שאלה להורים - מאוד חשוב לי שתראו
שלום לכולם! לפני כמה ימים יצאתי מהארון בפני הוריי (אחרי תקופה ארוכה של חשדות ושל תהיות מצידם, והחלטתי לומר את האמת). אבא שלי קיבל את הדברים ברוח טובה. לעומת זאת, אמא שלי בכתה במשך זמן ממושך והציגה את הדברים כאילו חרב עולמה. ניסיתי להסביר לה את הדברים ואת המשמעות של להיות הומו. גם הסברתי לה שזה מה שעושה לי טוב, ושהיא צריכה לשמוח שסך הכל, הכל בסדר, כי אני תלמיד טוב, אני משקיע, כמובן לא מתעסק בדברים פליליים ויש לה עוד שתי בנות מקסימות (אחיות שלי כמובן). לכן, היא צריכה לקבל את הדברים בפרופורציות ולא להתאבל עליי (כך אבא שלי הגדיר את זה) בגלל זה. בנוסף, סבתא שלי שהגיע לביקור החלה גם להשמיע קולות של פקפוק (לא הייתי נוכח ברגע זה, אבא שלי סיפר לי לאחר מכן), ואמא שלי אמרה לה את מה שקרה. שוב היה בכי, סבתא שלי גם לא כ"כ הבינה מה זה אומר אבל הבינה מאמא שלי שמדובר כנראה בחטא כזה גדול שאין עליו כפרה. משו בסגנון. הצעתי לאמא שלי עוד לפני כן (מיוזמתי!) ללכת לפסיכולוג או למפגשי תמיכה של הורים וילדיהם והיא סירבה בכל תוקף. אני אישית לא מתרגש מהעניין, אך אבא שלי הסב את תשומת ליבי שאני חייב להתחשב בכולם (אמא וגם סבתא שהצטרפה לחגיגה). לא יודע למה בדיוק הכוונה בלהתחשב. אני פונה אליכם, אל ההורים, ושואל אתכם מה אני צריך לעשות בשביל להרגיע את אמא שלי ולהכניס אותה לפרופורציות. כי נראה שהיא חושבת שעוד רגע מטוסים יתחילו ליפול מהשמיים. ואם זה גם נכון לעדכן את המשפחה המורחבת בעניין. תודה רבה! אני מאוד מודה לכם!
שלום לכולם! לפני כמה ימים יצאתי מהארון בפני הוריי (אחרי תקופה ארוכה של חשדות ושל תהיות מצידם, והחלטתי לומר את האמת). אבא שלי קיבל את הדברים ברוח טובה. לעומת זאת, אמא שלי בכתה במשך זמן ממושך והציגה את הדברים כאילו חרב עולמה. ניסיתי להסביר לה את הדברים ואת המשמעות של להיות הומו. גם הסברתי לה שזה מה שעושה לי טוב, ושהיא צריכה לשמוח שסך הכל, הכל בסדר, כי אני תלמיד טוב, אני משקיע, כמובן לא מתעסק בדברים פליליים ויש לה עוד שתי בנות מקסימות (אחיות שלי כמובן). לכן, היא צריכה לקבל את הדברים בפרופורציות ולא להתאבל עליי (כך אבא שלי הגדיר את זה) בגלל זה. בנוסף, סבתא שלי שהגיע לביקור החלה גם להשמיע קולות של פקפוק (לא הייתי נוכח ברגע זה, אבא שלי סיפר לי לאחר מכן), ואמא שלי אמרה לה את מה שקרה. שוב היה בכי, סבתא שלי גם לא כ"כ הבינה מה זה אומר אבל הבינה מאמא שלי שמדובר כנראה בחטא כזה גדול שאין עליו כפרה. משו בסגנון. הצעתי לאמא שלי עוד לפני כן (מיוזמתי!) ללכת לפסיכולוג או למפגשי תמיכה של הורים וילדיהם והיא סירבה בכל תוקף. אני אישית לא מתרגש מהעניין, אך אבא שלי הסב את תשומת ליבי שאני חייב להתחשב בכולם (אמא וגם סבתא שהצטרפה לחגיגה). לא יודע למה בדיוק הכוונה בלהתחשב. אני פונה אליכם, אל ההורים, ושואל אתכם מה אני צריך לעשות בשביל להרגיע את אמא שלי ולהכניס אותה לפרופורציות. כי נראה שהיא חושבת שעוד רגע מטוסים יתחילו ליפול מהשמיים. ואם זה גם נכון לעדכן את המשפחה המורחבת בעניין. תודה רבה! אני מאוד מודה לכם!
אני כאמור,הבת של אביבה. כשהודעתי להוריי מי אני פחות או יותר רציתי ישר לפרוץ את כל הגבולות(שלא היו אגב) ללכת עם זה עד הסוף,להחצין ולדבר על זה כמה שאפשר(הייתי בת 12 תתחשב) עד גיל 18 לא הבנתי למה אמא שלי לוקחת את זה כל כך קשה למה היא מרגישה לא בנוח סביב הנושא הזה .. בגיל 18 התגייסתי,רחוק מאד מהבית עקב התפקיד שקיבלתי ... הקשר עם אמא התהדק ... אני התבגרתי ... פתאום היא לא שמעה על זה כל כך הרבה ... פתאום לגלח את הראש לא היה נראה לה מוחצן ... למה? פשוט כי פתאום היה לה זמן. זמן בלעדיי יותר נכון בלי האיזכור של זה כל הזמן וההחצנה without rubbing it in her face זמן לעכל,להבין,להפנים ... זו הבת שלי. ו ...היי ... אני אוהבת אותה. ככה. כפי שהיא ... שום דבר אחר בעצם לא משנה. ללא ספק-תהיה מי שאתה-תמיד !! פשוט תן זמן עיכול ... גם לך אני בטוחה היה צורך בזמן באוויר להבין בדיוק מה קורה לך ולמה ומי אתה ומה לעזאזל קרה פה?? אתה יודע ... אמרתי לאמא שלי משפט .. ואומרת אותו הרבה במשך היום .. הורים גם צריכים לצאת מהארון. וזה יכול להיות קשה וכואב לא פחות מלילד .. לפעמים. ולפעמים לא. איך נדע אם לא נתן לה זמן? 