רציתי לשתף
אז...הייתי בהפגנה שהייתה בכיכר רוטשילד בת"א נגד יוקר המחיה ומחירי השכירויות בערים וגם מחירי הדירות.לא היה לי פשוט להגיע לשם וזה דרש המון כוחות וכדור הרגעה.זה היה לימודי בעבורי וגם הזדמנות לפרוק קצת תסכול.שאבתי עידוד מכך שסוף סוף אנשים יצאו החוצה ועשו מעשה.היה מגה פון שעבר בין כל אחד ואחד שרצה לדבר,לצעוק ,להביע את הכאב ואת האכזבה שהוא חש מהממשלה לנוכח יוקר המחיה.ואנחנו כמובן מדברים כאן על אנשים שהולכים כל יום לעבודה בלי שום תמיכה מאף משרד ממשלתי.אם הם במצוקה שכזו עד שכבר הם יצאו לרחוב,על אחת כמה וכמה מצוקה של נכים.למדתי עד כמה נחוץ השימוש במדיה,לצלם סרטי וידאו ולהעלותם לרשת ולשלוח לטלויזיה ולמי שאפשר.לא להיבהל,אני לא מצפה מחולים ומתמודדים לחשוף את עצמם.מי שירצה יחשוף את עצמו ומי שלא האנונימיות שלו תישאר.אני בעיקר רוצה לראיין ולצלם אנשי מקצוע שידברו על המחלות,עד כמה הן פוגעות בתפקוד,עד כמה השילוב של שיחות וטיפול תרופתי חשוב לכל אחד ולא רק ליחידי סגולה,על כך שלא מתאפשר להם לטפל כראוי בכל חולה תחת התנאים הנוכחיים,ומה לדעתם צריך לשפר במערך השיקום.צריך להזרים הרבה מידע כי ציבור רחב לא יודע דבר וחצי דבר,ואלו שבכנסת עוד יותר בורים.צריך לשלוח כמות מאסיבית של מכתבים ואימיילים,לכל גורם ואדם אפשרי,הכוונה היא להציף,בפירוש להציף אותם בכמויות אדירות! והכוונה למאות מכתתבים ומיילים ולהזכיר להם,לחברי כנסת בעיקר,שגם חולי נפש הולכים לקלפי להצביע ומוטב שיהיה מישהו שיבין שזה ציבור שיכול להשפיע ולכן משתלם לפעול בעבורו ולהשמיע את קולו ולהילחם על זכויותיו. מאחר ויש לי עוד חודש חודשיים עד לניתוק העזרה הכלכלית מהוריי,אני אנצל את הזמן הזה בכדי להתארגן למאבק ולהתריע בפניי הגורמים בממשלה.אני אשלח מכתבים לחברי כנסת ולשרים,לנציב תלונות הציבור,לאחראי לתלונות הציבור במשרד הבריאות ואתלונן על כך שבקופ"ח אין בכלל שירות של פסיכיאטרים,דבר שזורק את החולה אוטומטית לתחנות לבריאות הנפש או למרפאות חוץ,אשר מניסיוני בעיר מגוריי,השירות שם הוא מתחת לכל ביקורת.בנוסף לזה אציין גם את היד הקשה שמנהיגות קופות החולים באישור לקניית תרופות,בהעדפה לספק תרופות גנריות אל מול התעקשות של פסיכיאטר על טיפול בתרופה מקורית ואת העובדה שלא נסתרת מעיינינו שמשרד הבריאות משלם לקופ"ח מחיר של תרופה מקורית אך זו מספקת תרופה גנרית ומשלשלת את הרווח לכיסה,כלומר עושה במתכוון רווח על גבם של חולים כרוניים שמצבם הכלכלי והנפשי גם כך די ירוד. הייתי רוצה לשמוע מכם מה עוד אתם חושבים שצריך להיות כלול בדרישות במאבק. הייתי רוצה לדעת מאנשים כאן על החיים בהוסטל ובדיור מוגן דברים כמו,האם מגיע להוסטל פסיכיאטר ואם כן מה התדירות? והאם המטופלים מרוצים ממנו,אם לא האם יש להם אופציה להיות מטופלים אצל רופא אחר? האם הם מקבלים טיפול בשיחות ומה התדירות של המפגשים? האם מתקיימים חוגים וסדנאות בהוסטלים ואם כן אילו חוגים ובאיזו תדירות? האם המגורים בהוסטל ובדירות הלווין הם בחינם או שיורד סכום מהקיצבה ואם כן אז מה הסכום? האם זה כולל רק מגורים או עוד דברים כמו אוכל ותרופות? הייתי רוצה לשמוע מאנשים כאן מה חסר להם מעבר לכסף.