שאלה מאתגרת ביחב"ל

[shlomit1היחידה]

שאלה מאתגרת ביחב"ל

שלום לכולם! יש לי שאלה מאתגרת בנושא היחב"ל- כידוע הבחינות מתחילות בקרוב ויש לי תחושה שתיהיה שאלה גדולה על מלחמת לבנון השנייה. שאלתי היא כיצד אפשר לנתח את המלחמה ע"פ מושגי היחבל, כאשר הדגש הוא על קבלת ההחלטות במהלך הלחימה , סוגי שחקנים ומרכיבי העוצמה של המעורבים? לדעתי הנושא נתון למחלוקת כי זה נתון לראותו של המתבונן. אודה לכם אם תשתפו אותי ואחרים... יום נהדר

 

[TaL53]

אני לא חושב שתהיה שאלה כזאת

הנושא עדיין לא נותח מספיק לעומק. סה"כ עברה שנה

 

[דודה הליקופטר]

אפשר לנתח ק.החלטות לפי אליסון די בקלות.

המודל הרציונליו: האם ה"אינטרס הלאומי" הישראלי היה לצאת למלחמה? האם לחתור להשבת ההרתעה אחרי שכבר נחתם הסכם הפסקת האש הוא החלטה ראציונלית? האם מבין טווח האפשרויות (חוסר תגובה, מבצע אווירי קצר, מבצע רגלי קצר, מלחמה עם ניסה קרקעית מיידית לשטח וכו') ההחלטה שהתקבלה תואמת במידה הרבה ביותר את היכולת לממש את האינטרס הלאומי? המודל הארגוני: מה האינטרס של הצבא, משרד הביטחון ומשרד החוץ? (ועוד גופים כמו במועצה לביטחון לאומי, המוסד והשב"כ וכו) אילו SOP קיימים במצבים דומים? האם מאבקי משרד חוץ משרד ביטחון השפיעו על קבלת ההחלטות במלחמה? המודל הבירוקרטי: איך השפיעו האנשים שעומדים בראש המערכות הארגוניות הגדולות (חלוץ, פרץ וכו') על קבלת ההחלטות. אילו יחסים שררו ביניהם ומה היו האינטרסים של כל אחד מהם במערכת. אלו כמון השאלות שיש לשאול על מנת לנתח לאור המודל ולא התשובה עצמה...

 

[a e q u i t a s]

אני אקח את האתגר

אני חושב שניתן לנתח את המלחמה השנייה בלבנון, מכמה היבטים : לפחות לפי הקורס מבוא ליחב"ל בסמסטר הקודם. 1. קב"ה - קבלת החלטות, הדרך בה מתקבלות החלטות והגורמים שהשפיעו על הכושר ההנהגה של המנהיגים הצבאיים והפוליטיים, הגבלות על עיצוב מדיניות החוץ והביטחון, 2. העניין של אירגונים לא ממשלתיים, NGO, אירגוני טרור כנגד מדינה, כלומר סוגי שחקנים במערכת העולמית המאבק הא-סימטרי וההשלכות שלו. זה מה שעלה לי לראש עכשיו....

 

[דודה הליקופטר]

אפשר גם לפי מדע המדינה

אפשר לתאר את המלחמה גם לפי תיאוריות של מדע המדינה ולא רקר של יחב"ל תיאוריות שעל פיהן ניתן לנתח: א. דעת קהל בזמן מלחמה: תאוריה של גד ברזילי שטוענת כי בזמן משבר יש תהליך של יצירת קונצנזוס סביב המרכז, אך ככל שהמלחמה יותר שנויה במחלוקת בקעיון שלה הוא יתפוגג מהר יותר ודעת הקהל תלך דווקא לעבר הדיעות הקיצוניות. ב. תיאוריות על תפקיד הממשלה בחברה, האם זהו באמת תפקיד הממשלה לדאוג למקלטים, כיצד ה"ביטחון" שנחשב כמוצר ציבורי עולה בקנה אחד עם מדיניות כלכלית ניאו ליברלית של השנים האחרונות? ג. תורות קואליציות? מה היתרון של השארות מפלגת העבודה בקואליציה שאחרי הכרזת וינוגרד הראשונה? מה הסיכוי להקמת קואליציה, איפה ממקום הבוחר החציוני ביום שאחרי המלחמה והקשר של זה להשארות פרץ ועכשיו ברק בממשלה. ד. ה"משפטיזציה" של הדמוקרטיה. האם ועדת חקירה ממלכתית באמצעות שופט היא הפיתרון המתאים לחקור את אירועי המלחמה? האם היא עולה בקנה אחד עם "הכל שפיט" (למשל עתירת זהבה גלאון לפירסום העדויות) אוי כמה נושאים מתאימים יש... כל תלמידי תואר ראשון, תלמדו חשק את הנושאים של המלחמה, הכי הגיוני שהם יככבו

 

[דודה הליקופטר]

סורי על השגיאות

עדיין בוקר

 

[מנהל האחים]

יש לך שגיאות

 

[דודה הליקופטר]

?

פרט בבקשה