שאלה דומה לשאלה הקודמת, רק הפעם

שאלה דומה לשאלה הקודמת, רק הפעם

איך מתכננים את מין העובר? שמעתי על כל מיני דיאטות מיוחדות, למישהו יש מידע יותר מבוסס או אפילו מישהי שניסתה והצליחה?
 

טל66

New member
אז את גם מקבלת את אותה התשובה!

וברוכה הבאה לפורום החדש. כאן יש חומר על קביעת מין היילוד. שימי לב לכמה דברים שקורים פה: בכל עמוד נכנסות רק 15 הודעות ראשיות. ההודעות האחרות עוברות לדף הבא, ונדחקות אחורה עד שהן נכנסות לארכיון. שרשורים אלו הם הודעות המגיבות לנושא שעלה בפורום. אם רוצים להגיב להודעה שנכתבה יש לשרשר להודעה המקורית ולא לפתוח הודעה חדשה. כמו כן הודעות באותם נושאים, משרשרים גם כן, כדי שהודעות אחרונות לא ידחקו לדף הבא. בנוסף: הודעה שמתייחסים אליה, מוקפצת למעלה. -הודעה שמזניחים, יורדת למטה ועשויה להיעלם, כך שמותר להקפיץ בכוונה ולא צריך לשים לינק להודעה חדשה. -אם לוחצים על הטיפות עצמן, ההודעה נפתחת בדף חדש. קחו לתשומת ליבכם! תודה! טל
 
תודה ויש לי עוד שאלה, קצת מפגרת...

יש לי תינוק מדהים בן 10 חודשים. בזמן ההריון הייתי בהיי לא נורמלי, נהנתי מכל רגע ומתשומת הלב שקיבלתי מכולם ומהיחס המיוחד מאנשים שאפילו לא מכירים אותי רק כי "היא בהריון"...אני חושבת שפשוט התמכרתי להרגשה כי אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה, ומרגע הלידה (ויש לומר, לא קלה בכלל- 3 ימי זירוז קשים שנגמרו בקיסרי) התחלתי לתכנן את ההריון הבא... אני מדברת על זה עם בעלי המון וסיכמנו שניכנס שוב להריון כשמורן (בני) יהיה בן שנה וחצי. היום, כשהזמן הזה מתקרב, הוא אומר שזה נראה לו מוקדם מידי והוא עוד לא מוכן לילד נוסף. מה עושים?? אני כל כך רוצה עוד קסם כזה כמו מורן ובעיקר לעבור עוד תקופת הריון, איך יוצאים מההרגשה הממסטלת הזאת שלא עוזבת אותי ולא נותנת לי להנות מהרגע ולמצות את הכיף ממורן עד שנוכל להרשות לעצמנו עוד ילד?... מקווה שהבהרתי את עצמי... דניאל.
 

טל66

New member
איך יכול להיות......

שהרגשה כזאת ממסטלת לא נותנת לך להנות ולמצות את הכיף ממורן? איך איך? הרי כל רגע עם המלאכים הקטנים האלו ממצה ומהנה ומאלף. אם באמת אין לכם אפשרות כלכלית כרגע אז באמת כדאי לחכות, את כבר יודעת שילד זו הוצאה גדולה, על אחת כמה וכמה שני ילדים. חוץ מזה יש לך עוד הרבה הרבה זמן ! 8 חודשים, זה כמעט שנה! אגב גם לי יש ילד בן 10 חודשים ואני ממש לא מתכננת בקרוב הריון נוסף. אולי בעוד שנתיים שלש. באיזה תאריך ילדת? אם את כאן הכנסי לצט ונצ´טט טל
 
ילדתי ב20.12.00, באמצע שבוע 42...

בבלינסון. ואני לא מצליחה להיכנס לצ´אט, אני אנסה שוב יותר מאוחר.
 
אגב, זה לא שאני לא נהנית ממורן, זה

שאני לא מפסיקה לרצות עוד אחד כזה..
 

HOTTY

New member
בעיה מוכרת מאוד

לי היה ילד בן חודשיים, כשכבר הייתי בהריון נוסף עם הילדה. זה כיף להיות בהריון, למרות כל הבלאגן שכרוך בכך. היום הבן שלי בן שלוש והילדה בת שנתיים, ולמרות שבעלי מאוד מבוהל רק מהמחשבה על ילד שלישי, אני כבר בשלב מתקדם של התכנונים. הייתי מביאה כבר היום ילד נוסף, אבל אני רוצה פסק זמן של כשנה לערוך מעט "שיפוצים" בחיי: לרדת במשקל, ולסיים את לימודי. ברור לי שגם בלי ינסה לדחות את העניין, לפחות עד שנהיה בני חמישים ושמונה, אבל אני מקווה שבעזרת כח הרצון שלי, וכושר ההבעה והשכנוע, אצליח להסביר לו בסוף כמה חשוב לי ילד נוסף. נסי גם את להסביר לבעלך, בעדינות ולא בלחץ. אולי זה יעבוד.
 
אוי.. אני מקנאה בך...

