שאלה חשובה...

מיצפטל4

New member
שאלה חשובה...

חברה שלי בת 42, פנתה ליעוץ פסיכולוגי בעקבות משבר נישואין מתמשך ( לעניות דעתי יש משהו באישיות שמייצר כאוס בפנים ובחוץ) ... בעל תומך, תמיד טיפל בה. בשנים האחרונות מתעוררת כמיהה לעזוב הכל ! ללכת למקום משלה. לעזוב אותו את הילדים. ושקטטטט. אותה פסיכולוגית לפי דבריה הגיבה ב"היחסים שלך זה סוס מת" . אל תדאגי הילדים שלך לא ינטשו אותך בגלל שתעזבי את הבית... היא חזרה לביתה והודעה.. אני עוזבת. הבעל אמר בתנאי שהילדים נשארים בבית. אמרה בסדר. בעוד הילדים מתמוטטים, היא ממשיכה לעסוק בלצאת מהבית. לא קולטת בכלל את ה"ענין" הערכי שבלעוז ילדים עם אבא, ללא מלחמה... ולו רק שידעו שרצתה אותם. מהצד מקבלת פידבקים של "זונה" ככה לא עושים. ואני דואגת. שתישבר ! שברגע הראשון שתהיה לבדה, ללא התמיכה שהיתה לה כל החיים מבן זוגה ( שנבחר על ידה ע"פ הפסיכולוגית בגלל שחיפשה אם ! ולכן הוא לא גבר מבחינתה) יש פה כאוס שמדאיג אותי. היא מתקשרת אליי היא מבקשת עצה ממני. התגובה הראשונה היתה " אני שמחה שביצעת צעד שהוציא אותך מהתקיעה, קחי את הזמן לראות מה הנזקים שנוצרו" אל תפחדי להתחרט אם תרצי. ככל שאני מעכלת בעצמי. אני מרגישה שנעשה פה צעד הרסני. זאת לא יציאה מנישואין גרועים. זאת בריחה מ"אמת" שקשורה להתבגרות... לפחד ולדכאון. מה עושים? יש שם 3 ילדים בגיל ההתבגרות... שאי אפשר להעביר ממקום למקום ולסבן, הם שואלים שאלות. אחת הפסיקה לדבר...הקטן בוכה רוצה עם אמא אבל יודע שצריך להיות עם אבא, כי אבא מסכן ואמא הרסה את הכל. האם עליי להניח שאלה הם חייה ושתעשה מה שהיא רוצה? האם עללי להניח שהיא מחכה לשמוע ממני גם את המילה החזקה " גברת את אגואיסטית, חזרי למקומך והתאפקי עד שיצאו מהבית, זה אוטוטו"...או פשוט לחבק ולשתוק ולראות איך השחור המטורף הזה, פוגע ברבים.
 
בעיית זוגיות

הפורום הנוכחי עוסק רק בנושאים הקשורים לבריאות הנפש בנושאים סביב פריון, כגון- לבטים לגבי הריון, קשיים סביב הריון ולידה, טיפולי פוריות, דיכאון אחרי לידה וכו- ולכן אנא הפני את שאלתך לפורום שעוסק בבריאות הנפש באופן כללי
 
למעלה