שאלה בסיסית
- פותח הנושא חייםאבג
- פורסם בתאריך
uzi2
Active member
לא ממש טבולה ראסה
קשה מאוד להפריד את התכונות שלנו לתכונות מולדות, ותכונות נרכשות. כמעט הכול הוא תוצאה של יחסים מאוד מורכבים בין גנטיקה לסביבה.
יתרה מכך, מה שבפועל מושפע רק מגנטיקה, כאשר השינויים התרבותיים בסביבה גדולים, ניתן לראות שבפוטנציאל, ניתן לשנותו גם כן.
כמובן שדברים בסיסיים כמו העובדה שאנחנו נולדים כיצורים חברתיים, אינה תלויית סביבה. הצורך שלנו להביע את עצמנו, הבכי, הצחוק, אלו תכונות מאוד בסיסיות, והן בפועל מולדות.
גם שפת הגוף שלנו כמעט כולה מולדת.
האם יש מבנה טרום שפתי מולד שעוזר לפעוט ללמוד לדבר, כפי שטוען הבלשן נועם חומסקי? ייתכן, אם כי כנראה בהיקף יותר קטן ממה שהוא חשב (אינני יודע מה עמדתו כיום).
הדרך הכי טובה לראות השפעה של סביבה זה התבוננות על תרבויות שונות.
שינויים בתרבות באזורים השונים, עשויים לבוא ביחד עם שינויי תרבות, אבל ניתן גם להשוות בין שינויים תרבותיים בחברות לאורך שנים, ואז השונות הגנטית רק מצטמצמת לאורך השנים (עקב ערבובי אוכלוסיות) ואנחנו רואים שיש השפעה גדולה לתרבות על תכונות פסיכולוגיות, כמו גם על יכולות שכליות (אפקט פלין).
כל הנושא הזה של עד כמה דברים מולדים (גנטיים - אם כי לא בהכרח תורשתיים), וכמה תלויי סביבה ותרבות, הוא נושא שנחקר כיום רבות, אך הרבה יותר מורכב ולא פשוט להבנה ממה שחשבו במאה הקודמת. יש הרבה תיאוריות. מבין בעלי החיים, אנחנו עם הפוטנציאל הכי גדול לשינוי. לכן מבין בעלי החיים אנחנו הכי טאבולה ראסה. הסביבה בהחלט משפיעה עלינו, ואנחנו רואים את זה דרך שינויים תרבותיים מהותיים וקבועים (כמו השינויים שחלו בחברה לאורך שנים), אבל השוואות בין תאומים זהים שגדלו בסביבות שונות, מראים שלפחות בפועל, יש השפעה גנטית חזקה על האופי שלנו, אם כי צריך להבהיר, שלא מדובר בהשוואות בין תכונות של תאומים שאחד גדל באנגליה, והשני באיזה שבט נידח באפריקה, או גודל על ידי קופים.
קשה מאוד להפריד את התכונות שלנו לתכונות מולדות, ותכונות נרכשות. כמעט הכול הוא תוצאה של יחסים מאוד מורכבים בין גנטיקה לסביבה.
יתרה מכך, מה שבפועל מושפע רק מגנטיקה, כאשר השינויים התרבותיים בסביבה גדולים, ניתן לראות שבפוטנציאל, ניתן לשנותו גם כן.
כמובן שדברים בסיסיים כמו העובדה שאנחנו נולדים כיצורים חברתיים, אינה תלויית סביבה. הצורך שלנו להביע את עצמנו, הבכי, הצחוק, אלו תכונות מאוד בסיסיות, והן בפועל מולדות.
גם שפת הגוף שלנו כמעט כולה מולדת.
האם יש מבנה טרום שפתי מולד שעוזר לפעוט ללמוד לדבר, כפי שטוען הבלשן נועם חומסקי? ייתכן, אם כי כנראה בהיקף יותר קטן ממה שהוא חשב (אינני יודע מה עמדתו כיום).
הדרך הכי טובה לראות השפעה של סביבה זה התבוננות על תרבויות שונות.
שינויים בתרבות באזורים השונים, עשויים לבוא ביחד עם שינויי תרבות, אבל ניתן גם להשוות בין שינויים תרבותיים בחברות לאורך שנים, ואז השונות הגנטית רק מצטמצמת לאורך השנים (עקב ערבובי אוכלוסיות) ואנחנו רואים שיש השפעה גדולה לתרבות על תכונות פסיכולוגיות, כמו גם על יכולות שכליות (אפקט פלין).
כל הנושא הזה של עד כמה דברים מולדים (גנטיים - אם כי לא בהכרח תורשתיים), וכמה תלויי סביבה ותרבות, הוא נושא שנחקר כיום רבות, אך הרבה יותר מורכב ולא פשוט להבנה ממה שחשבו במאה הקודמת. יש הרבה תיאוריות. מבין בעלי החיים, אנחנו עם הפוטנציאל הכי גדול לשינוי. לכן מבין בעלי החיים אנחנו הכי טאבולה ראסה. הסביבה בהחלט משפיעה עלינו, ואנחנו רואים את זה דרך שינויים תרבותיים מהותיים וקבועים (כמו השינויים שחלו בחברה לאורך שנים), אבל השוואות בין תאומים זהים שגדלו בסביבות שונות, מראים שלפחות בפועל, יש השפעה גנטית חזקה על האופי שלנו, אם כי צריך להבהיר, שלא מדובר בהשוואות בין תכונות של תאומים שאחד גדל באנגליה, והשני באיזה שבט נידח באפריקה, או גודל על ידי קופים.
uzi2
Active member
כמה טעויות הקלדה אצלי.