האם אנשים שנעזרים בשירותי חונכות מרוצים מהחונכים? האם החונכים מתמידים או מתחלפים לעיתים תכופות? כמו כן,אנשים שמתאשפזים במסגרות של אישפוז מלא ואישפוז יום,הייתי רוצה לדעת האם מקבלים שם טיפול בשיחות? אילו פעילויות יש והאם הן עוזרות? מה מציק לכם במסגרת האישפוז ומה חסר לכם? על מנת שאוכל להגיע לכמה שיותר אנשים ולהעיר אותם כדי שיקחו חלק במאבק,אני אוציא הודעות שניתן יהיה להדפיס במחשב ואשמח אם אנשים כאן שנמצאים בהוסטלים,הולכים למועדוני אנוש,למסגרות אישפוז יום,ולמסגרות של מפעלים מוגנים,בתחנות לבריאות הנפש במרפאות החוץ בבתי החולים,יתלו את המודעות בכמה שיותר מקומות.גם מי שפעיל בעוד פורומים ויפיץ את החומר,זה יעשה לנו שירות עצום.אני אפנה להנהלת אנוש וכולי תקווה שאצליח לגייס אותם למאבק ולזכות בתמיכתם. כמו כן,אנסה לפנות לארגון כפיים,שידוע לי שמלמדים שם קורס בצילום וידאו וקולנוע ואבקש את עזרתם בצילום ראיונות עם רופאים פסיכיאטרים,פסיכולוגים ועו"סים שיהיו מוכנים להרתם למאבק.את קטעי הוידאו ניתן יהיה להעלות באינטרנט,ברשתות חברתיות,לשלוח לגורמים ממשלתיים ובפורומים וכן גם לטלויזיה.הדבר אפשרי.אם נתגייס לזה,וכל אחד יתרום קצת ובהתאם ליכולתו-אנחנו נעורר הדים ונזכה לתשומת לב.רבים מהאנשים במדינה לא מודעים לכך שקיצבת הנכות עומדת על 2300 ש"ח כבר שנים! הרבה אנשים נמצאים תחת הרושם המוטעה שאנחנו מקבלים קיצבה יותר גבוהה ממשכורת מינימום וחיים לנו בסתלבט ובכיף על חשבון משלם המיסים,הציבור חייב לדעת שלא כך הוא הדבר,ומשידע זאת-ייתכן שיירתם גם למעננו. ברור לי שלא אוכל לעשות הכל לבד ולשאת את כל זה לגמרי על כתפיי הצרות בעיקר משום שאינני בריאה ואינני נמצאת בתקופה מוצלחת של חיי,לא תמיד יהיה בי הכוח ולא תמיד ארגיש טוב בשביל להיות כל הזמן פעילה,ולכן זה חשוב,שיהיו איתי עוד כמה אנשים,שבימים קשים שלי,הם יוכלו להחליף אותי ובימים קשים שלהם יוכל מישהו אחר להחליף אותם. שיקום זה דבר חשוב,אך עד כמה איכותי הוא? עד כמה הוא נכון? עד כמה הוא ניתן? לצאת לעבודה זה חשוב,אבל זה תהליך,וזה לא תמיד יציב ועדיין...לשלם למישהו שעושה מאמצים עילאיים להגיע לתעסוקה נתמכת ומצליח כן לעבוד,האם מגיע לו שכר של 8 ש"ח לשעה??? או 12 ש"ח לשעה? אני לא יודעת מהו התעריף במפעלים מוגנים ובעמותת שכולו טוב,אשמח אם תעדכנו אותי. וכמובן,אני אשמח לשמוע הצעות,טענות ודברים שחשוב לכם שיועלו לסדר היום במאבק. אנשים יקירים תזכרו,אנחנו לא אבק בצד הדרך של ההולכים שמתאדה ברוח,אנחנו בני אדם והמדינה החליטה שמגיעה לנו תמיכה ועזרה ומשום שכך הוחלט בוועדות די נוקשות בביטוח לאומי,מגיע לנו סכום שיאפשר לנו קיום מינימלי ויותאם ליוקר המחיה במדינה כיום ולא לפי יוקר המחיה שהיה לפני 10 שנים.גם אנחנו צריכים קורת גג,גם אנחנו צריכים לאכול,להתקלח ובעיקר לקנות תרופות שאינן זולות,ומגיע לנו טיפול רפואי ראוי ונאות,כל אחד לפי צרכיו.
