שאלה לי...

  • פותח הנושא mazy
  • פורסם בתאריך

mazy

New member
שאלה לי...

ראיתי שיש כאן לפחות עוד מורה... (אולי יותר...???) אז אני מתלבטת בקול רם
. הפשוש הקטן (בן 5 וקצת) עתיד לעלות בע"ה לכיתה א' (בעוד שנה) וללמוד בביה"ס בו אני מלמדת. זה טוב? זה רע??? עם הגדולים לא הייתה לי ההתחבטות הזו, כיוון שגרנו במקום אחר.
 
אני לא מורה

אבל מנסיון משפחתי - זה לא הולך להיות כיף (אלא אם כן תמיד הכל ילך איתו חלק).
 

Jen74

New member
אני לא מורה אבל

אני זוכרת שכשהייתי בבית הספר היתה בכיתה שלי ילדה שאמא שלה הייתה המורה שלנו לתנ"ך וזה לא הפריע לילדה לא בתחום הלימודי ולא החברתי וגם לא הפריע לאמא. בכיתה היא הייתה המורה שלה ובבית האמא שלה. כשיודעים לעשות את ההפרדה הזאת, כמה שזה עשוי להיות לא קל, אז זה בסדר. היתה עוד ילדה שלמדה בבית הספר, שכבה מתחתיי שאמא שלה הייתה מורה ומחנכת, לא לימדה את הבת שלה. היתה בכיתה המקבילה לכיתה שלי ילדה שאמא שלה הייתה המזכירה בבית הספר. לא ראיתי שזה מפריע למשהו, להפך, מבחינה חברתית זה דווקא תרם לילדות האלה והן היו מאוד מקובלות בחברה. אולי זה גם קשור לזה שהמורות הללו היו מורות שהיו אהובות גם על התלמידים וגם על ההורים.
 
"כשיודעים לעשות את ההפרדה"?

לא נראה לי אפשרי, גם אם לך זה היה נראה ככה כתלמידת בי"ס...
 

Jen74

New member
יכול להיות. בכל זאת, הייתי אז ילדה ../images/Emo3.gif

אף פעם לא יצא לי לדבר עם אותם ילדים של מורים איך התחושה שלהם ובטח שלא שאלתי את המורה שלי איך זה בשבילה.
 

פלגיה

New member
לא בית ספר יסודי

אבל האיש שלי הוא מורה בבית הספר התיכון שבו הבנות הגדולות שלי לומדות. בשנה הבאה הוא גם ילמד אחת מהן. הבת הגדולה נורא חששה מזה בהתחלה, כי היא פחדה שרכילויות עליה יגיעו לאבא בחדר המורים, וכן שהיא תשמע הערות שפוגעות באביה במסדרונות. כל החששות התבדו . כיום היא מרגישה נורא כיף להיפגש באמצע היום (ולקבל אישורי שחרור "על הדקה")
 
זה טוב, זה רע ואולי לא נורא ../images/Emo8.gif

אני עדיין לא מורה, אבל לדעתי זה דבר חיובי, כי את תהיי קרובה לבן שלך, תדעי מה קורה איתו אבל מצד שני- אולי הוא יפתח חוסר ביטחון ויפנה אלייך בכל דבר במקום למורה שלו או במקום לנסות לפתור לבד, הרי הפתרון הכי קל זה לפנות לאמא שתסדר הכל. בקיצור, אי אפשר לדעת איך זה יהיה עד שזה יקרה, זה תלוי באופי של הילד ובאופי של האמא. אני הייתי מנתקת בין שני התפקידים- אמא ומורה בביה"ס, ולא מראה התייחסות מיוחדת אליו שהחברים לכיתה לא ילעגו לו על זה.
 

mazy

New member
תודה על התגובות...../images/Emo13.gif

למען האמת אצלנו בביה"ס זה מאד פופולרי. די הרבה ילדי מורות לומדים בביה"ס, אם כי לא באותה שכבה בה מלמדות המורות. מצד אחד אני קצת חוששת שאולי הוא יפתח תלות, אבל מצד שני אני חושבת שלאורך זמן זה יעשה לו טוב (וגם לי
). אני מניחה שבהתחלה זה יהיה קצת קשה, עד שהוא יתרגל לעשות את ההפרדה. תודה על התגובות.... יש לי עוד יותר מחצי שנה להחליט...
. שבוע טוב, מזי.
 

