רשמי מסע 1
אמנם חופשתי נקטעה לקראת סופה בעקבות אי הנעימויות האחרונות, אך הספקתי להקיף את רב היעדים המתוכננים. תודה לזיו על ההמלצות בפראג. אני חייב לומר שיש לי כמה חידושים בשבילך לגבי בודהפשט. אחרי הפתיחה המתחייבת אעבור לעיקר, אפתח בפראג, ומאחר ואני חולה על היסטוריה, נתחיל איתה. ב1257 יסד המלך אוטוקאר השני רובע נוסף לעיר פראג (רובע הקרוי MALA STRANA), ויישב אותו בגרמנים -חלקם יהודים- שהיו בעיקר סוחרים, טוחנים, בעלי מלכה ו... מבשלי שיכר. ב1295 ניתן לראשונה על ידי המלך ואצלאב השני רישיון מלכותי לבישול בירה. ב1840 התאחדו רב מבשלי השיכר להקים מבשלה חדשנית ומשותפת שתוצרתה היא הבירה הצ`כית המפורסמת Pilsner Urquell. ניתן לומר שלכלל תושבי בוהמיה ולפראגאים במיוחד, יש תרבות כבדה מאוד של שתיית בירה, המזכירה מאוד תרבות גרמנית. המקומיים שותים בירה כמובן עם כל ארוחה ובין הארוחות. הבירה המקומית היא בד``כ לאגר בהיר, רב המקומיים והתיירים שותים את הUrquell שהיא די טובה. מותגים נוספים טובים לא פחות הם Staropramen, Gambrinus, Velkopopovicky Kozel (הגמברינוס כהה). אגב ``באדוויזר`` לקחה את שמה מיצרנית הבירה הצ`כית ``budvar``. המסעדות בעיר מתחלקות ל3 קטגוריות: בית בירה, מרתף יין, ומסעדה. אני עוד לא פיצחתי את משמעותה של החלוקה הזו כי הכל נראה לי אותו הדבר. רב המקומות מכילים אולמות אוכל בסדר גודל זה או אחר, מגישים אוכל די טוה במגוון מכובד, מזרימים בירה בכמויות תעשיתיות, וזולים בצורה מבזה כמעט. מקום אחד ראוי לציון הוא ``U Vejvodu``, מבשלת שיכר קטנה (יש עוד לפחות 3 מסעדות בפראג שהן בעצם מבשלת שיכר), שטוענת להיות מסעדת הבית של ``Urquell``. שלושה אולמות שתייה ענקיים (הגדול בגודל של מגרש כדורסל לפחות ובגובה של שלוש קומות) מפוצצים עד אפס מקום בתיירים גרמנים וצ`כים מהמעמדות המבוססים יותר. את הבירה מזרימים לשולחנות בלי לשאול בכלל, משקאות אחרים יש אבל יקר יחסית (יקר כלומר חצי ממחירם בישראל בערך), וקוקטלים זה העניין שם. האוכל הוא בעיקר מקומי (רגל חזיר כופתאות לחם וכו`). המקום מלא כולו בציוד מבשלה ישן כולל כלי עבודה שונים וצנרת מלאה של מבשלה המשמשת לבאר ועוברת בכל האולמות. להשלמת התפאורה תלויות על הקירות תמונות של חיי המבשלה ותעודות שונות. אויירה בוהמית טובה רעש נוראי וריח עז של בירה. בקיצור תמצית הרוח הבוהמית. עד כאן ענייני בירה. מילה וחצי על יין למרות שאני לא מתיימר להבין וגם לא ממש התעמקתי בנושא בצ`כיה. היקבים הבוהמיים הם לא משהו אך טוענים כי היקבים הקרובים יותר למוראביה מייצרים יינות טובים. חוץ מיין יש וודקה מקומית עם צמחי תבלין. לא משהו. עד כאן על צ`כיה בכלל ופראג בפרט. בפעם הבאה על וינה ובודפשט.
