שאלה לסופר נני'ס - זאת אומרת אמהות מנוסות...

שאלה לסופר נני'ס - זאת אומרת אמהות מנוסות...

מה לעשות? הלילה היה מייאש לחלוטין הייתי קרובה מאד לבכי (בוא נאמר שאם לא הייתי עייפה מדי, הייתי בוכה עד שנרדמת, רק שהיו לי כמה דברים לעשות קודם
) בחצות כשהציפורן (ניק זמני
) נרדמה בפעם המי יודע כמה, קמתי לבדוק אם הקינמון מכוסה (יש לה נטייה להוריד את השמיכה) גיליתי שהיא לא רק שלא מכוסה, אלא גם רטובה.... כשסיימתי להחליף לה פיג'מה וחיתול היא התעוררה ומבחינתה נגמר הלילה היא דיברה איתי היא קמה מהמיטה היא הלכה לבדוק מה שלום הציפורן היא משכה את השמיכה מעל הציפורן היא בדקה אם האצבעות שלה יוצאות מהמקום היא גם בדקה עד כמה עמוק אפשר להכניס את האצבע באוזן של הציפורן גם באוזן שלי אגב נעשתה אותה בדיקה ממש היא חזרה למיטה וטיפסה עלי היא טיפסה על המיטה היא קפצה על המיטה היא ניסתה בכוח להוריד את הפיג'מה החדשה שהלבשתי לה היא שיחקה לעצמה עם השיער היא שיחקה עם השיער שלי... היא משכה לי בשערות היא משכה לה בשערות היא ביקשה בקבוק היא שתתה שלוק אחד ונמאס לה היא זרקה את המוצץ היא ביקשה את המוצץ היא צוחקת מעצמה (ועלי) ומתניעה את הצחוק של עצמה בכל דבר שהיא עושה (והיא יודעת שאני לא מרשה, גם אם הייתי בשלב של לא לומר לה כלום) היא ... וכו' וכו' וכ'ו... .(עשתה עוד דברים שאני כבר ממש לא זוכרת, אבל מ-ע-צ-ב-נ-י-ם, בעיקר בהתחשב בשעת הלילה...) זה נשמע עכשיו מאד פשוט אבל זה לא כי זה נמשך עד השעה שלוש בבוקר ואני? דיברתי בשקט צעקתי בשקט צעקתי בלא בשקט התעלמתי שכבתי על ידה במיטה לקחתי אותה למיטה הגדולה השארתי אותה לבד בחדר ישבתי בפתח החדר שלה נתתי לה לצאת מהמטה והחזרתי אותה בכל פעם מחדש וכו' וכו' וכו' ידעתי שכשיקרה משהו ויבוא פרץ הבכי, אז זה יגמר והיא תרדם מצטערת לומר, אבל אפילו רציתי שמרוב השתוללות שלה, היא תקבל איזו שהיא מכה שתגרום לה לבכות קצת יש לציין שהיא הייתה עייפה (המשחק בשיער למשל מעיד על כך, גם הפיהוקים) אבל שינה... חלילה. נשאלת השאלה מה אפשר לעשות? האם לדבר בשקט האם לשתוק האם להתעלם? האם לשכב איתה במיטה ולחבק (אהה, ניסיתי בחיי שניסיתי, אבל כמה כוח אפשר להפעיל על ילדה קטנה בלי שזה יחשב כאלימות....) האם לצאת מהחדר (אין לה דלת לחדר) האם להחזיר אותה למיטה בכל פעם שהיא יוצאת (זאת אומרת בכלל לאפשר לה לצאת....) האם לצעוק? האם לנזוף? איך להחזיר (על מי אני עובדת, איך להנהיג, כי כנראה מעולם לא הייתה ) את הסמכות ההורית שלי כלפיה היא אשכרה שמה עלי ז'. אהה, בשלוש +- היא נרדמה נחשו מי התעוררה בדיוק , אבל בדיוק כשהתחלתי להרגיש את קורי השינה עוטפים אותי.... בקיצור עיצות יתקבלו בברכה (כן, אני יודעת שיש לה אחות חדשה ולא קל לה, אני רק חוששת שויתור מבחינתי עכשיו, יהיה בכייה לדורות אח"כ) תודה
 
איזה לילה מתסכל! ../images/Emo178.gif

אני לא יודעת מה עובד על הילדונת שלך, אבל במצב כזה אני מניחה שהייתי נשכבת במיטה שלה ומתעלמת ממה שהיא עושה, מתוך הנחה שבשלב כלשהו היא תבוא לשכב לידך ותירדם. אצלנו, מהרגע שכל אחד מהילדים עבר למיטת נוער, הכלל היה שאסור לרדת מהמיטה בלי רשות. מי שלא עמד בכלל הזה לא עבר למיטה "של גדולים". כך שכל התיאור שאת מתארת נחסך ממני רק בזכות ההתעקשות שלי על איסור הקימה מהמיטה. במיטה הם יכלו (ויכולים) לעשות מה שהם רוצים, מצדי כל הלילה. שם גם אני יודעת שהם לא יסכנו את עצמם.
 