Dulyi

New member
חצי תשובה

אני למדתי בחטיבה שאמא שלי היתה הסגנית מנהלת בה. כולם הכירו אותה וכולם ידעו על הקשר ביננו. פרט להערה אחת או 2 במהלך כל ה-3 שנים "נספר עליך לאמא" שנאמרו בחצי צחוק וזכו לתגובה "אין שום בעיה" לא נרשמו כמעט הערות מיוחדות. אבל, אני הייתי ילדה טובה ואמא שלי מאוד דאגה להבהיר שממש לא מעניין אותה מה קורה אצלי והיא בדיוק כמו כל הורה אחר, לא רוצה לדעת יותר או פחות (אגב, אמא שלי למדה את כל הכיתות במחזור של אחותי, כלומר את כל חבריה וגם עם זה לא נרשמו בעיות מיוחדות). היו איתי בכיתה לכל אורך השנים ילדים שהוריהם מלמדים באותו בית הספר (עיר קטנה זה קורה המון), גם אצלם מעבר להערה פה ושם לא הפריע או התייחסו במיוחד, מעבר למה שציינה פלגיה - זה נוח לקבל שחרור מהיר הביתה אם צריך. בקיצור, תבהירי לילד ולמורה שיש הפרדה בין אמא בבית ובית הספר ולא נראה לי שצפויה בעיה מיוחדת. בהצלחה
 
יש בכיתה של הבת שלי ילד שאמא שלו מורה

בבית הספר - היא מצטערת היום שלא ביקשה שילך לבית ספר אחר. היא אומרת שהוא מאוד תלוי בה ובהפסקות לעיתים קרובות מחפש אותה רק כדי להגיד "שלום" ולמרות שהוא בן 9, הוא לא נגמל מההרגל הזה, חוץ מזה בחדר מורים מדברים איתה עליו די הרבה ולא רק כשישי בעיה או באספות הורים והיא מוצאת את עצמה "עוסקת" בו כמו עם כל תלמיד אחר שלה ולא כמו עם הבן שלה. חוץ מזה ב"כובע" של אמא היא רוצה להעיר, לבקש להציע אבל אומרים לה - "את מורה, את צריכה להבין את המערכת". בקיצור - את הילד הצעיר היא תבקש לרשום לבית ספר אחר.
 
אני מורה בבית הספר שבו לומדים ילדי

מלכחתחילה לא הייתי בוחרת בכך, אבל אצלינו נוצר מצב שכאשר בני הגדול עלה לכתה ג' ובני השני עלה לכתה א', קיבלתי הצעה לתפקיד מסויים בבית הספר שלהם. לא הייתה לי שום אפשרות לקבל את התפקיד בבית הספר שבו עבדתי עד אז ומבחינתי זו היתה הזדמנות של פעם בחיים שלא רציתי לוותר עליה. בשנה הראשונה לא לימדתי את ילדי, אך השנה נוצר "אילוץ מערכת" והייתי צריכה ללמד את הכתה של בני הגדול. למזלי השיעור שלי בכיתתו התקיים ביום שבו הוא לא היה בבית הספר (יום שליפה לילדים מחוננים), אך הפריע לי גם ללמד את חבריו. בשנה הבאה בני השלישי עולה לכתה א' באותו בית ספר. אני דרשתי לא ללמד את ילדיי שוב. כיוון שבית הספר שלנו גדול מאוד, אני מקווה שאכן זה לא יקרה. הגדולים שלי מאוד עצמאיים ויש ימים שלמים שאני כלל לא רואה אותם בבית הספר. מקווה שכך יהיה גם עם השלישי. בעניין הערות והארות לבית הספר, זה בד"כ התפקיד של בעלי.
 

mazy

New member
אצלי הנסיבות הן כאלה..

שאנחנו עוברים לדירה בשכונה בה אני מלמדת ובאופן טבעי הילד אמור ללמוד בביה"ס באותה השכונה... יש אופציה חלופית של ביה"ס נוסף באותה שכונה (שני ביה"ס צמודים..גדר חוצצת ביניהם ), ואני נורא לא בעד ביה"ס הספציפי ההוא מסיבות שונות.
 

