לשמוע מאנשים שעברו משו דומה. יש לי גם שאלה- אני גרה כיום בבית. אני נלחמת עם ההורים שלי שנים. מדברת בבית נגד אלימות. אני קונה לאחים שלי כל מה שהם צריכים וקונה אוכל לבית כדי שאחים שלי לא יעברו את מה שאני עברתי. כיום האלימות פחתה מאוד בבית. אבל אני מרגישה שאני עייפה. בא לי לצאת מהבית אבל מאוד קשה לי. אני מרגישה כאילו אני שומר הראש של האחים שלי. הלכתי לרווחה וניסיתי לשלוח את ההורים שלי לטיפול וככה אני אהיה רגועה שהם מטופלים אבל הם סרבו ללכת והעובדת הסוציאלית לא הסכימה לחזר אחריהם משום ש" הטיפול צריך להיות מרצון אחרת הוא לא אפקטיבי". אני מרגישה שאם אני אצא מהבית אני נוטשת את אחים שלי. אני אשמח לשמוע דיעות מאנשים שמבינים את הסיפור שלי אנשים העולם לא פשוט אבל יש תקווה ויש חוויות טובות. תודה

 

[מתקמבקת]

ממליצה ללכת לייעוץ

זה משהו שהבנתי לאחרונה. אני גדלתי עם אמא מתעללת, לא רק פיזית אלא גם נפשית וגם אצלי יש הרבה דילמות בנושא . מצד אחד אני מנסה לתת לאחים שלי גב מאוד חזק ורחב, מצד שני לפעמים אני מזהה התנהגויות שלי שדומות לשלה, צד שלישי אני מאוד מפחדת מלהיות דומה לה ומצד רביעי ברור לי שכשאהיה אמא בעצמי אצטרך להשתלט על הדחף שלי לרצות לפצות את ילדיי על דברים שאני עברתי. בעקבות הרבה מחשבות ונדודי שינה שהתעוררו בגלל משהו אחר והמשיכו לנושא החלטתי ללכת לדבר עם איש מקצוע. רק בשביל לסדר דברים בראש, לפרוק ולהרגיש שאני בסדר ונורמלית. למזלי הרב, היו הרבה אנשים בילדותי שנתנו לי גב חזק, בעיקר אבא שלי ודודים שלי. זה מה שהפך אותי לדעתי לאדם שאני היום, אני יודעת להתמודד עם דברים ולא מטאטאת דברים מתחת לשטיח.

 

[דורית 2 2]

אני ממש מבינה על מה את מדברת

אני עכשיו בייעוץ ואין לי מושג איך הייתי מתנהלת בלי זה. לפעמים אני מרגישה שמה שעברתי גורם לי להיות שונה מכל העולם. כאילו אנשים רגילים לא יבינו אף פעם את המצוקה שלי.. כאילו אני סוחבת מאחורי עולם אחר, אפל. עולם של התעללות והשפלות. זה מאוד קשה. לפעמים אני מרגישה חצויה בגלל זה- אני כביכול מתפקדת נורמאלי בעבודה והכל אבל ברגש עדיין יש את הרקע הזה

 

[מתקמבקת]

זו תחושה מוכרת

שאף אחד לא מבין. אני בשיחות אצל מישהי שעוזרת לי קצת לקבל דברים שעברתי, להבין למה אני פועלת כפי שאני פועלת בסיטואציות מסויימות. אם יש משהו שהבנתי זה שבמקום מסויים אסור לתת לזה להפוך אותנו לקורבן כי אנחנו לא. חייבים להתחיל לצמוח מזה. גם אם בהתחלה זה נראה מאולץ חייבים להמשיך עד שזה פשוט מתגמד לעומת שאר הדברים שהשגנו.

 

[דורית 2 2]

זה נכון.אני מצליחה מאוד בעבודה. אני עובדת

בניהול ומרוויחה לא רע, אבל איכשהו אתה הולך עם החרא הזה בפנים וזה מלווה אותך תמיד ומבדיל אותך משאר האנשים. הלוואי וזה יחלוף לגמרי. אני מקווה