miyoos

New member
אוף נשמע כמו לילה מעצבן

הלילות האלו בהחלט מוכרים. אין לי ממש פתרון בשבילך חוץ מלתת לך חיבוק וירטואלי, ולהגיד גם זה יעבור. להגיד לך שאל תרגישי אשמה על שכבר רצית שהיא תבכה כדי שתרדם (את נורמאלית). מקווה שהלילה תשני הרבה יותר טוב.
 
איך בדיוק עשית את זה ובאיזה גיל?

איך להסביר לילדה בת שנה ועשר שאסור לרדת מהמיטה או שהיא תישאר במיטה של הקטנים? ראשית זה לא ממש איום רלוונטי כי המיטה של הקטנים בקרוב תעבור לציפורן שנית גם על במיטה של הקטנים היא למדה לטפס ולהפחיד לי את הפופיק שהיא תיפול ממנה - אם כבר ליפול שתיפול ממיטת נוער, הדרך לרצפה קצרה יותר
מה גם שאם לא חינכתי אותה עד עכשיו בנוגע ללא לצאת מהמיטה, עכשיו זה כבר מאוחר למדתי לבחור את המלחמות שלי איתה, (ובכלל) אז מראש בחרתי לא להלחם במשהו שאני יודעת שיהיה לי קשה לעמוד בו (לא לצאת מהמיטה) האם את חושבת שבגיל שלה אפשר להסביר לה 'לא לצאת המהמיטה ולא...? שכבתי איתה במיטה, והיא בכל זאת המשיכה בשלה, קפיצות, משיכות שיער, שיחות, צחוקים וכו... רק לא לישון, רוב הזמן של שלוש השעות היה איתה במיטה...
 
לגבי אם בגיל שלה אפשר להסביר לה -

בטח שכן. היא מבינה מצוין. אבל את כותבת שזו בחירה שעשית, וזה בסדר גמור. אם ככה מתאים לך - כולם בסדר, לא? זו בעצם הבחירה בין הקושי ללמד אותה שלא יוצאים מהמיטה לבין הקושי שבלילות כאלה, בהם היא קמה שוב ושוב. אני לא יודעת מה עדיף. אני יודעת מה אני בחרתי
 

יופיופ6

New member
רק עכשיו אני קוראת את התגובה הזו

לדעתי בטח שאפשר ללמד אותה שלא יורדים מהמיטה בגיל הזה. בלי איומים, פשוט להגיד שלא יורדים מהמיטה יותר בלילה. אחרי שנשכבים במיטה לישון בלילה לא יורדים ממנה עד שאת מגיעה ואומרת לה בוקר טוב בבוקר. יש לכם טקס שינה? סיפור ? בכל מקרה, להבהיר לה שאחרי כך וכך, (לא יודעת מה אתן עושות לפני השינה), לא יורדים יותר מהמיטה. אני חושבת שככה יהיה לך קל יותר בתקופה הזו. את צריכה להיות עקבית ואסרטיבית. תראי, מה שהיה קודם לא תמיד יכול להמשיך עכשיו.. פעם היא הייתה לבד, היום יש עוד ילדה. את חייבת להתחשב גם בצרכים וביכולות שלך (ותאמיני לי שאני למדתי את זה בדרך הקשה
). בגיל של כמעט שנתיים הם מבינים הכל. *הכל*. חלק מהדברים את יכולה וצריכה להסביר לה במהלך היום וחלק מהדברים לא צריך להסביר. יש דברים שאת מחליטה וככה הם יהיו. תאמיני לי שהיא מבינה טוב מאוד שהמצב השתנה. כרגע הוא קצת פחות נוח ופחות לטובתה. אבל בסופו של דבר הרי הבאת לה מתנה. תחזיקי מעמד !
 