אז...הייתי בהפגנה שהייתה בכיכר רוטשילד בת"א נגד יוקר המחיה ומחירי השכירויות בערים וגם מחירי הדירות.לא היה לי פשוט להגיע לשם וזה דרש המון כוחות וכדור הרגעה.זה היה לימודי בעבורי וגם הזדמנות לפרוק קצת תסכול.שאבתי עידוד מכך שסוף סוף אנשים יצאו החוצה ועשו מעשה.היה מגה פון שעבר בין כל אחד ואחד שרצה לדבר,לצעוק ,להביע את הכאב ואת האכזבה שהוא חש מהממשלה לנוכח יוקר המחיה.ואנחנו כמובן מדברים כאן על אנשים שהולכים כל יום לעבודה בלי שום תמיכה מאף משרד ממשלתי.אם הם במצוקה שכזו עד שכבר הם יצאו לרחוב,על אחת כמה וכמה מצוקה של נכים.למדתי עד כמה נחוץ השימוש במדיה,לצלם סרטי וידאו ולהעלותם לרשת ולשלוח לטלויזיה ולמי שאפשר.לא להיבהל,אני לא מצפה מחולים ומתמודדים לחשוף את עצמם.מי שירצה יחשוף את עצמו ומי שלא האנונימיות שלו תישאר.אני בעיקר רוצה לראיין ולצלם אנשי מקצוע שידברו על המחלות,עד כמה הן פוגעות בתפקוד,עד כמה השילוב של שיחות וטיפול תרופתי חשוב לכל אחד ולא רק ליחידי סגולה,על כך שלא מתאפשר להם לטפל כראוי בכל חולה תחת התנאים הנוכחיים,ומה לדעתם צריך לשפר במערך השיקום.צריך להזרים הרבה מידע כי ציבור רחב לא יודע דבר וחצי דבר,ואלו שבכנסת עוד יותר בורים.צריך לשלוח כמות מאסיבית של מכתבים ואימיילים,לכל גורם ואדם אפשרי,הכוונה היא להציף,בפירוש להציף אותם בכמויות אדירות! והכוונה למאות מכתתבים ומיילים ולהזכיר להם,לחברי כנסת בעיקר,שגם חולי נפש הולכים לקלפי להצביע ומוטב שיהיה מישהו שיבין שזה ציבור שיכול להשפיע ולכן משתלם לפעול בעבורו ולהשמיע את קולו ולהילחם על זכויותיו. מאחר ויש לי עוד חודש חודשיים עד לניתוק העזרה הכלכלית מהוריי,אני אנצל את הזמן הזה בכדי להתארגן למאבק ולהתריע בפניי הגורמים בממשלה.אני אשלח מכתבים לחברי כנסת ולשרים,לנציב תלונות הציבור,לאחראי לתלונות הציבור במשרד הבריאות ואתלונן על כך שבקופ"ח אין בכלל שירות של פסיכיאטרים,דבר שזורק את החולה אוטומטית לתחנות לבריאות הנפש או למרפאות חוץ,אשר מניסיוני בעיר מגוריי,השירות שם הוא מתחת לכל ביקורת.בנוסף לזה אציין גם את היד הקשה שמנהיגות קופות החולים באישור לקניית תרופות,בהעדפה לספק תרופות גנריות אל מול התעקשות של פסיכיאטר על טיפול בתרופה מקורית ואת העובדה שלא נסתרת מעיינינו שמשרד הבריאות משלם לקופ"ח מחיר של תרופה מקורית אך זו מספקת תרופה גנרית ומשלשלת את הרווח לכיסה,כלומר עושה במתכוון רווח על גבם של חולים כרוניים שמצבם הכלכלי והנפשי גם כך די ירוד. הייתי רוצה לשמוע מכם מה עוד אתם חושבים שצריך להיות כלול בדרישות במאבק. הייתי רוצה לדעת מאנשים כאן על החיים בהוסטל ובדיור מוגן דברים כמו,האם מגיע להוסטל פסיכיאטר ואם כן מה התדירות? והאם המטופלים מרוצים ממנו,אם לא האם יש להם אופציה להיות מטופלים אצל רופא אחר? האם הם מקבלים טיפול בשיחות ומה התדירות של המפגשים? האם מתקיימים חוגים וסדנאות בהוסטלים ואם כן אילו חוגים ובאיזו תדירות? האם המגורים בהוסטל ובדירות הלווין הם בחינם או שיורד סכום מהקיצבה ואם כן אז מה הסכום? האם זה כולל רק מגורים או עוד דברים כמו אוכל ותרופות? הייתי רוצה לשמוע מאנשים כאן מה חסר להם מעבר לכסף.