שאלה מסובכת חבל על הזמן!

שאלה מסובכת חבל על הזמן!

שאלה מסובכת חבל על הזמן!
בעיה קצת נדירה ומסובכת אבל מאוד מציקה! קצת מתבייש לספר.
עשנתי בעבר סם וזה גרם לאתקף חרדה... וכנראה זה גרם לי לדבר שאני מספר לכם עכשיו.
כשאני אומר תפילה הצהרות חיוביות מה שלא יהיה אני אומר אותם עם שפתיים סגורות והרבה פעמים אני מרגיש חוסר נוחות ...
1)לא יודע עם במצב הטבעי הפה צריך להיות פתוח או סגור וזה גורם לי להתעסק המון עם זה!!אולי בגלל שהשפתיים סגורות זה מה שגורם לחרדה כי זה לא המצב הטבעי?
2) דבר נוסף כשהשפתיים סגורות אני רואה בתמונה מנטלית שהשפתיים עצובות ורק התמונה עושה לי חרדה ובושה...(למרות שאני בנאדם מאוד שמח אבל הדבר הזה עושה לי ממש דיכאון וחרדה כפייתי) *כשאני מצתלם אז השפתיים נראות בסדר גמור בייחס לתמונה שאני מדמה!*
אם אני לא אומר תפילה הצהרות חיוביות מה שלא יהיה אז אני לא מרוכז באיזור הזה וזה לא משפיע .. זה קורה רק שאני מודע... ולפעמים גם שלא.
מרגיש שזה ממש בלאגן משהו יכול לעשות לי סדר?
איך אני מזהה שזה רק זיכרון דמיון דפוס מחשבה? כי הרבה פעמים עצם ההתעסקות שפתיים סגורות פתוחות עצוב זה ממש גורם לחרדה ודאגה!

אני מנסה להבין מה בדיוק יכול לגרום לזה? האם רק מחשבה?
תודה
 

דר סרגיו מרצבסקי

New member
מנהל
מחשבות אודות הגוף או חלקים מהגוף

לשלמי שלום. אני מברך אתך שהחלטת "להוציא את זה החוצה". אין מה להתבייש בתופעות שהנפש המורכבת שלנו מייצרת עבורנו. כעת שדברת על זה, תוכל להמשיך את הדרך הטיפולית לשפר את איכות החיים שלך.
לגופו של דבר, אכן אתה מספר על סבך של מחשבות ואתה מנסה לבדוק את העובדות בעקבות המחשבות. ה- CBT היה אומר לך שאתה שואל את עצמך את השאלות הלא נכונות, דהיינו האם השפתיים ככה או ככה? השאלות החשובות הן "מה זה חשוב?" ו"מדוע עלי להתייחס למחשבות שעולות בראשי?" "אולי לא חייבים התייחס למחשבות?"
הייתי מציע שתצפה בסרטונים אודות הגישה המטה-קגניטיבית שפרסמנו לאחרונה בערוץ הסרטונים ביוטיוב של מרפאת היבטים. הם דנים אודות המהות של המחשבה והמחיר שאנו משלמים על ההתייחסות שלנו למחשבות.
במקרה שלך: צצה מחשבה "השפתיים שלי מבטאים עצבות". יתכן שיש לך אמונה כללית אודות מחשבות האומרת ש"מחשבות הן חשובות וצריך להתייחס אליהן".אז מתחיל עיסוק סרק בשאלה האם השפתיים עצובות ומה זה אומר ומה ההשלכות של זה. לגישה הזאת קוראים בטיפול מטה-קוגניטיבית CAS - תסמונת קשב קוגניטיבית. דרך זאת של טיפול במחשבה מביאה לסבל ולפגיעה בתפקוד. דרך המוצא משם היא שינוי ההתחייסות למחשבה כמשהו חסר כל חשיבות, כתופעה שמוחנו מייצר מתוקף פעילותו החשמלית ותו לא. לכולנו יש כל הזמן מחשבות מוזרות, "לא מוסריות", אלימות וכדומה. ההבדל בין אדם שסובל מהן לבין אדם שלא סובל הוא בהתייחסות למחשבה. אם אני מתייחס למחשבות אלו כ"סתם", אז אין להן כל השפעה על חיי.

זה העיקרון הכללי, אך הסבר זה לא יעזור אם לא תגש לטיפול CBT מתאים ותתאמן על דרכי ההתייחסות החדשות.
בהצלחה ושוב, כל הכבוד שהעזת לדבר על כך.
 
למעלה