נועם@בת

New member
אויש, זה שנמע לילה מתסכל מאוד

אם כי מהצד השני של הרשת זה נשמע גם מאוד מצחיק
. אין לי הרבה מה לתרום לחינוך שלכן כי אנחנו ויתרנו מראש. לנו יש חדר שינה אחד עם 3 מיטות. בדרך כלל שתים מהן ריקות וכל בני הבית ישנים להם בנחת באותה מיטה. מזל שהיא גדולה. אם מישהו היה אומר לי לפני 3 שנים שכולנו נישן יחד באותה מיטה הייתי אומרת לו שהוא פסיכי. אבל הילדים נרדמים אצלנו או משתחלים למיטה במשך הלילה. ובתור מישהי שלא יכולה לסבול שמשהו נוגע בה בזמן השינה, אני מוצאת את עצמי נהנית מזה. מה שכן, סופר נני, הישראלית לפחות, אומרת שאם חוזרים שוב ושוב לילה אחרי לילה על המנטרה שכל אחד ישן במיטה שלו- זה עובד בסוף. לא ניסיתי אז אני לא יכולה לדעת אם זה באמת ככה.
גדול בתיה
 

מעיןבר

New member
לדעתי

להתארגן על חיתולים טובים ואני פשוט לא מחליפה בלילה. לא לוקחת סיכון* שהיא (מי שזו לא תהיה
) תתעורר. *לא עוזר לי - הלילה היו פה חגיגות
.
 
זה נשמע לי כמו משהו חד פעמי. אני מקווה.

זה קשור לזה שבעצם הערת אותה, בלי להתכוון, כאשר החלפת לה חיתול וכו'... אז תדאגי להבא לשים לה באמת טיטול מתאים שלא תהיה רטובה ככה. זה נראה לי לא משהו שהוא הרגל. לילות ארוכים ויבשים!
 
חד פעמי? לא יודעת....

לילה לאחר מכן היא התעוררה בארבע ובזה סיימה את הלילה מילא זה ההתעוררות ואי החזרה לישון, אבל גרוע יותר זו ההתנהגות איך אני אמורה להתנהג עם המשיכות שלה בשיער שלי? (שזה אגב לא קשור לשעת הלילה וגם לא לאחותה, זה היה עוד קודם רק החמיר עכשיו) משיכה בשיער, אי הקשבה מינימלי למילה "לא" (לא ידעתי שזו מילה מצחיקה...
) ובכלל חוסר הקשבה או התייחסות למרות.... תודה ושבת שלום
 

יופיופ6

New member
הכי חשוב להיות עקבית

לגבי משיכות השיער, להחזיק לה את היד לא בצורה כואבת כמובן, אבל כן בצורה אסרטיבית ולהסתכל אליה בגובה העיניים ולהגיד לה לא/אל תמשכי לי בשיער, בצורה תקיפה וברורה, לחזור על זה כל הזמן ולגייס את הפרצוף הכי חמור סבר אצלך... כשהיא צוחקת, תתעלמי ותחזרי על זה שוב ושוב. ולא להראות לה (אני יודעת כמה זה קשה) שזה מצחיק אותך... כשהיא מתעוררת בלילה להחזיר אותה למיטה ולהגיד לה שעכשיו לילה וצריך לשכב במיטה. לא לאפשר לה לרדת מהמיטה. גם אם זה קורה הרבה פעמים (כן, עשרות פעמים). להחזיר כל הזמן למיטה ולהגיד שאת לא מרשה, שלא יורדים עכשיו מהמיטה ושעכשיו לילה. אני אפילו לא הייתי אומרת לה שצריך לישון, הייתי מסבירה רק שהיא צריכה לשכב במיטה בשקט ולנוח, את יכולה לומר לה שהיא לא חייבת לישון, אבל כן לשכב במיטה ולא לרדת. (ככה זה עבד/עובד אצלנו) גם אצלנו כמו אצל סוכריה, הייתה תקופה שלא הרשינו לרדת מהמיטה לבד. את צריכה לחשוב על משהו שהוא באמת מסוכן ושמבחינתך הוא קו אדום, לחשוב איך הבהרת לה במקום ההוא שאת לא מרשה ולעשות את אותו דבר פה. אני לא זוכרת בדיוק בת כמה היא, אבל אולי במקביל הייתי מבטלת/מקצרת משמעותית את שנת הצהריים או שדוחה קצת את שנת הלילה כדי שתהיה עייפה יותר.. מקווה שבמהרה יגיעו לילות קלים יותר
 

דורה22

New member
מאד מסכימה עם מה שיופיופ כתבה

ורוצה להוסיף שאחרי הפעם השלישית כבר לא כדאי גם לדבר, רק להחזיר שוב ושוב למיטה. היא מחפשת את האינטראקציה ולא רצוי לתת לה אותה. אני מאמינה מאד שתוך זמן קצר הלילות יחזרו לעצמם. איילת כמעט באותו הגיל (בסוף אפריל תהייה בת שנתיים). גם לנו זה קרה והלוואי שלא יקרה שוב. זה קורה שמתעוררים והשינה בורחת, ואז נוצר בלגאן בשעות השינה, אבל תוך כמה ימים של עקשנות מצידי ומחסור חמור בשעות שינה- הבלגאן סודר. שיעבור מהר.
 
למעלה