אמנם חופשתי נקטעה לקראת סופה בעקבות אי הנעימויות האחרונות, אך הספקתי להקיף את רב היעדים המתוכננים. תודה לזיו על ההמלצות בפראג. אני חייב לומר שיש לי כמה חידושים בשבילך לגבי בודהפשט. אחרי הפתיחה המתחייבת אעבור לעיקר, אפתח בפראג, ומאחר ואני חולה על היסטוריה, נתחיל איתה. ב1257 יסד המלך אוטוקאר השני רובע נוסף לעיר פראג (רובע הקרוי MALA STRANA), ויישב אותו בגרמנים -חלקם יהודים- שהיו בעיקר סוחרים, טוחנים, בעלי מלכה ו... מבשלי שיכר. ב1295 ניתן לראשונה על ידי המלך ואצלאב השני רישיון מלכותי לבישול בירה. ב1840 התאחדו רב מבשלי השיכר להקים מבשלה חדשנית ומשותפת שתוצרתה היא הבירה הצ`כית המפורסמת Pilsner Urquell. ניתן לומר שלכלל תושבי בוהמיה ולפראגאים במיוחד, יש תרבות כבדה מאוד של שתיית בירה, המזכירה מאוד תרבות גרמנית. המקומיים שותים בירה כמובן עם כל ארוחה ובין הארוחות. הבירה המקומית היא בד``כ לאגר בהיר, רב המקומיים והתיירים שותים את הUrquell שהיא די טובה. מותגים נוספים טובים לא פחות הם Staropramen, Gambrinus, Velkopopovicky Kozel (הגמברינוס כהה). אגב ``באדוויזר`` לקחה את שמה מיצרנית הבירה הצ`כית ``budvar``. המסעדות בעיר מתחלקות ל3 קטגוריות: בית בירה, מרתף יין, ומסעדה. אני עוד לא פיצחתי את משמעותה של החלוקה הזו כי הכל נראה לי אותו הדבר. רב המקומות מכילים אולמות אוכל בסדר גודל זה או אחר, מגישים אוכל די טוה במגוון מכובד, מזרימים בירה בכמויות תעשיתיות, וזולים בצורה מבזה כמעט. מקום אחד ראוי לציון הוא ``U Vejvodu``, מבשלת שיכר קטנה (יש עוד לפחות 3 מסעדות בפראג שהן בעצם מבשלת שיכר), שטוענת להיות מסעדת הבית של ``Urquell``. שלושה אולמות שתייה ענקיים (הגדול בגודל של מגרש כדורסל לפחות ובגובה של שלוש קומות) מפוצצים עד אפס מקום בתיירים גרמנים וצ`כים מהמעמדות המבוססים יותר. את הבירה מזרימים לשולחנות בלי לשאול בכלל, משקאות אחרים יש אבל יקר יחסית (יקר כלומר חצי ממחירם בישראל בערך), וקוקטלים זה העניין שם. האוכל הוא בעיקר מקומי (רגל חזיר כופתאות לחם וכו`). המקום מלא כולו בציוד מבשלה ישן כולל כלי עבודה שונים וצנרת מלאה של מבשלה המשמשת לבאר ועוברת בכל האולמות. להשלמת התפאורה תלויות על הקירות תמונות של חיי המבשלה ותעודות שונות. אויירה בוהמית טובה רעש נוראי וריח עז של בירה. בקיצור תמצית הרוח הבוהמית. עד כאן ענייני בירה. מילה וחצי על יין למרות שאני לא מתיימר להבין וגם לא ממש התעמקתי בנושא בצ`כיה. היקבים הבוהמיים הם לא משהו אך טוענים כי היקבים הקרובים יותר למוראביה מייצרים יינות טובים. חוץ מיין יש וודקה מקומית עם צמחי תבלין. לא משהו. עד כאן על צ`כיה בכלל ופראג בפרט. בפעם הבאה על וינה ובודפשט.