שאלה לגבי כלב שהיה מאוד מאוד קרוב

שאלה לגבי כלב שהיה מאוד מאוד קרוב

אליי. אנא עיזרו לי כי הנושא לא מרפה ממני ומאוד חשוה לי עזרתכם: האם אראה אותו בעולם שאחרי? היה לי כלב שהיה איצתי 10 שנים וההינו ממש כמו ישות אחת. הוא מת לא מזמן ומאז כמובן אני מרגיש שאיבדתי נפש תאומה. באופן אישי אני מרגיש שאיבדתי את שמחת החיים ושהנפש שלי השתנתה לעד, אני מאוד עצוב ומרגיש שאיבדתי את כל ההנאה שהיתה לי. יום יומיים אחרי שאיבדתי אותו (זה היה עיניין של שעות והוטרינר לא איבחן נכון את הבעיה ולכן איבדתי אותו) חלמתי בלילה שהוא בורח מהחנייה של הבית שלי וחשבתי שזה מאוד מוזר. שהוא אף פעם לא בורח לי. אח"כ הוא ברח לסוף הרחוב, ואני רץ אחריו עם הטרנינג. ואז הוא מתחיל לרוץלמעלה במדרגות ורץ ורץ למעלה ולמעלה ואני דולק אחריו.ובדרך אנחנו עוקפים הרבה אנשים, ואז אני תופס אותו במרפק והוא הופך למן יישות של אישה עם שיער שטני כבת 35, והוא , שזה היא עכישו מסתכלת עלי בכעס. ויש רגע של כעס כמעט בינינו. אבל זה הוא והוא או היישות של האישה מסתכלת עליי בכעס כאילו אומר "תעזבי אותי". האם היה מהחלום הזה מסר מממנו או שזה רק חלום? לאחר כמה ימים חלמתי גם שהוא כאילו מוסר לי שהוא שם ויש גבר לבן גדול שמטריד אותו. תודה על התשובה, השאלה לגבי זה רודפת אותי , ואני דווקא לא מעוניין לשאול את פורום החלומות אלא אתכם אם יש פה מסר ממנו. פעם חלמתי שאני הולך בשכונה שלי ויש דרך להגיע לשמיים ויש שם שלושה כוכבים וכדי להגיע צריך לבוא בשעה מסוימת ולהגיד "קפוץ קפוץ", ואני עושה את זה אבל לא מצליח לעבור במנהרה לשמיים. גם מדי פעם אני חלמתי שהוא מגיע ואני מלטף אותו ומחבק אותו . האם אראה אותו בעולם שאחרי?
 
לא בטוח שתזהה אותו אתה יודע

גם כלב זו נשמה שהתגלגלה ואם סיימה את תיקונה תעבור הלאה, בקבלה יש הטוענים שנשמתו ש כלב היא של השוכב עם גויה, אני מאמינה שרגיש זאת אבל לא בטוח תזהה את הכלב שלך, אני ממש מבינה ללבך עד כמה שזה קשה להפרד מכלב אחרי כל כך הרבה שנים חלק ממך הולך. תהיה חזק
 

