מאיר ריבא
New member
שאלה לחכמי הדור בעניין חובת פינוי
בתקנות הנמלים, התשל"א 1971, בפרק 6 העוסק בניתוב, יש סעיף מס. 49 שזה הנוסח שלו:
ספינות מפרש, ספינות גרר, לרבות כלי שיט הנגררים על ידיהן, סירות מנוע, סירות שעשועים, ספינות דיג, ארבות וכלי שיט קטנים אחרים למיניהם חייבים לפנות דרך לאניות בניתוב או לאניות המפליגות על פני ימים.
כלומר, הוא מבטל את חובת הפינוי של מנועית בפני מפרשית והופך את היוצרות.
האם אני קורא/מבין נכון? ואם כן - מאיפה זה בא? (ברור שאין למדינה כוח לקבוע כלום מחוץ למי החופים שלה והתקנה חלה רק במימי ישראל).
ומהיכן בא הביטוח השירי משהו "אניות המפליגות על פני ימים"?
היות והפרק עוסק בניתוב נראה לי שמישהו הדביק סיפא לסעיף בלי שהמחוקקים שמו לב שמעבר לחובה ההגיונית לפנות לספינה מנותבת נוספה חובה לפנות לכל אניה המפליגה בים בכלל.
בתקנות הנמלים, התשל"א 1971, בפרק 6 העוסק בניתוב, יש סעיף מס. 49 שזה הנוסח שלו:
ספינות מפרש, ספינות גרר, לרבות כלי שיט הנגררים על ידיהן, סירות מנוע, סירות שעשועים, ספינות דיג, ארבות וכלי שיט קטנים אחרים למיניהם חייבים לפנות דרך לאניות בניתוב או לאניות המפליגות על פני ימים.
כלומר, הוא מבטל את חובת הפינוי של מנועית בפני מפרשית והופך את היוצרות.
האם אני קורא/מבין נכון? ואם כן - מאיפה זה בא? (ברור שאין למדינה כוח לקבוע כלום מחוץ למי החופים שלה והתקנה חלה רק במימי ישראל).
ומהיכן בא הביטוח השירי משהו "אניות המפליגות על פני ימים"?
היות והפרק עוסק בניתוב נראה לי שמישהו הדביק סיפא לסעיף בלי שהמחוקקים שמו לב שמעבר לחובה ההגיונית לפנות לספינה מנותבת נוספה חובה לפנות לכל אניה המפליגה בים בכלל.