"שינויים בתרבות באזורים השונים, עשויים לבוא ביחד עם שינויי תרבות" אמור להיות:
"שינויים בתרבות באזורים השונים, עשויים לבוא ביחד עם הבדלים גנטיים בין אוכלוסיות".
"האם יש מבנה טרום שפתי מולד, שעוזר לפעוט ללמוד לדבר?" צריך להיות:
"האם יש מבנה טרום שפתי מולד, שעוזר לפעוט ללמוד שפה?".
"שינויים בתרבות באזורים השונים, עשויים לבוא ביחד עם שינויי תרבות" אמור להיות:
"שינויים בתרבות באזורים השונים, עשויים לבוא ביחד עם הבדלים גנטיים בין אוכלוסיות".
"האם יש מבנה טרום שפתי מולד, שעוזר לפעוט ללמוד לדבר?" צריך להיות:
"האם יש מבנה טרום שפתי מולד, שעוזר לפעוט ללמוד שפה?".
תודה על הדיוק.
uzi2
Active member
באנגלית משתמשים במונח innate traits, אבל......
משתמשים לפעמים גם במונח inborn traits, אבל בד"כ יותר בהקשר של תכונות מולדות שאינן בהכרח משותפות לבני האדם.
גם innate יכול להיות בהקשר של גנטיקה של אדם ספציפי, ולכן אולי הייתי מגדיר זאת כ-
innate traits of the human specie.
אין מילה אחת שאני מכיר שמתארת את זה.
משתמשים לפעמים גם במונח inborn traits, אבל בד"כ יותר בהקשר של תכונות מולדות שאינן בהכרח משותפות לבני האדם.
גם innate יכול להיות בהקשר של גנטיקה של אדם ספציפי, ולכן אולי הייתי מגדיר זאת כ-
innate traits of the human specie.
אין מילה אחת שאני מכיר שמתארת את זה.
תודה לענוים המלומדים וסליחה על האיחור...
בלא חשוב ההקשר, אני עורך מעין מחקר - חובבני... - והגעתי לאיזושהי ראייה מעניינת: באחת התגובות מישהו כתב על כך שבני אדם יותר מושפעים מהסביבה לעומת חיות, וזו אולי עוד הוכחה לתיאוריה שלי, שהיא: אני רואה חלוקה לשני סוגי מוחות - המוח האינסטינקטיבי והמוח הבינתי. המוח האינסטיטנקטיבי הוא המוח "הפשוט" יותר. המוח האינסטיקטיבי הוא "עריצי", הוא כמו טבלא דו מימדית של סיטואציה ומולה תגובה מולדת(!). אין שיהוי ואין עוררין על האינסטינקט. המוח הבינתי יודע לעקוף את האינסטינקט.
על קצה המזלג....
בלא חשוב ההקשר, אני עורך מעין מחקר - חובבני... - והגעתי לאיזושהי ראייה מעניינת: באחת התגובות מישהו כתב על כך שבני אדם יותר מושפעים מהסביבה לעומת חיות, וזו אולי עוד הוכחה לתיאוריה שלי, שהיא: אני רואה חלוקה לשני סוגי מוחות - המוח האינסטינקטיבי והמוח הבינתי. המוח האינסטיטנקטיבי הוא המוח "הפשוט" יותר. המוח האינסטיקטיבי הוא "עריצי", הוא כמו טבלא דו מימדית של סיטואציה ומולה תגובה מולדת(!). אין שיהוי ואין עוררין על האינסטינקט. המוח הבינתי יודע לעקוף את האינסטינקט.
על קצה המזלג....
uzi2
Active member
יש חלוקות דומות.
יש חלוקה ל- high road ו- low road,
יש חלוקה ל- system 1 ו- system 2 (ויש לזה שמות שונים).
מעבר לזה, ובאופן קשור:
יש מערכת שהיא יותר מופעלת ממנגנונים "פרימיטיביים" במוח במובן שהיא יותר מושפעת מאזורים שהתפתחו בשלבים קדומים יותר של האבולוציה, ויש מערכת שיותר מערבת את החלקים שהתפתחו יותר מאוחר.
ממליץ לקרוא את הספר של כהנמן: thinking fast and slow (לחשוב מהר ולאט - יצא גם בעברית).
אבל החלוקות לפעמים מעט שונות.
יש מערכת שהיא יותר מהירה, יותר אוטומטית, לא דורשת מאמץ מחשבתי או ריכוז מיוחד. יש מערכת יותר איטית יותר לוגית.
מה שכן המערכת המהירה והאוטומטית (קרא לה אינסטינקיטיבית) היא בחלקה מולדת, ובחלקה לומדת אך פועלת על אוטומט (כמו נהיגה אצל נהג מנוסה).
יש חלוקה ל- high road ו- low road,
יש חלוקה ל- system 1 ו- system 2 (ויש לזה שמות שונים).
מעבר לזה, ובאופן קשור:
יש מערכת שהיא יותר מופעלת ממנגנונים "פרימיטיביים" במוח במובן שהיא יותר מושפעת מאזורים שהתפתחו בשלבים קדומים יותר של האבולוציה, ויש מערכת שיותר מערבת את החלקים שהתפתחו יותר מאוחר.
ממליץ לקרוא את הספר של כהנמן: thinking fast and slow (לחשוב מהר ולאט - יצא גם בעברית).
אבל החלוקות לפעמים מעט שונות.
יש מערכת שהיא יותר מהירה, יותר אוטומטית, לא דורשת מאמץ מחשבתי או ריכוז מיוחד. יש מערכת יותר איטית יותר לוגית.
מה שכן המערכת המהירה והאוטומטית (קרא לה אינסטינקיטיבית) היא בחלקה מולדת, ובחלקה לומדת אך פועלת על אוטומט (כמו נהיגה אצל נהג מנוסה).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.