שאלה לסטודנטים לפסיכולוגיה,

[Mיוחדת ביותר]

שאלה לסטודנטים לפסיכולוגיה,

שלום לכולם, אני מתכננת להרשם השנה לאוניברסיטה, והמקצוע שאני רוצה ללמוד הוא פסיכולוגיה. זה מה שתמיד רציתי ללמוד ולעסוק בו, ואני חושבת (וזה גם מה שאמרו לי אנשים אחרים) שיש לי תכונות מתאימות בשביל להיות מטפלת, וגם יש לי הרבה רצון לעסוק בזה. העניין הוא שדיברתי עם כמה אנשים שלומדים/למדו את הנושא, והם אמרו לי שהם היו כבר מעדיפים ללמוד עבודה סוציאלית. שזה בעצם האופציה השנייה שלי.. אני בעצם מתלבטת מאוד בין שני המקצועות, כי למרות שפסיכולוגיה זה נושא שמאוד מעניין אותי, אני יודעת שבשביל ממש לעסוק בו צריך תואר שני, ולהתקבל אליו זה בכלל לא פשוט.. לעומת זאת בעבודה סוציאלית אפשר להתחיל לטפל באנשים גם עם תואר אחד בלבד, ולפי מה שהבנתי אפשר להתחיל לטפל באנשים כבר במהלך התואר. בקיצור, אני מתלבטת מאוד בין שני המקצועות, ולא הייתי רוצה ללמוד משהו שאחרי זה אני אתחרט שהלכתי אליו. אז אם יש כאן סטודנטים לפסיכולוגיה (או לשעבר), הייתי מאוד שמחה לשמוע סיפורים על הלימודים, על אופי הלימודים, האם הם מרוצים מהבחירה ואם הם ממליצים על הלימודים. תודה מראש.

 

[עורבי]

הממ...

אשאיר את הסיפורים על תואר ראשון בפסיכולוגיה לאנשים אחרים. אומר לך רק כי התואר מכיל תכנים מרתקים, אך הוא אינו פונקציונלי - אם אינך ממשיכה לתואר מתקדם, לא תעסקי במקצוע בעל זיקה פסיכולוגית. ואסיים בנקודה למחשבה: תוכניות ההסבה לעבודה סוציאלית מלאות בבוגרי פסיכולוגיה, בעוד שנדיר מאוד למצוא בוגרי עו"ס בתוכניות ההשלמה בפסיכולוגיה...

 

[Mיוחדת ביותר]

אממ, מה אתה מנסה להגיד בזה?...

 

[עורבי]

"את שכתבתי, כתבתי"

 

[גייסון פרסטלי]

מיוחדת כנסי

הלימודים בפסיכולוגיה מאוד מעניינים ...למרות שיש פה ושם קורסים מעצבנים כמו סטטיסטיקה או פסיכולוגיה קוגנטיבית או פזיולוגית ...בכללי הלימודים בפסיכולוגיה מאוד מעניינים ואפילו כיפיים...אבל את צריכה לקחת בחשבון שלהתקבל לתואר שני במגמת הקלינית מאוד מאוד קשה...אך יש עוד אפשרויות ..כמו פסיכולוגיה חברתית בתואר השניועוד מגמות ..שכך זה לא חייב להיות קליני כדי שזה מעניין ..למשל פסיכולוג חברתי תוכלי לטפל בזוגות נשואין ...בייעוץ ...בחברה או בביה"ס ..ויש עוד אלפי דרכים

 

[עורבי]

פסיכולוגיה חברתית

תנאי הקבלה לפסיכולוגיה חברתית אינם שונים מהותית מלפסיכולוגיה קלינית. פסיכולוג חברתי, מתוקף התואר השני בלבד, אינו יכול לטפל בזוגות נשואים או לעסוק בייעוץ חינוכי. כדי לעסוק באלו, יש לעבור הכשרות מיוחדות הנמשכות כשנה עד שנתיים (בר-אילן ות"א מציעות כאלו לקראת חודש אוגוסט), ולרוב, כל בעלי תואר שני בפסיכולוגיה, חינוך ועו"ס (בעו"ס - כולל תואר ראשון) יכולים לגשת להכשרות אלו. חשוב גם לציין שהקורסים "המעצבנים" בסטטיסטיקה ושיטות מחקר הם אלו המקנים את הכלים ההכרחיים לתואר שני, ועליהם נבחנים בבחינת המתא"ם.