Mad Horse

New member
כמוני כמוך גם לי הייתה כלבה ויש לי סיפור גם

שנורא אהבנו היא הייתה האור שלנו בבית תמיד בשעת עצב וכעס היא הייתה באה ומתרפקת כמו אין מחר והייתה יושנת עם אימי על הראש כולנו היינו קשורים אליה לא כמו אלא ממש כאל בת בית כאילו היא הייתה בן אדם (ולא ניראה לי שיש אדם שמשתווה לנאמנות שלה ושל כלבים בכלל) לצערי לפני 5 שנים היא חלתה במחלת הסרטן ונאבקנו איתה ביחד שלוש וחצי שנים והצלחנו לרסן את המחלה עם כל מיני תרופות יומ יומיות וכימתורפיות למינהם אבל אחרי 4 חודשיים הסרטן חזר והיה אגרסיבי מידי ולא נישאר לעשות כלום בלב כבד ובדמעות לקחנו אותה לוטרינר אשר עשה בה המתת חסד ומה שהכי הקל עליי אחרי כל הזמן שהמבט שלה הביע סבל וכאב והתחנן לקצת נחת ושקט כשהיא קיבלה את הזריקה לפני שהיא נירדמה היא ליקקה את כולנו והיה לה מבט מאושר בעיינים רציתי למות באותו יום אחרי שקברנו אותה רצתי לים ורציתי להתאבד הסתכלתי על הים ועל התמונות שלה ולא הצלחתי לעצור את הדמעות באותו יום היה נורא חם ולא הייה טיפה של רוח ולפתע הרגשתי מין משב רוח שבא לי לפנים וידעתי שזו היא ליידי ששומרת עלינו כרגע שלא נעשה שטויות אני יודע שהיא כרגע במקום טוב יותר למעלה אני מנחם את עצמי שהמוות היה כבר עדיף מכל הסבל הזה ושהיא סלחה לנו היא היתה איתנו 15 שנה וכל יום שאין לנו אותה בבית זה שובר אותי כל פעם מחדש כאילו איבדתי בן אדם קרוב אומרים שעם הזמן זה נירגע אצלי זה רק נהיה קשה יותר לפני חצי שנה היה לי עוד מיקרה שכרגע אני לא גר עם ההורים אני עובד בדרום ובאותה תקופה הייתי נורא עצבני ולא ממש הסתדרתי עם אף אחד בעבודה וככל הזכור לי שבאמצע השבוע אחרי העבודה חזרתי בשעה מאוחרת בלילה עם האופנוע שלי לדירה ויש קטע בעיר שאני גר שאין תאורה שמאירה בכביש וזה חלק מסוכן כי אין הפרדה וזה כביש דו סטרי ויש סכנה של סינוור באותו הקטע נסעתי על 70 קמ''ש והדלקתי םנסי ערפל באופנוע ולא הבחנתי בשום רכב מתקרב ובעודני מיתקרב לאחד הפניות פתאום הבחנתי בכלב שנורא דומה לכלבה שלי עשיתי עצירה והחניתי את האופנוע בשול הדרך הכל היה חשוך והתחלתי לקרוא לו עם מצמוצי שפתיים ושריקות פתאום אחרי 20 שניות שהתרחקתי מהכביש הגיח רנו קנגו והחליק בקטע שהייתי אמור לעבור עם האופנוע וגרר לי תאופנוע איתו ביחד ישר ניבהלתי לא ידעתי מה עושים הייתה בפאניקה והתקשרתי למשטרה בעודי בפלאפון הבחנתי בכלב שהתקרב לכיוני ובעודו מתקרב הדמות של דעכה עד כדי נעלמה ישר הבנתי שהכלבה שלי אחראית לנס הזה שהציל את החיים שלי כי אם לא האות ממנה הייתי ממשיך בנסיעה והרכב היה ניכנס בי ומדביק אותי איתו ביחד לגדר ביטחון והייתי יכול למות בטוח אחרי שרצתי לראות אם הנהג בסדר ראיתי שהוא אפילו לא נישרט אז נירגעתי ואז המישטרה באה ואמבולנס אחרי כמה דק' תיחקרו אותי אחד השוטרים עזר לי להרים תאופנוע שרק המיכל נידפק ונישרט ועדיין היה במצב נסיעה אבל החלפנו גם פרטים לצורכי ביטוח ואחרי שניגמר האירוע ועליתי על האופנוע כדי להמשיך בנסיעה הרגשתי שוב את המשב רוח בפנים כמו שהרגשתי פעם שעברה והתחלתי לבכות כמו תינוק משם נסעתי לקבר שלה וראיתי שהפרחים ששמנו לה על הקבר עדיין לא נבלו והם היו שם שלושה שבועות חיבקתי את התמונה שלה ואת החלקה של הקבר וביקשתי ממנה סליחה על כל הסבל שנתנו לה לסבול ואמרתי תודה על הנס שקרה לי בזכותה אני לא יודע לתאר את זה אחרי שחזרתי הבייתה והתקשרתי להורים שלי שבאו למחרת אבל מאותו יום נהייתה לי גישה יותר חיובית כלפי אנשים ואני יותר סובלני ופחות תוקפני ומתנדב יותר ועוזר כמה שאני רק יכול כניראה הכלבה שלי נהפכה להיות המלאך השומר שלי והיא מדריכה אותי לדרך היושר לפעמיים כשאני סוטה ממנה אז זהו ככה בכללי עם החוויה המדהימה שלי שהייתה עם הכלבה הכי יפה בעולם ואני מודה לאלוהים על כל רגע שהיה לי איתה הנה קישור לדף ההנצחה שלה שיהיה לכולם שבוע שקט
 

MeatIsYummy

New member
אני אתן הסבר מדעי:

אתה הוזה ויש לך קשר חזק עם הכלב בעבר שגורם לך לכך. לך לפסיכיאטר כי אתה דפוק בשכל. כלבים הם סתם יצורים וגלגול נשמות זה שטויות של רבנים שהמציאו ואין שום ראיה לכך חוץ מספרים של מטורפים שחושבים את עצמם. הא, ואמא שלך כלבה.
 
למעלה