שאלה בנושא סגנון כתיבה

quick155

New member
שאלה בנושא סגנון כתיבה

שמתי לב שנהוג לכתוב ספרים בעיקר בשני אופנים.
גוף ראשון, בו המספר מספר את הסיפור מתוך עיניו של הדמות הראשית, וכל קו העלילה מסתמך על מה שרואה, עושה ויודע הגיבור.
דוגמא: "פסעתי בעקבותיו של הגבר הגבוה שנשא על גבו תיק שחור, חששתי להתגלות, ליבי הלם בחוזקה כאשר ראיתי אותו נכנס אל בית הדירות"
או שהסיפור מסופר בגוף שלישי, ואז ניתן לחלק את הסיפור לאין סוף אירועים והתרחשויות שחלקן הגדול כלל לא מתרחשות סביב הגיבור (עד להתלכדות של הכל יחד)
דוגמא: "אלון פסע בעקבותיו של הגבר הגבוה שנשא על גבו תיק שחור. הוא חשש להתגלות, ליבו הלם בחוזקה כאשר ראה את הגבר הגבוה נכנס אל בית הדירות."
השאלה שלי, האם מישהו נתקל בספר, בו חלק מהסיפור מסופר בגוף ראשון
וחלקים אחרים מסופרים בגוף שלישי, מתארים אירועים שונים, דברים שהדמות שמתוארת בגוף ראשון כלל לא מודעת להם.
אני מתקשה להיזכר בספר כזה שכזה, אבל יכול להיות שקיימים ספרים כאלה רק שלא שמתי לב?
או שמדובר בעיוות סיפרותי שלא יעבור את מבחן הקורא ולכן לא קיים כלל בספרים.
 
לא חסרים ספרים כאלה. הדוגמא הכי מוכרת היא ככל הנראה הארי פוטר, שבפרקי הפרולוג מתואר בגוף שלישי, למרות שיש כותבים שמפרידים בין הפרולוג לבין שאר הספר. יש כמובן גם את הרלן קובן בספרו היער, שנע בין גוף שלישי המתאר את לוסי, וגוף ראשון המתאר את דיוויד קופ (ככה קראו לו? אני כבר לא כל כך זוכרת). יש גם ספרים שבהם קורה בדיוק ההפך: בסדרת הספרים בית הספר לטוב ולרע, לדוגמא, כל הסדרה מתוארת בגוף שלישי, גם אם בכל פרק מתמקדת בדמות שונה, אבל בספר החמישי ישנו פרק המתואר בגוף ראשון מנקודת מבטה של הדיקנית דאווי, מה שמוסיף נופך רב לסצנה המתוארת בספר, אותה לא אזכיר כאן מחשש ספוילרים.
ולפי דעתי אין דבר שלא עובר את מבחן הקורא, כל עוד הספר איכותי מספיק; אני כבר ראיתי ספרים שכתובים בגוף שני או בזמן עתיד בכלל, ואפילו משונים יותר. למרות שכמה חברות שלי אכן מתקשות לקרוא ספרים בזמן וגוף מסוים שהם לא רגילים אליו - אז אם השאלה הזאת נשאלה כדי להחליט החלטה בכתיבת ספר, אני ממליצה לך לבדוק מה הגוף הנפוץ ביותר בין קהל היעד שאתה מכוון אליו:)
 
למעלה