 

[מיימוצה23]

לגבי תנאי הקבלה לחברתית

זה תלוי באוניברסיטה. למשל, בחיפה "פסיכולוגיה חברתית" היא למעשה "מסלול אישי בפסיכולוגיה חברתית" (תהרוג אותי אם אני מבינה מה זה אומר), ציון הקבלה הוא 85 ואין מתא"ם- זה שונה מאוווד מתנאי הקבלה לקלינית.

 

[עורבי]

וכי למה שאהרוג אותך?

לא בגלל פסיכולוגיה חברתית, בכל אופן. לא ידעתי את הדבר הזה לגבי חברתית בחיפה, אבל יש לזכור כי לרוב ציון הסף מתייחס לצרכי רישום בלבד. הציון בפועל נקבע על פי הביקוש. כך, כמעט כל התארים המתקדמים דורשים ציון סף של 85 (2+-), כאשר הלכה למעשה, במגמות הקליניות והחברתית, הציון יהיה באזור ה-90, בעוד שבמגמות הקוגניטיבית והביולוגית (איני יודע לגבי מדעי המוח), ציון הקבלה זהה או נמוך לציון הסף לרישום. משמע, גם אם הציון שלך נמוך מהסף שווה לנסות, אבל אם מדובר בקלינית/חברתית רוב הסיכויים שלא תתקבלי.

 

[מיימוצה23]

גם לא הייתי רוצה לההרג בגלל חברתית

 

[sharzoe]

מה? פסיכו' פיזיו' וקוג' הם הקורסים

הכי מעניינים בתואר, יחד עם פסיכופתולוגיה. אומנם סטט' לא מעניין כ"כ, אבל שיטות מחקר ופסיכו' ניסויית מעניינים (אותי לפחות הם עניינו- הם הבסיס לסמינרים ולמתא"ם).

 

[sharzoe]

* לג'ייסון פ.

 

[מיימוצה23]

מסכימה- פסיכופתולוגיה (או אבנורמלית

זה אחד הקורסים הכי מעניינים שיש. ללמוד על סימפטומים של מחלות נפש, וההסברים שגישות שונות נותנות לכך- דינמית, התנהגותית, פיזיולוגית- פשוט מעולה! עם קוגניטיבית, לעומת זאת, ממש לא התחברתי.עד היום אני נרתעת מקורסים שקשורים לזה כמו מאש לא יודעת למה. היה לי די קשה ולא מעניין. פיזיולוגית ענינה אותי מספיק כדי שאמשיך ללמוד ולעסוק בתחום..

 

[exterior]

את לומדת נירופסיכולוגיה במקרה?

 

[מיימוצה23]

פסיכוביולוגיה

(ויש הטוענים- ביופסיכולוגיה). כך או כך, יש לנו חופש בחירה גדול בקורסים, אז גם קורסים בנוירופסיכולוגיה אני לוקחת- תחום מרתק

 

[exterior]

כן . ביופסיכולוגיה זה מדעי המוח,

נכון? אני מניחה שגם בתואר הזה לומדים קורסים בקוגניציה....

 

[מיימוצה23]

אין קורסי חובה בקוגניציה

אבל אפשר לבחור ממגמות אחרות, כמובן. מה שכן יש זה הרבה ביולוגיה- מרמת המולקולות ותאי העצב עד לרמה המערכתית (של המוח). נוירופסיכולוגיה, לעומת זאת, נותנת בסיס רחב הרבה יותר בתחום הקוגניטיבי (וכמובן, מקשרת זאת לתהליכים ומבנים במוח האדם).

