שאלה לי אליכם (הלו גור איפה אתה)

[חגי סרי]

שאלה לי אליכם (הלו גור איפה אתה)

השאלה נוגעת לענין בוררות נקיה שאיננה קשורה להליך גישור (שבו לפעמים קורה ששני בעלי הדין מבקשים בוררות בסעיף מסוים). אני מתכוון לבוררות נטו מתחילתה ועד סופה שבו בעלי דין מסכימים לבורר ובאים אליו. שאלתי היא כדלקמן: על פי חוק הבוררות והמסורת שהתקיימה בשטח, מי רשאי להיות בורר? וכיצד נעשה ההליך לאחר תום הבוררות והחתימה על שטר הבוררות מול בית המשפט . האם מדובר על קבלת תוקף של פסק דין כפי שקורה בגישור? בנוסף יש לי תחושה עמומה ולמעשה לא ממש עמומה שתחום הבוררות יתפוס תאוצה בשנים הקרובות (ולא רק בגלל הדחיפה של התיקון לחוק מהשבועות האחרונים בדבר אפשרויות ערעור). האם אתם שותפים כמוני להערכה זו?

 

[שילה1]

מותר לנסות לענות..גם?

חוק הבוררות 1968 תשכ"ח,מדבר על בורר (או בוררים),שמונה על ידי בית משפט או שנבחר ככזה על ידי הצדדים. אין כל הגדרה אחרת,ואין כל סייג.מכאן שכל אדם רשאי להיות בורר,בתנאי שיהיה מקובל על שני צדדים,וינהג בהתאם לחוק הבוררות. הבורר עובד על פי החוק,ומביא את מסקנותיו-הנקראות "פסק בוררות" בפני בית המשפט.הוא אינו חייב לנמק את הסיבות שהביאו אותו להחליט כפי שהחליט. "שטר בוררות"-המסמך עליו חותמים שני הצדדים המסכימים להליך בוררות אצל בורר או בוררים ספציפים. פסק בורר מתקבל כפסק דין בבית משפט,ללא עוררין.בנוסף-ההחלטה ניתנת לביטול רק אם הוכח כי היה פגם בהליך,קרי:אם לא נהג הבורר על פי חוק הבוררות.ומידע אישי-קשה מאוד לבטל פסק בוררות. לאחרונה הוגשה הצעת חוק לפיה הבורר ימסור נימוקיו לבית המשפט,וכן סייגים נוספים,וכן כי במקרים מסויימים מאוד יוכלו לערער על פסק זה. גם לי נראה שהבוררות תתפוס תאוצה,אלא שכידוע לא בכל מקרה עורכים בוררות,יש מגבלות. ולמיטב זכרוני-כבר היה שרשור קודם בנושא,כאן בפורום. מקווה שעניתי לך.אכן,חגי?

 

[שילה1]

אגב-בדרך כלל בוחרים הצדדים בבורר

המוכר להם אישית,ולעיתים קרובות-הבקי בסכסוך שהתגלביניהם,או בקי בנושא עליו נסבה הבוררות. האוביקטיביות של הבורר נובעת מהעובדה שהוא חיב לעבוד בהתאם לחוק הבוררות.

 

[חגי סרי]

מצוין וממצה תודה רבה!

ואגב כתבתי גור בגלל ארגז הכלים המפורסם שלו.

 

[שילה1]

הבנתי.ובכל-תמיד עדיף לשאול.

ואגב-אחרי שכתבתי,בדקתי שוב במנועי חיפוש. טוענים שגם זו דרך נוספת על הגישור,ויש באמת רמזים כי הנושא"יתפוס".(כמו השלג של אמש..אהה?) וכולי תקווה..כי בהחלט אשמח לשמש כבוררת.

 

[איריס אבידן]

צר לי לאכזב אבל

נראה לי, ממה ששמעתי, שלפחות בתיקים רציניים, הנטיה הינה לפנות לשופטים בדימוס כבוררים.

 

[שילה1]

מקווה שלא תמיד...

גם בנושא גישור יש נטיה לבית המשפט להפנות לשופטים בדימוס.

 

[שילה1]

ואגב-שכתי משהו חשוב:,שטר בורות",אינו אחיד,

ונכתב בהתאמה לכל מקרה,על המשתתפים בו ,הסיבה לבוררות,וכדומה. בוררות גם מוגבלת בזמן.הצדדים מתחייבים לכל ההליך,למרות שהוא וולנטרי מעיקרו.(אלא אם נשלחו מבית המשפט,או חתמו על הסכמה לבוררות בזמן חתימת חוזה/הסכם מסוים.)

 

[שילה1]

כמובן-שכחתי,ושטר בוררות

 

[גור מלמד]

תודה חגי

מחמיא שפנית אלי אישית. תודה. מצטער שאני לא "מקוון" עקב עומס לאחרונה. נראה לי ששילה ענתה באריכות. ברצוני להוסיף רק שבהסכם הבוררות מציינים האם הבוררות תתנהל לפי הדין המהותי, סידרי הדין, ודיני הראיות. דבר נוסף שיש לשים לב אליו, שלהבדיל מגישור, בהסכם הבוררות נקבע הנושא שבו תעסוק הבוררות, ואין לחרוג מכך. חריגה מהגדרת נושא הדיון היא אחת העילות לפסילת פסק בוררות! הבדל אחד נוסף בין גישור לבוררות שראוי לציין הוא שבבוררות אסור לפגוש או לדבר עם אחד מהצדדים ללא נוכחות הצד השני, מה שאומר שאסור פגישות נפרדות הידועות בתחום הגישור. אנסה אולי להרחיב יותר בהזדמנות קרובה. ועד אז... מקווה להשתמע.

 

[שילה1]

חגי-תודה.ככלל-בורר פטור מלנהוג על פי

סגר הדין הפלילי,דיני ראיות,וכדומה.הוא מחוייב לנהוג על פי חוק הבוררות.על כן יש המציינים במפורש על פי מה ינהג,וכן הנושא א הנושאים,מחוייבות הצדדים להליך,ועוד. עילות לפסילת בוררות מועטות,והןףפגם מהותי בהליך,פסיקה שנוגדת את תקנות הציבור,דיון שלא על הנושא המוסכם,גרימת נזק ישיר או עקיף לצד שלישי,ועוד. בבוררות בניגוד לגישור-רשאי הבורר לקבל עמדת צד במלואה,או בחלקה,והצדדים אינם רשאים להפסיק ההליך מיוזמתם. אלו שני ההבדלים העיקריים בין גישור לבוררות,ויש,כמובן,עוד הבדלים.0כמו למשל:רשאי הבורר להציא כל מיני צווי ביניים).