ליאת +

New member
כילדה למדתי בבית ספר

שחלק גדול מהמורות היו גם אמהות של ילדים בבית הספר. זה היה שכונתי ונעים ואפשר מפגש פחות פורמלי בין מורים-הורים-ילדים (כשאת הולכת לחברה ופוגשת את המורה שהיא אמא שלה). אף פעם לא הרגשתי שהילדים שההורים שלהם מורים קיבלו יחס שונה- לטוב או לרע.
 
הכל שאלה של יתרונות מול חסרונות

אם יש לך סיבות לא לשלוח את בנך לבית הספר השני, אז ברור שתרשמי אותו לבית הספר שבו את מלמדת ותסתדרי. חלק מהעניין הוא להפריד בין הבית לבית הספר. אני אמרתי למורות בבית הספר שאם יש להן מה לאמר לי על ילדיי לטוב או לרע, שייפנו אלי כפי שהיו פונות לכל הורה אחר. אני לא מוכנה לשמוע שום דבר בשיחת מסדרון מזדמנת. כמו כן גם לילדים הסברתי שבכל בעיה בבית הספר הם צריכים לפנות למורה ולא לאמא. ד"א אצלינו בבית הספר יש מספר מורות שהן אימהות לתלמידים כך שאני לא יחידה.
 
יותר משזה יהיה קשה לו

נראה לי שזה יהיה קשה לך. מצד אחד אי אפשר באמת להפריד, ומצד שני בעייתי להתערב כי את מורה שם. לדודה שלי זה תמיד היה סיפור (והילדים שלה כולם ילדים טובים, שקטים בד"כ, תלמידים טובים וכו').
 
אנחנו שייכים לבי"ס קטן במועצה איזורית

יש הרבה מורות שילדיהן לומדים בבי"ס לי היתה אמא שהיתה מורה (כרגע בחופשת מחלה ואולי תחזור באמצע שנה ) היה לי מאוד שקט על הלב לדעת שאם קורה משהו ואם אחת מהבנות לא הרגישה טוב אז היה להן למי לפנות וכן היא לימדה אותן בכיתות הנמוכות ,עם הגדולה היה 10 והשניה בהחלט ניצלה את העניין ,עשתה מה שרצתה בשיעורים שלה ,ואני החלטתי לא להתערב . נכון שהיא מורה לטכנולוגיה ולא לחשבון או מחנכת ,או לשון למשל אז היה לי יותר קל להתעלם ממה שעשתה הילדה . אבל עכשיו אין לי אמא בבי"ס שתגן על הילד שלי ואני יותר דואגת
 
אמא שמלמדת את הילד שלה זה בכלל...

כשאני הייתי בו'-ז' אז למורה למתמטיקה היה ילד בכיתה שלי. רק מלהסתכל מהצד (טוב, לא לגמרי מהצד, מיד הסבר) זה היה נראה ממש רע, אז קשה לדמיין איך זה היה להם. למשל, היות ואמא שלו המורה הוא כמובן היה חייב להיות הכי טוב במקצוע (והיא כמובן לא נתנה לו שום הנחות, למעשה זה היה נראה יותר כמו "פרוטקציה הפוכה") והוא ממש שנא אותי וילד נוסף שמה לעשות, היינו יותר מוכשרים ממנו במקצוע. אני זוכרת גם פעם אחת שהוא נכנס לכיתה באיחור ובבכי כי הרביצו לו בחוץ (ויש להניח שהגיע לו, הוא היה חתיכת נקניק) והיא ממש הגיבה בצורה קרירה, אפילו קשוחה, אמרה לו שילך לשבת ושירגע. בכלל, כולם (ילדים ומורים, כולל אותי
) היו באים אליה להתלונן עליו... (בלי קשר, היא הייתה מורה תותחית)
 

פלגיה

New member
נחכה כמה חודשים

ונוכל לתרום בנושא מניסיון אישי. לא אמא את הבן שלה - אבא את הבת שלו.
 
לי המפקחת הציעה ללמד

בבי"ס שעמית ילמד וסרבתי לטובת כולנו! אם היה מצב שבו אני מורה ותיקה בבי"ס והוא היה מגיע אז ברור שלא הייתי עוזבת אבל..במצב נתון כזה כשממתינה לשנינו התאקלמות, ויתרתי!
 
למעלה