שאלה מ"ילדה" בת 18 (היום בת 46).

[La Milagrosa]

שאלה מ"ילדה" בת 18 (היום בת 46).

אם לא התבלבלתם ונבהלתם מהכותרת, ונכנסתם, אז אתם תראו שתבינו.
אני כאמור בת 46- מזמן לא מתבגרת- אבל פעם, כמו כולנו, הייתי.
אני עכשיו עושה קצת סדר בחיים שלי וחלק מהעניין זה לחשוב על כל מיני דברים שקרו לי אז ביחסיי עם ההורים שלי. בגלל שאין לי ילדים, הייתי רוצה לשמוע מה דעתם. כל דיעה.
1. בגיל 18 - מיד אחרי סיום התיכון- נכנסתי להריון מחבר שהיה מבוגר ממני בשש שנים. לא היה לנו כסף להפלה (הוא היה סטודנט תפרן) ולא ידענו מה לעשות אז נאלצתי לספר להוריי, שהיו בגילאי השישים. הם עשו מזה כזה סקנדל, אבי לא דיבר איתי כמה ימים, בקיצור האווירה בבית היתה של אסון כבד, כאילו שרצחתי מישהו. אני זוכרת אפילו שאמי עומדת במטבח ומסננת לעברי "בסוף תקבלי איידס"! (ואני מזכירה לכם: כבר הייתי בת 18 וחצי, והיה לי חבר קבוע). הם ביררו מה שצריך ועזרו לי עם ההפלה, ומה שנשאר מכל הסיפור הזה זה שלמדתי שאסור לי לספר להם כלום. טוב, גם קודם לא שיתפתי אותם ולכן נכנסתי להריון. לא חושבת שהיה אפשר לדבר איתם על אמצעי מניעה או דברים כאלה, כי הם היו עושים מזה סוף העולם. והם אנשים חילוניים כן? זה לא בית דתי או משהו.
2. קצת אחרי ההפלה נפרדתי מהחבר, ומיד התאהבתי בעוצמה שכמוה לא ידעתי מעולם, בגבר מבוגר ממני ב-11 שנים, שהייתי תמיד מקשקשת איתו בשכונה כשטיילנו עם הכלבים שלנו, ושחיכה לי שאתבגר כדי להתחיל בקשר רומנטי. אהבתי אותו מאד והוא אהב אותי, הייתי כל עולמו. הוא היה בחור טוב וישר, עבד קשה, גר לבדו. הדירה שלו בשכונה הפכה לקן האוהבים שלנו. הוריי, כמובן, התנגדו לקשר הזה וסירבו לקבל אותו, בעיקר בגלל הפרש הגילאים, אבל זה לא הזיז לי. כשהתגייסתי, בטירונות, נשארתי את השבת הראשונה והיו לנו שלוש שעות לביקורים. הוריי סירבו להיפגש עם החבר שלי, אז אמרתי להם שהם יכולים לבוא לבסיס לחצי שעה, כי אחרי זה אני רוצה להיות עם החבר שלי. הם נעלבו. אבל אני אומרת- אתם זוכרים מה זה להיות בת 18 בטירונות, שבוע שלם רחוקה מחבר שאת מאוהבת בו עד מעל לראש? מה ההורים שלי ציפו בכלל? ילדה מאוהבת בת 18 רוצה את החבר שלה, לא את ההורים. כלומר אפשר ביחד, אם הם היו מתנהגים כמו בני אדם. אבל מכיוון שהם לא, אז בחרתי במה שכל בחורה צעירה במצב הזה היתה בוחרת, לא? לדעתי הם לא היו בסדר כשעשו לי מניפולציות רגשיות ונעלבו מזה.
אני רוצה לשמוע כל דעה, גם כזאת שלא תסכים איתי. אני לא מהנעלבות ואני חייבת עזרה מאנשים שיש להם מושג איך זה להיות הורים לבחורות צעירות.
תודה רבה!

 

[נומלה]

לא כל כך ברור לי לאיזו תגובה את מצפה.

בדור ההורים שלנו ההתיחסות ליחסי מין והפלות בגיל ההתבגרות היתה בעלת שונות רבה, כמו שהיום יש שונות רבה בהתיחסות. ההורים שלך התיחסו אלייך בהתאם לערכיהם (אם כי למרות התנגדותם עזרו לך לעשות הפלה). לא נראה לי נכון להתחיל לתת להם ציונים עכשיו על מה שקרה לפני 30 שנה.
אני מניחה שמה שמטריד אותך זה מה שקרה בעקבות (חוסר) הביקור בטירונות. אז אולי כדאי שתספרי מה קרה בעקבות ההנחיה שלך. כמו שהדברים מובאים, הם לא חורגים מיחסים עם חיכוכים בין הורים למתבגרת.
(אני אגב לא הייתי מתעדפת חבר על פני הורים לביקור בטירונות, כך שהאמירה "כל אחת היתה עושה את זה" לא נכונה בעיני. אבל שוב זה משהו שקרה לפני 30 שנה)

 

[La Milagrosa]

אמרתי בבירור שלא צריך לעניין אתכם לאיזו תגובות אני "מצפה"

סתם עניין אותי לשמוע דעה- כל דעה- מנקודת מבט של הורים. זה עלה וצף באיזו שיחה שלי עם אמי לא מזמן ובגלל זה נזכרתי בדברים האלו, זה ממש לא משהו שמפריע לי היום. אני חיה באושר גדול עם בן זוג מקסים . בדיוק איפה ואיך שתמיד רציתי לחיות (שזה, אגב, לא היה קורה לי אילו הייתי נשמעת לעצות הוריי שרצו בשבילי חיים אחרים שהיו מאמללים אותי).
אגב, פרט חשוב: למרות ענייני פער הדורות, אני חייבת לציין משהו:
הורי חברותיי היו בגילאים דומים לאלו של הוריי (כולנו בנות זקונים).
לעומת זאת הם התנהלו באופן שונה לגמרי כשקרו לחברות שלי דברים דומים, כמו הריון לא רצוי או זוגיות שלא היתה מקובלת על ההורים. ההורים שלהן הסכימו להכיר את בני הזוג ולא פסלו אותם מראש בלי להכיר אותם ובלי סיבה הגיונית, כמו שעשו הוריי. עם ההורים שלהן גם אפשר היה לדבר על עניינים כמו מין, בוודאי בגיל 18. אני עצמי התייעצתי עם אמא של חברה ולא עם אמא שלי. כי אצל הוריי, אם רק הייתי מנסה לדבר איתם על אמצעי מניעה לפני שנכנסתי להריון, הם היו ישר עושים מזה אסון לאומי וברוגז וטרגדיה.
אולי בגלל זה הסתכנתי אז, כי ידעתי שאין עם מי לדבר בבית.

סוף הסיפור היה שבאמת החבר הגיע לבקר, וההורים הגיעו שעה לפניו והלכו לפני שהוא בא. אני ממש לא מצטערת על הבחירה שלי: אם הם היו מתנהגים כמו בני אדם, הם היו יורדים מהעץ, ומסכימים לבקשתי לבוא באותו זמן שהוא בא ולשבת כולם ביחד (וכך אולי הם היו מכירים אותו אישית ורואים שהוא אחלה גבר). בסוף הם כמובן קיבלו את הזוגיות שלנו, שנמשכה עוד כמה שנים טובות.

תודה על התגובה.