 

[א ר י ק ו ש]

תלוי איך מסתכלים על זה

אומנם עובד סוציאלי יכול ל"טפל" כבר בתואר הראשון אבל... גם אדם בלי תואר יכול להתנדב ולעשות בדיוק אותו דבר כמו עובד סוציאלי או מדריך חברתי(ואני התנדבתי ועשיתי בדיוק כמוהן). האם סטטוס ושכר לא חשובים לך? האם תסתפקי בתואר ראשון בעבודה סוציאלית ועבודה באנו"ש? ובואי אני אספר לך עוד משהו, אחותי סיימה עבודה סוציאלית קלינית ומה אני אגיד לך... קליניקה היא לא כל כך מצליחה לפתוח כי היא "עובדת סוציאלית" ובאוכלוסיה לא כל כך מבינים איך עובד סוציאלי עושה עבודה של פסיכולוג וחושבים שהוא סתם חנטריש. אז מה קורה עכשיו? היא עדיין עובדת באנו"ש ומחכה להגיע לבי"ס לפסיכותרפיה(שלפחות תוכל להקרא פסיכותרפיסטית שזה הרבה יותר מעובדת סוצילאית) שזה דבר ממש לא פשוט לעובד סוציאלי כי צריך שלוש שנות נסיון בתחנה לבריאות הנפש ובכלל לא קל להכנס לתחנות האלה. מי שמצליח לעשות את המסלול של פסיכולוגיה קלינית של המבוגר כל הכבוד לו וזו הדרך הנכונה להיות "מטפל"(גם פסיכיאטר זו דרך טובה להיות מטפל). אומנם סובלים עד מוות בהתמחות אבל אחרי ההתמחות פותחים קליניקה ולאט לאט בונים לעצמך שם. ה"דרך קיצור" של עבודה סוציאלית היא לא כל כך דרך קיצור, ומי שלא מתקבל לפסיכולוגיה קלינית בארץ שיארוז מזוודה וילמד קלינית באירופה. וחוץ מזה הרבה מאוד פסיכולוגים קליניים גם עובדים מהצד בחברות השמה,אבחון וההערכה שמשלמות שכר די גבוה, אז בתור פסיכולוג אפשר גם להרוויח מהצד.

 

[ללי26]

העניין הוא כזה

בכדי להיות מטפלת ישנם מספר מסלולים. כבוגרת פסיכולוגיה את נדרשת לסיים את התואר הראשון בממוצע גבוה ביותר (פחות מ-90 זו לא אופציה) ואף גבוה יותר,לעבור מסגרת של התנסות מעשית בתחום הקליני,מבחן לתואר שני סבב של ראיונות ומבחנים פסיכולוגים שונים (לא בכל המקומות) ורק אז מתוך אלו נבחרים מעטים מאוד לתואר שני בקלינית. מסלול קשה,ארוך מאוד ועד שאת יכולה לטפל בפועל, עומדות בפניך 4 שנים של התמחות . במסלול של עבודה סוציאלית לאחר התואר ובמהלכו ניתנת האפשרות לטפל (תוך חניכה צמודה) ובפועל עובד סוציאלי עושה הרבה פעמים בדיוק את אותה עבודה של פסיכולוג עם אורייהטציה נוספת של עזרה בתחום רווחה סוציאלית וכד'.המסלול קל יותר ,אנושי וידידותי לסביבה. חסרונות: לפסיכולוגיה יש פראסטיז' מאוד גבוהכשלעבודה סוציאלית פחות,השכר בפועל לאורך זמן נמוך יותר בעבודה סוציאלית (למרות ששוב זה מאוד משתנה). ולסיכום-אם הרצון לעסוק בטיפול הוא בנשמתך,זה לא ממש משנה באיזה תחום תלמדי ואני במקומך הייתי ניגשת לתחום הקל יותר לביצוע בכדי לממש את החלום שלי מהר ככל הניתן.