פיצפיצון ברוך הבא לפורום
בדרך כלל ילד שסובל מטראומה ומתחיל להפגין גם התנהגויות מסוג שאתה מתאר, נמצא במצב קשה. האשמה עצמית, פגיעה בדימוי העצמי, תחושה שאני לא מספיק טוב - אלו הגורמים העיקריים להתנהגויות שליליות. הענשה של הילד בשלב הזה תחזק את תחושת האפסיות וההאשמה העצמית, ועלולה לגרור אתכם למעגל מסלים של התנהגויות שליליות , שגוררות הענשה שגוררות התנהגות קשה יותר וכן הלאה. המטרה שלך כהורה, היא לשבור את המעגל הזה, לחזק את הבטחון העצמי של הילד, ומצד שני לדאוג לכך שיגדל כאדם הגון ונורמטיבי - משימה לא פשוטה בכלל. אני לא מציעה לוותר לילד על התנהגות תקינה ובלתי אלימה - לדרוש ממנו בתקיפות אך בסבלנות, להזכיר לו איך מתנהגים. גם כשאתה כועס עליו, חשוב לחבק ולהזכיר לו שאתה אוהב אותו, ועצוב שהוא מתנהג כך (זה לא שמור רק לילדים קטנים - גם הגדולים צריכים את התזכורת הזאת) מציעה מאד לדבר על ההתנהגות שלו - לנסות להציף לו שהוא לא צריך להתנהג כך כדי לקבל תשומת לב, ולנסות להראות לו מה הגורמים שהוא מתנהג כך. לנסות להגיע אתו להסכמים, ולעודד ולחזק את העמידה בהם. צעד אחד כל פעם. והמלצה אחרונה וחשובה ביותר: במצב שנסחפים להתנהגויות שקשה לשלוט בהם, או שלהורה קשה להתמודד , חשוב להיעזר בטיפול משפחתי שיעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה ויתן לכם כלים