האם אנשים שנעזרים בשירותי חונכות מרוצים מהחונכים? האם החונכים מתמידים או מתחלפים לעיתים תכופות? כמו כן,אנשים שמתאשפזים במסגרות של אישפוז מלא ואישפוז יום,הייתי רוצה לדעת האם מקבלים שם טיפול בשיחות? אילו פעילויות יש והאם הן עוזרות? מה מציק לכם במסגרת האישפוז ומה חסר לכם? על מנת שאוכל להגיע לכמה שיותר אנשים ולהעיר אותם כדי שיקחו חלק במאבק,אני אוציא הודעות שניתן יהיה להדפיס במחשב ואשמח אם אנשים כאן שנמצאים בהוסטלים,הולכים למועדוני אנוש,למסגרות אישפוז יום,ולמסגרות של מפעלים מוגנים,בתחנות לבריאות הנפש במרפאות החוץ בבתי החולים,יתלו את המודעות בכמה שיותר מקומות.גם מי שפעיל בעוד פורומים ויפיץ את החומר,זה יעשה לנו שירות עצום.אני אפנה להנהלת אנוש וכולי תקווה שאצליח לגייס אותם למאבק ולזכות בתמיכתם. כמו כן,אנסה לפנות לארגון כפיים,שידוע לי שמלמדים שם קורס בצילום וידאו וקולנוע ואבקש את עזרתם בצילום ראיונות עם רופאים פסיכיאטרים,פסיכולוגים ועו"סים שיהיו מוכנים להרתם למאבק.את קטעי הוידאו ניתן יהיה להעלות באינטרנט,ברשתות חברתיות,לשלוח לגורמים ממשלתיים ובפורומים וכן גם לטלויזיה.הדבר אפשרי.אם נתגייס לזה,וכל אחד יתרום קצת ובהתאם ליכולתו-אנחנו נעורר הדים ונזכה לתשומת לב.רבים מהאנשים במדינה לא מודעים לכך שקיצבת הנכות עומדת על 2300 ש"ח כבר שנים! הרבה אנשים נמצאים תחת הרושם המוטעה שאנחנו מקבלים קיצבה יותר גבוהה ממשכורת מינימום וחיים לנו בסתלבט ובכיף על חשבון משלם המיסים,הציבור חייב לדעת שלא כך הוא הדבר,ומשידע זאת-ייתכן שיירתם גם למעננו. ברור לי שלא אוכל לעשות הכל לבד ולשאת את כל זה לגמרי על כתפיי הצרות בעיקר משום שאינני בריאה ואינני נמצאת בתקופה מוצלחת של חיי,לא תמיד יהיה בי הכוח ולא תמיד ארגיש טוב בשביל להיות כל הזמן פעילה,ולכן זה חשוב,שיהיו איתי עוד כמה אנשים,שבימים קשים שלי,הם יוכלו להחליף אותי ובימים קשים שלהם יוכל מישהו אחר להחליף אותם. שיקום זה דבר חשוב,אך עד כמה איכותי הוא? עד כמה הוא נכון? עד כמה הוא ניתן? לצאת לעבודה זה חשוב,אבל זה תהליך,וזה לא תמיד יציב ועדיין...לשלם למישהו שעושה מאמצים עילאיים להגיע לתעסוקה נתמכת ומצליח כן לעבוד,האם מגיע לו שכר של 8 ש"ח לשעה??? או 12 ש"ח לשעה? אני לא יודעת מהו התעריף במפעלים מוגנים ובעמותת שכולו טוב,אשמח אם תעדכנו אותי. וכמובן,אני אשמח לשמוע הצעות,טענות ודברים שחשוב לכם שיועלו לסדר היום במאבק. אנשים יקירים תזכרו,אנחנו לא אבק בצד הדרך של ההולכים שמתאדה ברוח,אנחנו בני אדם והמדינה החליטה שמגיעה לנו תמיכה ועזרה ומשום שכך הוחלט בוועדות די נוקשות בביטוח לאומי,מגיע לנו סכום שיאפשר לנו קיום מינימלי ויותאם ליוקר המחיה במדינה כיום ולא לפי יוקר המחיה שהיה לפני 10 שנים.גם אנחנו צריכים קורת גג,גם אנחנו צריכים לאכול,להתקלח ובעיקר לקנות תרופות שאינן זולות,ומגיע לנו טיפול רפואי ראוי ונאות,כל אחד לפי צרכיו.