אבל איך הצלחת לגדל 2 תינוקות בו זמנית? הראשון היה כבר בגן כשילדת את הבת? כי אני מגדלת את מורן בבית לבד, ואין לי כוונה להכניס אותו לגן עוד שנה וחצי לפחות, ומה שבעלי אומר זה שיהיה לי קשה לגדל את שניהם לבד, 2 פעוטות כשכל אחד מהם דורש את מלוא תשומת הלב. יש בזה משהו... אבל אני מאמינה בעצמי.
 

HOTTY

New member
לאט אבל בטוח

כשילדתי את הקטנה, הגדול היה בן עשרה וחצי חודשים, לא הלך ואפילו לא זחל! היו לי שלושה חודשים קשים ביותר, ללא שינה וכל הזמן היה ילד אחד לפחות על הידיים שלי. אחרי שלושת החודשים הראשונים, התחלתי לראות את הצד החיובי שבעניין, והיום חברותי מקנאות בי. הכל עשיתי פעם אחת, בשביל שניים. "להרוג שני ציפורים במכה אחת". טיפת חלב - יחד. טיולים - יחד. מחלות - יחד. כשגדלו אפילו גנים - יחד. (בהנחה משמעותית). היום הם קשורים מאוד אחד לשני, חברים טובים. כשאני מגיעה הביתה מהעבודה, אני יכולה אפילו להספיק להתעסק במעט דברים "לעצמי", כי הם משחקים אחד עם השני ופחות זקוקים לי. נורא כיף. אני יכולה לספר לך שאני מאוד מפחדת מילד שלישי, רק בגלל שעכשיו כבר יש לי שניים "בוגרים" ו"עצמאים", ופתאום שוב טיטולים, בקבוקים, לטחון אוכל, לכבס סינרים, להיסחב עם עגלות ומוצצים. זה קשה.
 

טל66

New member
וואו יום אחרי

אני ילדתי ב- 19 בדצמבר!!! בשבוע 37! התמזל מזלי טל
 
אולי היינו שכנות בחדרים. ילדת גם

בבלינסון? ואם כבר יש לנו ילדים בגילאים שווים, אני ינצל את ההזדמנות לשאול אותך לגבי האוכל, עד לפני איזה חודש מורן לא הסכים להכניס כלום לפה חוץ מסימילאק. ביום אחד ניסינו לתת לו במבה ומאז הוא לא מפסיק להתלהב מאוכל בכל צורה ובכל מקום (בעיקר כזה בצלחת שלנו)... הבעיה היא שאני לא יודעת כמה לתת לו ואם זה בסדר לתת לו לאכול שטויות כמו במבה וגמדים. אולי תספרי לי מנסיונך.
 

טל66

New member
לא, לצערי ילדתי ביוספטל.

בנוגע לאוכל. שחר אוכל אוכל מוצק מגיל 4 חודשים. עד אז הוא רק ינק. התחלתי מתפוח, בננה, אגס ועוד כל מיני פירות למרות שבטיפת חלב ממליצים להתחיל עם ירקות. אח"כ עברנו למרק טחון בבלנדר, קישוא, בטטה, תפו"א, גזר, כרובית, דלעת וגם עוף. הוא אכל כל מה שנתתי לו, לפעמים הרבה ולפעמים כמעט צם ימים שלמים. לי באופן אישי אין בעיה אם בא לו לצום. בגיל 6 חודשים בערך התחלתי לתת לו גמדים, דניאלה ויאמי בכל מיני טעמים. לא נראה לי שזה רע לתת גמדים ומעדני חלב, אז יש בזה קצת סוכר, ויש כאלו שאומרים שעדיף לתת יוגורט או אשל ללא סוכר, אבל כמו שאני לא אוהבת את זה בטח גם הוא מעדיף משהו מתוק. הבעיה עם שחר היא שאחרי אכילת מעדן חלב, הוא פולט (יותר מהרגיל) ולפליטה יש ריח רע, כמו גבינה מקולקלת. הפסקנו לתת לו ועברנו למעדני סויה בטעם וניל וקרמל. הוא מאוד אוהב את זה וזה מאוד טעים. באשר לבמבה, הוא לא הסכים להכניס את זה לפה שלו עד לפני כשבוע בערך!!! אני יודעת שמאכלים העשויים מבוטנים אינם מומלצים בשל החשש לאלרגיה. אני משתדלת לתת במבה כמה שפחות. מעדיפה קרקר או פתי בר. ותמיד אחרי האוכל הוא מקבל עוגייה (ובטח גם לזה יש מתנגדים) לאחרונה התחלנו עם צהוב של ביצה עם עגבניה מרוסקת וקוטג´ (שדווקא לא גורם לפליטה) והוא מת על זה. אני חייבת לזוז בעוד כרבע שעה. אז בנתיים אני עדיין כאן ואת יכולה להכנס לצ´ט טל
 
איזה שם יפה- שחר. אם לא היו קוראים

ככה לאח שלי, גם אני הייתי נותנת אותו.
לגבי הירקות- כמובן שניסנו והוא ממש שונא את זה, עכשיו הוא קצת יותר מוכן, אם זה בא בתוספת של בשר.
 

טל66

New member
נו טוף...

אם לא אז לא. ועכשיו אני חייבת לרוץ. להתראות לכולכן היה נחמד ונפגש שוב מחר. או היום בערב אחרי השעה 21:00 טל
 
למעלה