תקשורת בכל מפרשית: קשר VHF כאשר האנטנה רצויה להיות בראש תורן, על הפטנטים ביאכטות כאשר אנטנות שבח גבוהה המותקנת בירכתיים אינה נותנת מענה טוב יותר מאנטנה 3 DB בראש התורן.
קשר רקיע אכן מתבצע על ידי מכשירים בשיטת SSB. היתרון הוא שניתן ליצור תקשורת לטווחים ארוכים בצורה ישירה לתחנה העונה ללא מתווך ביניהם. קיימים ערוצים ייעודיים ב MF ו HF, מתחת ל 3 מגהרץ ומעל 3 מגהרץ. חסרונות: שימוש בחשמל רב עבור 100 וואט = כ 25 אמפר בשעת שידור במתח 12 וולט, אנטנות ארוכות אשר ביאכטות ראיתי מותקנות בירכתיים: יאכטא YAM REED גוף מתכתי עוגנת ברציף K במרינה הרצליה היתה לה אנטנה כמתוארת ושימשה כאשר עשתה הרפתקה לכיוון אנטנרטיקה ובים האטלנתי חזרה להולנד. סירות נוספות בבריכה הדרומית רציף H ושימוש במתאם אנטנה אוטומטית.
בתדרים אלו ובמזג אויר יבש, רעש הואנטות הבנויות מכבלי פלדה שזורים ביניהם גורמות לרעשי קליטה בעייתית (לפעמים שימוש ב-Noise Blanker פותרת), חובה בתאום תדרים של יום ולילה בין המפעילים, ידע בהתפשטות גלים עדכניים (Sunspot/Flux), אלא אם שני התחנות משתמשות במערכת ALE (Automatic link establishment) או דומה.
לעניין תחנות מזג אויר: ראה באינטרנט " WEFAX".
נראה לי שלאט לאט בעולם עוברים ביאכטות לתקשורת לוויינית אשר היא מאד נוחה כאשר תקשורת SSB נמצאת ברובה באניות סחר כרזרבה.
מכשיר ICOM SSB לדוגמה לתחום ימי:
www.icomamerica.com
להמלצתך נכנסתי לערוץ YOUTUBE וראיתי בפרק 117 שרכש מכשיר חובבים ICOM 706MKIIG(במקור קליטה בלבד בכל תדרי SSB, שידור רק בתחום חובבים, יתכן ובוצע שינוי לתחום רחב ליכולת שידור כללי) ואנטנה חוטי נחושת. כפי שהוא אומר : אין לו רישיון להפעלה בערוצים מסוימים. כפי שכתבתי קודם לכן, וגם מודל של האנטנה המוצגת בפרק זה לא יכולה להיות מותאמת לתדרים בגלל השפעה שלילית בנוכחות של ואנטות אלו. סוף דבר רואים בפרק 129: שכנראה כאן קנה את אנטנת השוט. פרק 140 מציג עבודה מאד יפה של חיבורי אנטנת שוט החדשה הגדולה עם מתאם אנטנה כפי הסברתי קודם לכן.
אנטנות שוט עובדות היטב בכלי שייט מתכתיים, באלו העשויות פיברגלאס יש להעביר לאורך כל גוף הסירה מוליך (ירכתיים- חרטום) המהווה המוליך השני של האנטנה.
אם בכל זאת רוצים לראות איך הייתה התקשורת ב 1912, צירפתי כאן מתוך תערוכה אופיין של הטיטאניק בו ניתן לראות את אנטנת הקשר בנויה מ3 חוטי תייל המחוברים בין שני עמודים.